ד"ר ערן הלפרן, המרכז הרפואי רבין: "התועלת בזמינות המידע עולה על הסכנה"

"אנחנו בדילמה בין הנגשת המידע – דבר חיוני לחולה, לבין אבטחת המידע, משום שעם ההנגשה, אנחנו חושפים את החולה לעשרות ומאות אנשים פוטנציאליים שיש להם הרשאה. נכון שעל ציר הזמן יהיו תקלות של אבטחת מידע, אבל התועלת שקיימת מהזמינות עולה לאין שיעור על הסכנה. החוכמה היא למצוא את האיזון ולטפל בכך בצורה הנכונה", כך אמר ד"ר ערן הלפרן, מנהל המרכז הרפואי רבין בפתח תקווה.

ד"ר הלפרן דיבר במפגש של פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ג') בבילינסון – אחד מבתי החולים שנכללים תחת המרכז הרפואי רבין, לצד בית חולים השרון.

בדבריו ציין ד"ר הלפרן כי המרכז כולל 1,100 מיטות, 37 חדרי ניתוח ומרכז רפואי אוניברסיטאי. 2,000 איש נכנסים בכל יום בשעריו על מנת לקבל טיפול, ובסך הכול מבקרים בו מדי יום 15 אלף איש. בשנה האחרונה בוצעו 167,500 ביקורים בחדרי המיון של המרכז, 30 אלף ניתוחים, 845 אלף ביקורים במרפאות ומכונים ו-90,500 קבלות לאשפוז ולאשפוז יום.

הוא אמר כי "למרות הגידול הרב של האוכלוסייה ומצד שני הגידול המועט במספר המיטות, אנחנו מצליחים לתת את אותה רמת שירות, בין היתר בגלל המחשוב".

לדברי ד"ר הלפרן, המערכת עובדת תחת תקן האיכות ISO 9001. "הרבה ממבדקי האיכות הם על מידע – איך רושמים ומעבירים הודעות וכיצד מבטיחים שלא אובד מידע, כי הוא יכול להיות מאוד רלוונטי להמשך הטיפול", אמר.

"אנחנו בתוך מהפכת המידע"

ד"ר הלפרן ציין כי המרכז הרפואי רבין מצוי "בתוך מהפכת המידע. מדובר באיסוף מידע מדברים פשוטים, כמו נתוני בדיקות וצילומים, ועד לשמירה על ההיסטוריה של החולה. מדובר בספקטרום אדיר של מידע, והוא הופך להיות יותר ויותר זמין ליותר ויותר אנשים. המערכות מאפשרות לרופא לראות את הצילום של החולה בזמן אמת ו-'לדבר' עם רופאים נוספים ועם אנשי צוות אחרים".

"זה יוצר לנו בעיות: הנגישות חיונית לחולים ומצד שני יש סכנה גדולה איך שולטים מי רואה את המידע, מי יכול להתחיל לחפור בתיק הרפואי הדיגיטלי של אישיות בכירה, למשל, ולהוציא עליו מידע חסוי". הוא ציין כדוגמה את מתקפת הסייבר שהייתה על המחשבים של בית החולים הדסה עין כרם בזמן אשפוזו שם של ראש הממשלה, אריאל שרון ז"ל. "כולם רצו לדעת מה יש לו", אמר.

עוד ציין ד"ר הלפרן כי "הנתונים משודרים באונליין לא רק לצג ליד החולה אלא גם בסמארטפון, ואולי זה יגיע אפילו לשעון החכם. אפשר למדוד דופק, לחץ דם ומדדים נוספים ולהעביר את הנתונים בלי מגע יד אדם".

"בית החולים שלנו הוא אנטרפרייז של כמעט שני מיליארד שקלים בשנה", אמר. "יש לנו עניין להבין למה חולה אחד יקר מהאחר, למה ההוצאות של מחלקה אחת רבות משל האחרת. בנוסף, המידע הנאגר הוא מודיעין שיכול לעניין גופים נוספים, כמו חברות מסחריות שרוצות לדעת האם הרופא רושם את התרופות שלהן או של המתחרות".

ד"ר הלפרן הוסיף כי המרכז הרפואי רבין, על בתי החולים שבו, מצוי ברשתות החברתיות. "אנחנו נותנים על התחום את הדעת אבל עדיין לא שם", אמר. "האפשרויות בתחום זה הן רבות, למשל ייעוץ של רופא לחולה באמצעותן, מה שמייתר את הצורך של החולה להגיע לבית החולים". אלמנט נוסף אותו ציין מנהל המרכז הוא טיפול במשברים תקשורתיים באמצעות המדיה החברתית.

הוא הקדיש חלק ניכר מדבריו למידע הגנטי. "אנחנו ממש בפתח העולם הזה", אמר. "התמונות של הרצפים הגנטיים של אנשים יוכלו להיות יותר ויותר מאוחסנות. ניתן יהיה לראות מידע על אדם מהיותו רך נולד ועד לזקנתו. אנחנו בפתחו של עידן שבמסגרתו המידע הגנטי יהיה קיים באמצעים מחשוביים, אולי על כל אחד, ומישהו יאחסן את המידע הזה".

לסיום דיבר ד"ר הלפרן על תרבות אבטחת המידע, כלומר: עד כמה המשתמשים במחשוב נותנים את דעתם לבעיות אבטחת המידע ועושים שימוש נכון. "אני מודאג ממה שקורה בתחום. משתמש אחד לא ייתן את הסיסמה שלו לאף אחד אחר, אולם יש גם כאלה שייתנו אותה לכל מי שהם חושבים שצריך. השמירה על אבטחת המידע בקרב המשתמשים לוקה בחסר, וזה מדאיג".