ג'ימי ויילס על ויקיפדיה, יזמות והסכסוך הישראלי-פלסטיני
מייסד האנציקלופדיה החופשית הגיע השבוע לישראל על מנת לקבל את פרס דן דוד, ובשיחה מרתקת עם יזמים התייחס לסוגיות הבוערות בעולם האינטרנט בכלל ובאימפריה שהקים בפרט
ג'ימי ויילס הוא אחד האנשים שיותר משפיעים עלינו אבל אנחנו פחות מכירים אותם – לפחות בישראל. הוא לא "סלבריטי" כמו מארק צוקרברג, טים קוק או אשפי טכנולוגיה אחרים, אבל הוא גם לא נחבא אל הכלים. אלא שכמותם, גם על שמו רשומה המצאה ש…, סליחה על הקלישאה, שינתה את העולם: ויקיפדיה (Wikipedia).
ויילס, נושק ל-49, ייסד את האנציקלופדיה החופשית בשנת 2000, תחת שם אחר – נופדיה (Nopedia). לא עברה שנה והוא שונה לוויקיפדיה, ומאז ייתר עבור הרבה מאוד אנשים את הצורך לפתוח ספרים ואנציקלופדיות. הכול זמין עכשיו ומהר. אמנם, בהתחלה היו הרבה טעויות, וגם בימינו יש אי אילו אי-דיוקים בערכים שונים, אבל עם הזמן מספרם הולך ומתמעט.
עם יותר מחצי מיליארד משתמשים בחודש והרבה מאוד ערכים, ויקיפדיה היא אימפריה עולמית. עכשיו היא מעוניינת לכבוש יעד חדש: להגיע ל-250 אלף ערכים בכל שפה שדוברים אותה יותר ממיליון איש. משמע – גם בעברית.
השבוע הוא הגיע לישראל כדי לקבל את פרס דן דוד, ויטוס בחזרה עם מיליון דולר בכיס. בביקור הנוכחי, ה-10 במספר, הוא נפגש באוניברסיטת תל אביב עם חברי קבוצת ההיי-טקיסטים והממציאים גראז' גיקס, באירוע שבו השתתף גם ד"ר יוסי ורדי, אחד היזמים הבולטים בארץ.
"ויקיפדיה קיימת כבר 14 שנים", אמר ויילס במפגש. "אנשים צעירים שנכנסים לאוניברסיטה כבר מכירים את ויקיפדיה מהיום בו למדו לקרוא ולמעשה, לא מסוגלים לדמיין את החיים בלעדיה. הפכנו לחלק מהתשתית העולמית וזו אחריות גדולה".
בין מיקור-המונים למיקור-חוץ
ויילס התייחס לכמה מושגים מדוברים בתחום האינטרנט, בהקשר של ויקיפדיה. "היינו ווב 2.0 לפני שהמונח הזה היה קיים", אמר. הוא ציין כי "אני לא אוהב את המונח מיקור-המונים. הוא דומה מדי למיקור-חוץ, ולא רק בשם. במיקור-חוץ, חברה שנמצאת במדינה בה עלות השכר גבוהה ורוצה לבצע עבודה כלשהי בעלות נמוכה יותר פונה לעובדים ממדינה אחרת. מיקור-המונים לוקח את זה צעד אחד קדימה ופונה לקהל הרחב כדי שיעשה את העבודה בחינם".
"אבל", אמר, "מסתבר שכל הניסיונות לעשות מיקור-המונים רק כדי לנצל את כוח העבודה החינמי לא הצליחו. לדוגמה, הייתה חברה שניסתה לשלוח התראות ממצלמות אבטחה למתנדבים כדי שיזהו אם מה שהפעיל את האזעקה היה חתול או פורץ. אף אחד לא רצה להצטרף. בוויקיפדיה, שגם היא מבוססת על מתנדבים, יש לכולם מטרה שהם יכולים להזדהות איתה".
