"התשתית להיי-טק הישראלי הונחה הרבה לפני קום המדינה"

"התשתית להיי-טק הישראלי הונחה הרבה לפני הקמת המדינה. שנים רבות לפני הסטארט-אפים והאקזיטים, היו כאן אנשים שהניחו את היסודות ושבלעדיהם כל מה שאנחנו רואים בימינו לא היה קיים", כך אמר יעקב בעל-שם, יו"ר משותף של כנס Histelcon.

בעל-שם אמר את הדברים בכנס, שנערך היום (ה') באוניברסיטת תל אביב על ידי הסניף הישראלי של האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה, IEEE, המונה 1,300 חברים, בשיתוף ICOHTEC – האיגוד לחקר ההיסטוריה של הטכנולוגיה ומשמעויותיה, ובסיוע האוניברסיטה. הכנס עסק בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי.

תחילת ההיי-טק הישראלי, ציין בעל-שם, הייתה "לפני 60 שנים, זמן קצר לאחר הקמת הסניף הישראלי של ה-IEEE (אז ה-IRE), כשעוזיה גליל הקים בחיפה סדנה קטנה שייצרה מעגלים אלקטרוניים".

"ואולם, יוזמה זו התבססה על תשתיות קיימות: הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון והסביבה הטכנולוגית במדינת ישראל הצעירה", אמר. "אפילו חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, הבין את חשיבות הטכנולוגיה. בספרו מדינת היהודים הוא כותב ש-'ההישגים החברתיים והטכנולוגיים של דורנו, ושל דורות מתקדמים יותר, שיושגו לפני הביצוע האיטי של תוכניתי (הקמת המדינה – א"ב) חייבים להיות מיושמים למטרה זו. כל המצאה חשובה הקיימת כיום או תפותח בעתיד חייבת לשמש למטרה".

"המוטו של הרצל הפך לתוכנית מבצעית והיישוב, שכבר הפך ל-'מדינה בדרך', פיתח את הבסיס לטכנולוגיה המודרנית הישראלית עוד בתקופת המנדט הבריטי". בעל-שם ציין בהקשר זה את פנחס רוטנברג, שבנה תחנת כוח ביפו וסיפק חשמל לתל אביב, ליפו ולמרכז הלוגיסטי הבריטי בצריפין, וכן בנה את התחנה המפורסמת בנהריים.

ציוני דרך נוספים אותם מנה הוא הקמתן של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון ויצמן.

"הטכניון הוקם ביוזמת בעלי תארים בתחומי הטכנולוגיה השונים מגרמניה, ורבים מהם היו גם חברי הסגל הראשונים. הבעיה הייתה שלא היה אז ביקוש למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, ורוב הבוגרים עברו לעסוק בהוראה", אמר בעל-שם.

באשר לאוניברסיטה העברית, הוא ציין כי "הרעיון להקמתה נהגה כבר ב-1882 על ידי צבי הרמן שפירא וקודם בקונגרס הציוני החמישי, שנערך ב-1901. היא הוקמה לבסוף ב-1925, כשבוועד המנהל שלה שמות ידועים כמו אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד".

"ב-1934 הוקם ברחובות מכון המחקר על שם דניאל זיו, שהפך במהרה למרכז למחקרים בכימיה. ד"ר חיים ויצמן, לימים הנשיא הראשון של המדינה, קבע שם את מעבדתו. ב-1944, לציון יום הולדתו ה-70 של ד"ר ויצמן, החלו להרחיב את המכון בהדרגה וקראו לו על שמו".

אחרי קום המדינה

בעל-שם הוסיף כי "ב-1948, עם הקמת צה"ל, שולב בו חיל המדע. היחידה פיתחה כלי נשק, חומרי נפץ ומגוון מערכות חשמליות ואלקטרוניות עבור צה"ל. חיל זה עבר הסבה והפך לרפאל".

"כמו כן, לאחר הקמת המדינה התווספו ארבע אוניברסיטאות: תל אביב, חיפה, בר אילן ובן גוריון. בוגרי המוסדות הללו, ביחד עם שטף המדענים ואנשי הטכנולוגיה, רכשו את הכלים המדעיים, יצרו את הקהילה המדעית הישראלית והשתלבו בזו העולמית", אמר.

"מספרם של המדענים, ובכלל זה מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה, גדל והיה צורך ליצור ארגון שיתמקד בטכנולוגיה. לכן, הוקם ב-1954 הסניף הישראלי של ה-IEEE, שפעיל עד היום", סיכם בעל-שם.