דרישה מממשלת איטליה: לחקור את חברת האבטחה שנפרצה על פעילות פלילית באתיופיה

ארגון זכויות אדם פנה לממשלת איטליה בדרישה לחקור חשד לפיו חברת האבטחה האיטלקית Hacking Team, שנפרצה בחודש שעבר, ביצעה פעילות לא מוסרית וספק פלילית באתיופיה.

Hacking Team סיפקה תוכנות ציתות לטלפונים ולמחשבים למשטרים דיקטטוריים ואפלים בעולם – כך עולה מניתוח של מסמכיה שהועלה ל-ויקיליקס (Wikileaks). בעקבות כך פנה ארגון Human Rights Watch לממשלה ברומא. בפנייה נטען כי "חברת האבטחה כשלה בכך שלא נקטה פעולה יעילה כדי לחקור או לעצור את ההתעללות שבוצעה על ידי ממשלת אתיופיה נגד מתנגדי משטר – בהתבסס על הטכנולוגיה אותה סיפקה לממשלה".

עיון במיילים הפנימיים של החברה, שדלפו כתוצאה מהפריצה, מעלה כי היא המשיכה במעשיה השנויים בחלוקת גם לאחר שפורסמו דיווחים רבים על כך שהטכנולוגיה שלה משמשת את הממשלה באדיס אבבה ברדיפתה אחרי מתנגדי משטר ועיתונאים גולים. למרות אותם דיווחים, לא פסקו ההדרכות שסיפקה לסוכני מודיעין באתיופיה לפרוץ לתיבות מייל ולבצע ריגול ומעקב דיגיטליים – הדרכות ששימשו אותם לרדיפה. לא זו אף זו, טוענים בארגון זכויות האדם כי אנשי המכירות של החברה המשיכו לנהל משא ומתן על חתימת חוזי מכירה נוספים לממשלת אתיופיה.

"על הממשלה האיטלקית לחקור את שיטות העבודה ואת נהלי הפעילות של Hacking Team באתיופיה ובמקומות אחרים", נכתב בפנייה. "עליה לפעול להגבלת המכירות של טכנולוגיה המבצעת מעקב אחר אזרחים ופוגעת בזכויות האדם שלהם".

"החקירה של Hacking Team – שטחית ביותר"

בחודש שעבר פורסם כי פריצה שביצעו האקרים למחשבי חברת האבטחה האיטלקית גרמה לדליפתם ולהעלאתם לרשת של מסמכים רבים, בנפח של יותר מ-400 ג'יגה-בייט, מרביתם מיילים, ושל הקוד הפנימי של החברה. המיילים שדלפו העלו כי החברה מכרה מערכות מעקב, הדרכה ותמיכה לשירות הביטחון הכללי של אתיופיה, INSA, כבר ב-2011, עם חוזים בשווי מיליון דולר. במייל מ-5 בנובמבר 2012 בירכה החברה את הלקוח האתיופי על הצלחה במשימת העיכוב נגד היעד הראשון שלו.
עוד עולה מהתכתובות שפורסמו כי בפברואר 2014 ריגלה הממשלה באדיס אבבה אחרי עובדי תחנת טלוויזיה אתיופיות גולה, המשדרת בלווין מארצות הברית – באמצעות הטכנולוגיה של Hacking Team למעקב ולריגול מרחוק.

על פי ארגון זכויות האדם, "המיילים הפנימיים של Hacking Team מעלים כי אנשי החברה התאמצו באופן שטחי ביותר לחקור את הממצאים הללו ולהפסיק את ההתעללות באזרחים. טענות החברה כי המידע שדלף הוא חלקי סותרות את העובדות העולות מההתכתבות, לפיהן היא לא ערכה חקירה רצינית בתגובה לטענות ששירות הביטחון האתיופי עשה שימוש לרעה במערכת שלה. בזמן שצוות של החברה התווכח בדואר האלקטרוני כיצד להגיב לדיווחים בתקשורת על פעילויות הריגול של ממשלת אתיופיה, הם דנו גם בבקשות של שירות הביטחון לשדרג את המערכת של Hacking Team ולרכוש שירותי ריגול ומעקב נוספים".

לדברי Human Rights Watch, "ממשלת אתיופיה הסתמכה על 'הביטחון הלאומי' כדי לפגוע בחירויות אזרחיה ובזכויות האדם שלהם. אנשים עם קשרים רופפים לקבוצות אופוזיציה נעצרו ונחקרו באופן שרירותי – בהתבסס על שיחות הטלפון שלהם. הם הואשמו בהשתייכות לארגונים אסורים".

עוד עלה מהתכתובות כי כאשר השימוש בטכנולוגיה של Hacking Team פורסם, חששם של אנשי החברה היה מהחשיפה שלה – ולא מהפגיעה בזכויות האדם של האזרחים שאחריהם ריגלו.

סינתיה וונג, חוקרת אינטרנט בכירה ב-Human Rights Watch, אמרה כי "ההדלפות מחזקות את הקביעה לפיה הענף לא יכול להסדיר את עצמו. אסור שממשלת איטליה וממשלות אחרות יעלימו עין מגילויים אלה. עליהן לחקור באופן מיידי את שיטות העבודה של חברות הטכנולוגיה העוסקות בריגול בינלאומי, ולהטיל פיקוח ושליטה אמיתיים על הייצוא של טכנולוגיות מעקב".

הצד הישראלי

Hacking Team, שבסיסה במילאנו, נהגה להציג את עצמה כחברה שמספקת תוכנת ציתות חוקית לגורמי אכיפה וביון, אולם בפועל – התוכנות שלה משמשות משטרים טוטליטריים לשם חדירה לפרטיותם של מתנגדים למשטר. יצוין כי החברה דורגה במקום החמישי בדירוג "האויבים העסקיים של האינטרנט במגזר הפרטי" – דו"ח שנעשה על ידי ארגון עיתונאים ללא גבולות ב-2012.

יצוין כי, יש לפעילות של החברה הנפרצת צד ישראלי: Nice היא אחת המפיצות של מוצרי Hacking Team. ניתוח ההתכתבויות של החברה האיטלקית, שנעשה על ידי פעילי זכויות אדם, מעלה כי לצד פעילות עסקית לגיטימית בארצות המערב (בין לקוחותיה מצויה גם הבולשת הפדרלית של ארצות הברית), היא פעלה במדינות עליהן נמתחה ביקורת בשל הפרות זכויות אדם, כגון לוב, מצרים, אתיופיה, קזחסטן, מרוקו, ניגריה, ערב הסעודית, סודאן, בנגלדש ובלרוס.