ועדת המדע לממשלה: להקים מועצה שתשפר את החינוך הטכנולוגי

ועדת המדע והטכנולוגיה קראה היום (ד') לממשלה להקים מועצה שתרכז את נושא החינוך הטכנולוגי מול המשרדים השונים. בוועדה סבורים כי על הממשלה לתת את הדגש על הנושא ולהתחיל לחנך את הילדים לטכנולוגיה עוד כשהם קטנים.

הדיון התקיים בין היתר ביוזמת אנשים ומחשבים ובעקבות סקר שביצעה הקבוצה, בשיתוף עם Fourier Education. מהסקר עולה כי בקהילת ההיי-טק הישראלית סבורים שהחינוך הטכנולוגי במדינה לא מותאם לדור הנוכחי וכי יש לשנות את דרכי ההוראה.

"צריך להתחיל את החינוך הטכנולוגי-מדעי כבר מגיל צעיר, אולי אפילו מגיל גן, קל וחומר בבית הספר היסודי", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב. "הקניית החינוך הטכנולוגי מגיל צעיר תתרום לרצון של התלמידים להתמקד בתחום. לא תמיד ההורים מודעים לחשיבות החינוך הזה וליכולתו ועיסוקו של הילד בעתיד, ולכן צריך לחדד את הנושא בשלב מוקדם".

מי שהעלתה את ההצעה להקים את המועצה היא ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון. לדבריה, היא צריכה להיות דוגמת המועצה להשכלה גבוהה. "החינוך הטכנולוגי לא מיועד לנושרים או לאוכלוסיות חלשות אלא לכל התלמידים שהתחום הטכנולוגי יותר חזק אצלם", אמרה.

"החינוך הטכנולוגי – קריטי"

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג אמר כי "החינוך הטכנולוגי קריטי הן מהבחינה החינוכית, הן למשק והן לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים". לדבריו, "בכל הזדמנות אני שואל מה יהיה גורלם של התלמידים שסיימו תיכון ולא ממשיכים להשכלה הגבוהה. מדינת ישראל מפקירה אותם לגורלם. המשק משווע לכוח אדם טכנולוגי איכותי. אפעל בכל מאודי שהמדינה תיקח אחריות להכשרה טכנולוגית של כל תלמיד בישראל. צריך שתהיה תוכנית לאומית לכך".

ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל התקשוב הטכנולוגי ומערכות המידע במשרד החינוך, ציין כי כיום מונה החינוך הטכנולוגי כ-140 אלף תלמידים בכיתות י'-י"ד, בכ-20 התמחויות, בהן הנדסה תוכנה, חומרה, רובוטיקה, חשמל והנדסה. "במסגרת הרפורמה שבוצעה במקצועות הללו, כל המסלולים הטכנולוגיים הפכו לכאלה שניתן להיבחן בהם בחינת בגרות", הוסיף.

ערן שמואלי, יועץ ב-Fourier Education, ציין כי "ההיכרות עם מערכות חינוך מסביב לעולם לימדה אותי שלישראל יש את מלוא הפוטנציאל להיות שחקן בינלאומי מוביל בתעשיית טכנולוגיות החינוך: ישראל נהנית ממוניטין בינלאומי בכל הקשור לחינוך ולהשכלה, על אף תוצאות בינוניות במבחני השוואה בינלאומיים. עבור העולם אנחנו עדיין עם הספר, ובאשר לתדמיתנו כמעצמת טכנולוגיה בינלאומית אין צורך להרחיב".

הוא אמר כי "בכדי להקים פה תעשיית טכנולוגיות חינוך בינלאומית, הממשלה צריכה להכריז על טכנולוגיות החינוך כמשימה לאומית, כפי שנעשה בתחום המים. הכרזה זו צריכה להיות מגובה בתקציבים מתאימים שינוהלו על ידי מנהלת ייעודית שתאגד סביבה את כל הגורמים הרלוונטיים: משרד החינוך, המגזר העסקי והאקדמיה. רק שיתוף פעולה בין כל הגורמים הללו יאפשר הקמת תעשיית טכנולוגיות חינוך, שתיתן מענה לאתגרים של ישראל בתחום ותייצא פתרונות לכל העולם. מהלך זה הכרחי למען עתיד מערכת החינוך הישראלית, למען תעשיית הייצוא הטכנולוגי והמשק הישראלי, ובכדי שנמשיך להיות עם הספר, גם בגרסה הדיגיטלית".

צביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט, אמר ש-"תעודת בגרות לא מספיקה, צריך מקצוע לחיים. לכן, יש צורך להטמיע את החינוך הטכנולוגי".

ד"ר טל לוטן, מנהלת חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים, ציינה כי "החינוך הטכנולוגי-מדעי קריטי לתעשייה הישראלית. כ-80% מהמעסיקים מציינים שיש להם קושי בגיוס כוח אדם מתאים".

עוד דיבר בדיון סא"ל יובל גרינברג, ראש המנהל הטכנולוגי-אקדמי בצה"ל. הוא אמר כי "אנחנו מכשירים חיילים למערך הטכנולוגי של הצבא. כ-50% מבוגרי התיכון סיימו מגמות עיוניות ואנחנו מכשירים אותם למקצועות טכנולוגיים. בעשור האחרון עלינו מ 6% ל-21%. אנחנו מאפשרים להשלים תואר ראשון ולקראת השחרור נותנים לחיילים קרדיטציה, כדי שהמקצועות ישמשו אותם באזרחות".

אייל בטיטו, יו"ר מועצת התלמידים הארצית, דיבר על כך ש-"יש הבדלים גדולים בין הפריפריה למרכז. האתגר האמיתי הוא לדעת להשתמש בטכנולוגיה ולתעל אותה ללימודים".