מבקר המדינה: שורה של ליקויים חמורים בפיילוט המאגר הביומטרי

מבקר המדינה קובע כי חלו ליקויים חמורים בביצוע הפיילוט של המאגר הביומטרי. בדו"ח חריף שפורסם היום (ג') אחר הצהרים קובל המבקר על כך שאין נתונים על גניבות זהות, שהרשות לניהול המאגר הביומטרי לא בדקה חלופות ושבמשך חודשים ארוכים לא הייתה תוכנית עבודה מפורטת לתפעול המאגר. עוד קובע המבקר כי נעשה שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית בתקופת המבחן והוחלפו סורקי טביעות האצבע, שמלכתחילה היו ספקות לגבי איכות ביצועיהם.

הדו"ח של המבקר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, נושא את הכותרת "דו"ח ביקורת תיעוד לאומי ביומטרי – תקופת המבחן". הוא מגיע בעקבות פיילוט המאגר הביומטרי, שהחל לפני כשנתיים ואמור היה להסתיים ביום א' הקרוב. עם זאת, שר הפנים, סילבן שלום, הודיע היום, שעות ספורות לפני פרסום הדו"ח, על הארכת הפיילוט בתשעה חודשים.

המבקר כותב בדו"ח כי "במשך שנים מתמודדת מדינת ישראל עם זיוף תעודות זהות, דרכונים ותעודות מעבר, וכן תופעות של גניבת זהות". בדצמבר 2009 קיבלה הכנסת חוק שלפיו יונפקו לתושבי ישראל מסמכי זיהוי בעלי שבב אלקטרוני שיאפשרו לאמת את זהות המחזיקים אותם באמצעות מידע ביומטרי שייכלל בשבב – תמונה של תווי הפנים ותמונות של שתי טביעות אצבעות. כמו כן נקבע כי המידע הביומטרי יישמר לא רק בתעודות עצמן, אלא גם במאגר מידע מרכזי.

בשל המחלוקת שהתעוררה בנוגע להקמת המאגר הביומטרי נקבע כי תתקיים תקופת מבחן של שנתיים – כדי לבחון בין השאר את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי, את המידע שיש לשמור בו ואת אופן השימוש במאגר. כמו כן נקבע כי בתקופת המבחן, ההצטרפות למאגר תהיה על בסיס התנדבותי בלבד. נקבע כי בסיומה של תקופת המבחן יוחלט אם להפוך את ההצטרפות למאגר למחייבת, להחיל את החוק בצורה הדרגתית או להאריך את תקופת המבחן בשנתיים נוספות לכל היותר. עוד נקבע כי אם בתוך ארבע שנים מיום תחילת תקופת המבחן לא תתקבל החלטה כאמור, יבוטל המאגר ויימחק.

בין החודשים ינואר ליולי אשתקד בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שעשו רשות האוכלוסין וההגירה והרשות לניהול המאגר הביומטרי בשנה הראשונה של תקופת המבחן, שבמהלכה הנפיקה רשות האוכלוסין תעודות חכמות לכ-430 אלף תושבים. בדיקות השלמה נערכו בין החודשים ספטמבר 2014 לינואר 2015.

המבקר מציין כי באפריל השנה הוא התריע, במכתב ששלח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר הפנים דאז, גלעד ארדן, על כך שהביקורת מצאה ליקויים מהותיים בבחינת נחיצות המאגר הביומטרי.

היעדר מידע ונתונים אודות תופעות גניבת הזהות וההתחזות

בדו"ח קובע המבקר כי "הצורך המרכזי שלשמו הוקם המאגר הוא מניעת הרכשות כפולות (גניבת זהות – י"ה). לכן, ראוי שההחלטה בדבר קיומו של המאגר תהיה מושתתת בין היתר על מידע ונתונים אודות תופעת ההרכשות הכפולות והנזק הנגרם בגינן. אף שהרשות לניהול המאגר הביומטרי נוקטת צעדים לאיסוף מידע ונתונים אודות תופעות אלה, טרם גובשה תשתית זו באופן שיאפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטה בהתבסס עליה בסוף תקופת המבחן".

