מנכ"לית ויקיפדיה: "המשימה החשובה שלנו – לאגור ידע ולחלוק אותו"

"הפעלת אחד מחמשת האתרים הגדולים ביותר בעולם זו משימה טכנית לא פשוטה, אך בקרן ויקימדיה (Wikimedia) עושים זאת בצורה יעילה. האתגרים החשובים יותר מכך הם השמירה על חופש הביטוי וסטנדרטים מחמירים מאוד בכל הנוגע לחשיפת משתמשים", כך אמרה לילה טרטיקוב, מנכ"לית הקרן, שמפעילה את האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה (Wikipedia).

בראיון לאנשים ומחשבים בעת ביקורה בארץ לפני ימים אחדים אמרה טרטיקוב כי "מדי יום אנחנו מאתגרים את עצמנו כיצד אנחנו עושים יותר למען המשימה שלנו – מתן אפשרות לאנושות לחלוק ידע. מהבחינה הטכנית, המשמעות היא להפוך את הממשקים, האפליקציות והתכונות למושכים יותר ולהבטיח שהטכנולוגיה שנמצאת בתשתית האתר קשיחה, קלה וגמישה דיה כדי לשרת משתמשים בכל פינה על פני כדור הארץ".

היא ציינה כי "הדרך שבה אנשים לומדים השתנתה רבות ב-30, ב-20 ואפילו ב-10 השנים האחרונות. גם אופן השימוש בוויקיפדיה משתנה: אנשים נכנסים אליה לא רק באמצעות הדסקטופ כי אם גם ממכשירים הניידים, ואנחנו צריכים לפתח את הכלים המתאימים ביותר לדרישות המשתנות של המשתמשים. אנחנו עושים זאת בכמה דרכים, בכלל זה אפליקציה רב לשונית לאנדרואיד (Android) ול-iOS. נמשיך לחקור ולנסות כלים חדשים שיסייעו לנו לענות על הצורך לידע בסביבה טכנולוגית המשתנה במהירות".

באילו תוכנות ובסיסי נתונים אתם משתמשים?
"ויקיפדיה ושאר הפרויקטים של העמותה רצים על מדיה-ויקי, חבילת תוכנה חינמית בקוד פתוח הכתובה ב-PHP. לרוב, התוכנות נכתבו עבור ויקיפדיה והמשיכו גם לשאר הפרויקטים שלנו ולאלפי אתרי ויקי עצמאיים. אנחנו משתמשים בבסיסי נתונים יחסיים, גרפיים ובעלי טבלאות גדולות. תוכנות נוספות נכתבות בשפות אחרות ומרבית הפונקציונליות בצד המשתמש נכתבת בג'אווה סקריפט (Java Script), ג'אווה (Java) ו-Objective C. יש גם ממשקי API שהם אגנוסטיים לשפת התכנות ומשמשים לעדכון של ויקיפדיה באמצעות תוכנה של צד שלישי".

כמה עולה להפעיל את האתר?
"בשנה שעברה עמד תקציב התפעול שלנו על 58 מיליון דולר. כ-50% מהתקציב הופנה לשרתים ואירוח, הנדסה, פיתוח מוצרים, מחקר משתמשים ותכנון. עוד כ-25% – לתכנות ומשאבים עבור קהילות ויקיפדיה ב-288 שפות, ולמענקים בשיעור של 5.7 מיליון דולר לקהילת ויקימדיה העולמית, מהם 200 אלף דולר לוויקימדיה ישראל. שאר התקציב מופנה לעלויות משפטיות, מנהליות, תקשורתיות ולכיסוי עלויות ההתרמה. התקציב מגיע כולו מ-2.5 מיליון התורמים שלנו, שכל אחד מהם תרם בממוצע 15 דולר. הם אלה שמאפשרים לנו לשמור על עצמאות".

כיצד אתם מטפלים במידע הרגיש שנצבר אצלכם?
"אנחנו מאמינים שהפרטיות היא ערך אוניברסלי ופועלים לשמירת חופש הביטוי וההתאגדות. עקרונות אלה מאפשרים מחקר, דיאלוג ויצירה, והם חשובים לחזון של ויקימדיה – להעצים כל אחד ולאפשר לכולם גישה לידע האנושי. אם אנשים יצטרכו להתבונן מעבר לכתף כשהם מחפשים, יעצרו לפני שיתרמו חומרים למאמרים שנויים במחלוקת או יימנעו מלחלוק מידע מאומת אך לא פופולרי, ויקימדיה והעולם יצאו עניים יותר. אנחנו מפעילים מדיניות פרטיות שמשקפת את הערכים האלה.
המשתמשים סומכים עלינו שנגן על פרטיותם נגד חשיפה לא חוקית ואנחנו לוקחים את האחריות הזאת ברצינות. לפיכך, אנחנו משתדלים לאסוף כמה שפחות מידע לא ציבורי על המשתמשים ולהשאיר אותו במערכת תקופה קצרה בלבד. בנוסף, אנחנו בוחנים בזהירות כל בקשה לחשיפת נתוני משתמשים לפני שאנחנו נענים – או לא נענים – לה. אם הבקשה לא עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים שלנו – למשל, היא כללית מדי, לא ברורה או לא רלוונטית – נדחה אותה. למעשה, את רוב הבקשות הללו אנחנו דוחים. אם אנחנו נדרשים לספק פרטים של משתמש בשל דרישה משפטית, נודיע לו לפני שנעשה זאת. במקרים מסוימים אף נסייע לאותו משתמש להילחם בבקשה לא חוקית".

בהמשך דיברה טרטיקוב על הצנזורה וחסימת הגלישה במדינות שונות. "כמה מדינות ברחבי העולם עדיין ממשיכות למנוע מתושביהן גישה למידע", אמרה. "יש לנו מאמרים מקיפים על צנזורה ואנחנו אוספים מידע מארגונים כגון Freedom House ועיתונאים ללא גבולות. כדי להגן על המשתמשים שלנו, קרן ויקימדיה מוציאה את ויקיפדיה ב-HTTPS מוצפן".

איך מתקדם המאמץ לאסוף את כלל הידע האנושי?
"אנחנו פועלים לקידום המשימה הזאת. הידע גדל בכל יום והעורכים שלנו מבצעים עריכות יומיות כדי להתמודד עם ההתקדמות האנושית. בכל חודש מבצעים יותר מ-75 אלף עורכים לפחות חמש עריכות בפרויקטי ויקימדיה. רק בחודש שעבר ציינו את העריכה השני מיליארד".

לדברי טרטיקוב, "ויקימדיה חשובה מאוד לחינוך בישראל. אנחנו עובדים עם מחנכים ועם האקדמיה כדי לשלב תרומה למקורות הידע האנושי כחלק ממערכת הלימודים. אנחנו רוצים שיבינו שיש לנו אחריות להפיץ את הידע בעולם ולשתף אותו, ושלכל לאדם יש זכות ללמוד".

לסיכום היא אמרה ש-"תוכן חופשי הוא המפתח להצלחת המשימה להפיץ את הידע. אנחנו צריכים לדרוש זאת עבורנו ועבור ילדינו".