מבקר המדינה: ליקויים חמורים במעבר אגף התקשוב לנגב

מחלוקות תקציביות בין משרדי הביטחון והאוצר וכיפופי ידיים הביאו לליקויים חמורים במעבר צה"ל לנגב, ובכלל זה אגף התקשוב – כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח שפרסם היום (ד') אחר הצהריים. למעשה, על פי הדו"ח, הריבים האלה הובילו לכך שהממשלה לא ממלאת אחר ההחלטות שלה עצמה.

הממשלה החליטה על מעבר צה"ל לנגב עוד ב-2002, והוא לא הושלם עד היום. על פי המבקר, "מימוש המהלך והאחריות לביצוע כלל הפעולות הנגזרות מכך מוטלים על משרדי הממשלה השונים, ומחייבים שיתוף פעולה בין המשרדים ובינם לבין הרשויות המקומיות. למהלך זה משמעויות מרחיקות לכת הנוגעות לתחומים רבים ברמה הלאומית, ברמה הכלל צה"לית ועבור היחידות העוברות עצמן".

המבקר מצטט מסמכים של אגף התקשוב בהם נכתב כי "המהלך הלאומי בנגב ישמש פלטפורמה ליצירת ארגון מבצעי-טכנולוגי, המעצים את יכולות צה"ל, באמצעות פיתוח יכולות ופתרונות תקשוב כלל צה"ליים ותפעול מערכי תקשוב אינטגרטיביים".

אולם, כאמור, המעבר של אגף התקשוב דרומה עדיין לא הושלם, כמו גם מעבר אמ"ן והעתקת שבעה בסיסי הדרכה של צה"ל. לעומת זאת, העברתו של בסיס חיל האוויר מנתב"ג לנבטים הסתיימה עוד ב-2009. השופט (דימ.) שפירא מציין את עלויות המהלכים שנותרו, שמסתכמת ב-21 מיליארד שקלים: עלות העברת בסיסי ההדרכה עומדת על שני מיליארד שקלים; יחידות אמ"ן – 12 מיליארד; ויחידות אגף התקשוב – שבעה מיליארד.

אלא שהכסף לא מועבר בשל המחלוקת שקיימת בין משרדי הביטחון והאוצר "בנוגע למקורות מימון למעבר יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב", כתב שפירא. המבקר התריע על כך בביקורת קודמת שפרסם, אולם הנושא עדיין לא נפתר.

הדו"ח מפרט: "בהחלטת הממשלה מ-2011 נקבע כי לצורך העברת היחידות לנגב, יוקצו לתחומי פעולה ייעודיים בתקציב המקורי של משרד הביטחון מקורות תקציביים בסך כולל של 19 מיליארד שקלים. מאמצע 2013 ועד סוף 2014 הייתה מחלוקת בין משרדי הביטחון והאוצר על מקורות התקציב, שהעמידה בספק את מימוש המהלך. רק בדצמבר 2014 הכריע ראש הממשלה בסוגיה וקבע שחלקו של משרד האוצר בתקציב להעברת היחידות אינו כלול בתקציב הביטחון. בינואר 2015 אף התקבלה החלטת ממשלה שקבעה כי העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב יתוקצבו בסעיף נפרד בתקציב המדינה, נוסף על תקציב הביטחון. עם זאת, גם לאחר החלטת הממשלה עלו סוגיות בנוגע לאופן התקצוב והרישום של עלות מעבר היחידות ושל ההכנסות ממכירת הקרקעות, שטרם באו על פתרונן".

המבקר: נתניהו צריך להחליט!

"כדי שמעבר צה"ל לנגב ופיתוח הנגב בכלל – תחום בעל חשיבות לאומית – יתממשו בלוחות הזמנים שנקבעו (התחלה ב-2018 וסיום ב-2020 – י"ה), נדרש שהחלטות הממשלה ייושמו ללא דיחוי נוסף ויינתנו פתרונות לסוגיות שעלו בעקבותיהן", כותב המבקר.

בדו"ח מצוין כי "מעבר בסיסי צה"ל לנגב הוא חלק מפרויקט לאומי רחב. המעבר נובע הן מהצורך לפנות קרקעות ממרכזים עירוניים צפופי אוכלוסין ולהגדיל את היצע הקרקעות לשימושים אזרחיים, והן מצורך חיוני בפיתוח חברתי וכלכלי של הנגב. בד בבד, המעבר של היחידות המרכזיות דרומה נועד לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל באמצעות תשתיות מודרניות, שיתאימו לאתגרים העתידיים, ולמצות מהלכי התייעלות ארגוניים".

"מבקר המדינה שב ומדגיש כי המצב שבו לאורך שנים רבות לא מתקבלות הכרעות בסוגיות מרכזיות בפרויקט הלאומי של מעבר צה"ל לנגב הוא ליקוי חמור, המעצים את אי הוודאות בנוגע לעיתוי המעבר ואף בנוגע לעצם ביצועו", מציין המבקר בדו"ח. "נוכח זאת, נדרשת מעורבותו של משרד ראש הממשלה בהכרעה בחילוקי הדעות הקיימים, כדי להסיר בהקדם את החסמים והמכשולים שעדיין נותרו".

משרד הביטחון: "אנחנו מוכנים!"

ממשרד הביטחון ומצה"ל נמסר בתגובה כי "המעבר דרומה הוא מהלך לאומי רחב שצה"ל לוקח בו חלק. משרד הביטחון מאיץ בכל משרדי הממשלה לקדם את הנושא".

לדבריהם, "בהינתן שמשרדי הממשלה, ובראשם האוצר, יקיימו את החלטות הממשלה המכילות את מעבר צה"ל דרומה, ובעיקר את העמדת התקציב ליציאה לדרך, משרד הביטחון ערוך ומוכן לקדם ולפרסם את המכרזים – ולהתחיל בבניית הבסיסים".

הם מסכמים בציינם ש-"קידום התשתיות הלאומיות בנגב לקליטת הבסיסים והמשרתים, בדגש על תחבורה, מגורים, בריאות ועוד, הוא הכרחי".