עוד קובע המבקר כי "על אף חשיבותה ומורכבותה של תקופת המבחן, הכוללת עשרות משימות משנה התלויות זו בזו והמתבצעות על ידי גופים שונים, הרשויות פעלו במשך כשמונה חודשים לפי תוכנית עבודה כללית וללא תוכנית עבודה מפורטת – שהוגשה ואושרה בהתאם להחלטה זו".

שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית בתקופת המבחן

"מערכת הליבה של הרשות לניהול המאגר הביומטרי היא מערכת השוואה ביומטרית, המשמשת להשוואת הנתונים הביומטריים לצורך איתור הרכשות כפולות ולמניעת התחזות", מציין המבקר. "הליכים שנוהלו לצורך התקשרות לרכישת המערכת התעכבו ממושכות. כך, תקופת המבחן החלה תוך שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית, שפותחה באופן עצמי".

השופט בדימוס שפירא מציין כי "במהלך תקופת המבחן, הממונה על היישומים הביומטריים וחברי הוועדה המייעצת העלו שאלות האם התוצאות שיתקבלו בתקופת המבחן יהיו תקפות והאם, בנסיבות שבהן נעשה שימוש במערכת הזמנית ולא במערכת הקבועה, ניתן יהיה לקבל על בסיסן החלטות בסיומה. נמצא כי שאלות מהותיות אלה נותרו ללא מענה לאורך חודשים ארוכים".

החלפת סורקי טביעות האצבע

תקופת המבחן החלה תוך כדי שימוש בסורק טביעות אצבע אשר רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי סברו שביצועיו אינם מתאימים לפרויקט זה, וכי יש צורך דחוף להחליפו. "רשות האוכלוסין החלה בהחלפת הסורקים בלשכות רק ביולי 2014", קובע המבקר, "כשנתיים לאחר שהתעורר לראשונה החשש בדבר איכות טביעות האצבע וכשנה לאחר שהחלה תקופת המבחן, שבמהלכה ניטלו טביעות אצבע של כ-430 אלף תושבים בסורק זה".

על פי המבקר, "נוכח הימצאות מאות אלפי טביעות אצבע שהורכשו בסורק זה בתעודות החכמות ובמאגר, נדרשת לעתים עבודת השוואה ידנית ארוכה ומורכבת של טביעות האצבע ברשות לניהול המאגר הביומטרי, ולעתים קשה לאמת את זהות התושב למול התעודה החכמה שהונפקה לו. בנוסף, בצו (לביצוע הפיילוט – י"ה) נקבע כי בתקופת המבחן ייבחנו חלופות להיקף המידע שיש לשמור במאגר".

עוד נכתב בדו"ח: "נמצא כי היות שישנו שיפור ניכר בביצועי הסורק החדש אל מול הסורק שהוחלט להחליפו, ספק אם ניתן לעשות שימוש בבחינת החלופות, כפי שביצעה הרשות לניהול המאגר הביומטרי עד למועד החלפת הסורק – על מנת לקבל החלטה בדבר היקף המידע שיש לשמור במאגר. הרשות לניהול המאגר הביומטרי דיווחה כי היא נערכת לביצוע בחינה מחודשת של החלופות הביומטריות על בסיס טביעות אצבע שהורכשו בסורק החדש".

פערים בבחינת החלופות למאגר ולהיקף המידע שיש לשמור בו

אחת הפעולות העיקריות שאמורות היו להתבצע בתקופת המבחן היא בחינה של נחיצות המאגר. המבקר מציין כי "לשם כך נקבע שייבחנו כמה חלופות למאגר הביומטרי ולהיקף המידע שיש לשמור בו: למשל, חלופת התשאול – שמטרתה לאמת את זהות מבקשי התעודות החכמות, על מנת למנוע הנפקת תעודה חכמה למתחזים. למעלה משנה לאחר שהחלה תקופת המבחן – התשאול לא הבטיח זאת בצורה מספקת והתבסס על רשימת שאלות מצומצמת. בנוסף, מי שלא צלח את התשאולים הראשון והשני נשאל סדרות שאלות נוספות, עד להצלחתו".

"לתשאול תכלית נוספת בתקופת המבחן – בחינתו כחלופה למאגר", מציין המבקר. "בספטמבר 2014, למעלה משנה לאחר שהחלה תקופת המבחן, נמצא כי רשות האוכלוסין טרם גיבשה סופית את אופן בחינת חלופת התשאול, בשל קשיים משפטיים וטכנולוגיים. רק כחצי שנה לפני תום תקופת המבחן הוחלט על שיטה לבדיקת החלופה. נכון לינואר 2015, טרם יושמה השיטה ונותרו פעולות שיש לנקוט טרם מימושה. זאת ועוד, נוכח הממצאים אודות תהליך התשאול במתכונתו הנוכחית, מתעורר ספק אם ניתן להסתמך עליו לצורך בחינתו כחלופה ממשית למאגר".

לגבי חלופת שיטת ההקבצים מציין המבקר כי "נמצא שבספטמבר 2014, יותר משנה לאחר שהחליט הממונה על היישומים הביומטריים כי שיטת ההקבצים תיבחן במהלך תקופת המבחן, לא נעשתה בחינה כזאת. נוכח ההסתייגויות שהעלתה הרשות לניהול המאגר הביומטרי בנוגע לאפשרות לבחון את שיטת ההקבצים על גבי המערכת הזמנית, ובהתחשב בכך שהטמעת המערכת הקבועה מתוכננת להתחיל רק בסמוך לסיום תקופת המבחן – מרץ 2015, העלה בספטמבר 2014 משרד מבקר המדינה ספק אם בחינת חלופה זו תתאפשר לפני תום תקופת המבחן. רק בדצמבר 2014 הציגה הרשות לניהול המאגר הביומטרי לממונה על היישומים הביומטריים לוח זמנים ולפיו בכוונתה לבדוק את שיטת ההקבצים על גבי המערכת הזמנית במהלך החודשים הספורים שנותרו עד תום תקופת המבחן".

למה הפסידה המדינה 15 מיליון שקלים?

המבקר אף כותב בדו"ח על ההסכם שנחתם בדצמבר 2008 בין המדינה לספק לייצור תעודות חכמות. לדבריו, החתימה בוצעה לפני שהוסדרו שינויי החקיקה הדרושים ושלא ברוח הוראות היועץ המשפטי לממשלה, שלפיהן אין לפרסם מכרז בנסיבות שבהן הוראות מהותיות במכרז מתבססות על הצעת חקיקה שטרם אושרה בכנסת. "נוכח החלת החוק בהדרגה במסגרת תקופת המבחן, יש חשש שגם בתום חמש השנים לא יונפקו חמישה מיליון רכיבי פרסונליזציה (הטמעת נתוניו האישיים של התושב בתעודה הגולמית – י"ה) וכי השנה הנוספת, המספקת 'רשת ביטחון' של 500 אלף רכיבי פרסונליזציה, לא תכסה על הפער שייווצר", מציין המבקר. "כך יקבל הספק תשלום גם עבור רכיבי פרסונליזציה שלא יסופקו".

עוד מציין המבקר כי "בסוף שנת 2012 הסתיים ייצורן של חמישה מיליון תעודות זהות גולמיות ושולם עבורן סך של כ-190 מיליון שקלים. על פי הערכות רשות האוכלוסין, עד יולי 2015, מועד סיום תקופת ההתקשרות עם הספק, יבוצעו פרסונליזציות לכמיליון תעודות בלבד. כך, המדינה תשלם עבור ארבעה מיליון הפרסונליזציות הנוספות סכום של כ-60 מיליון שקלים, וזאת ללא קבלת תמורה. בעקבות זאת, התנהל משא ומתן בין המדינה לספק, ובמסגרתו הוסכם ב-2014 כי הסכום שישולם לספק ללא קבלת תמורה יופחת ויעמוד על כ-14.8 מיליון שקלים, הסכם ההתקשרות עם הספק יוארך עד לשנת 2025 והמדינה תתחייב לרכוש שני מיליון תעודות גולמיות נוספות על חמשת המיליונים שנרכשו".

מהן המלצות המבקר? קראו כאן.