במהלך המפגש עלו, איך לא, הסוגיות הפוליטיות. הרי ערכים רבים בוויקיפדיה מתייחסים לישראל, לשאר מדינות המזרח התיכון ולסכסוך באזור. "שאלו אותי איך זה שאני לא מחרים את ישראל, כאשר הרבה גופים ואנשים עושים זאת. עניתי שלא רק שלא אחרים אותה – אעלה אליה, אף על פי שאני לא יהודי".
אחת השאלות המעניינות שהוא נשאל הייתה כיצד ויקיפדיה מתמודדת עם כתיבה על סכסוכים כגון הישראלי-פלסטיני או הטורקי-ארמני, בפרט בהתחשב בעובדה שבכל רגע נתון יש בעולם בממוצע כ-70 סכסוכים. הרי על אותו סכסוך יכולים לכתוב שני אנשים, או יותר, משתי נקודות מבט שונות, או יותר.
"יש הרבה טכניקות איך להתמודד עם זה", השיב ויילס. "אחת מהן היא עקרון הניטרליות. לא אתן דוגמה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני כי הוא מורכב ולא נוח לי לדבר עליו כאן. מה שכן אני יכול להגיד הוא שאחד הדברים שהדהימו אותי היה שיש ויקיפדים שתורמים ערכים ועריכות גם לוויקיפדיה בעברית וגם לוויקיפדיה בערבית. זה מקרב את השלום".
"אקח דוגמה מתחום מעורר מחלוקת אחר – הפלות", הוסיף. "מצד אחד יש כמרים קתוליים חדורי אמונה שמתנגדים לכך בעוז ומצד שני, פעילים אקטיביסטים מאוד למען תכנון המשפחה. מיליוני אנשים כבר תרמו עריכות לוויקיפדיה, אך הגרעין הקשה הוא של קהילה של עורכים שכבר מכירים זה את זה. אנשים אלה יכולים לעבוד על הערך בוויקיפדיה ביחד, מנקודות מבט שונות. הם מבינים שלא ניתן לכתוב בוויקיפדיה שהפלות הן עבירה מוסרית, אבל כן ניתן לכתוב שזו עמדת הכנסייה הקתולית ולהביא ציטוטים של האפיפיור ואת תגובות המבקרים. במקרים של סכסוכים קוטביים צריך למצוא פתרון טריקי".
מה קורה אם יש מחלוקת על עובדות היסטוריות?
"אנחנו פותרים זאת באמצעות ציטוטים של שני הצדדים – צד א' אמר כך וצד ב' אמר אחרת, ומפנים למקורות חיצוניים".
ואם מדובר בסוגיות שאי אפשר להישאר ניטרליים בקשר אליהן, למשל הכחשת השואה?
"במקרים כאלה חייבת להיות קביעה מערכתית מהי האמת. יש לנו ערך אודות הכחשת השואה שבו אנחנו מונים את הטענות ומסבירים מדוע הן נדחות לחלוטין בידי כל ההיסטוריונים הרציניים".
"חלק מההצלחה להגיע לפתרונות כאלה נובע מהעובדה שבסוף היום, לכותבים בוויקיפדיה אכפת מוויקיפדיה יותר מאשר מלנצח בויכוח מסוים זה או אחר", אמר ויילס.
הוא אף התייחס לטענה לפיה ויקיפדיה למעשה מעודדת ילדים לעשות "העתק-הדבק" לערכים במקום ללמוד את הסוגיות לעומק. "כשאני נפגש עם ילדים אני אומר להם שכשהם עושים זאת, עליהם לקחת בחשבון שגם המורים שלהם קוראים את ויקיפדיה. למורים אני אומר: שאלו את התלמידים שאלות שאין עליהן תשובה בוויקיפדיה, כדי לעודד אותם לחשוב".
"יזמות היא עניין של עיתוי"
בהמשך פנה ויילס אל היזמים שישבו באולם ואמר כי "לעתים, יזמות היא עניין של עיתוי. יזמים גם צריכים ללמוד מכישלונות. לדוגמה, כשהייתי סטודנט היינו מזמינים ארוחות ממסעדות בפקס. חשבתי שזה רעיון טוב להציע שירות דומה באינטרנט, פתחתי אתר הזמנות אבל לא הצלחתי לשכנע אף בעלים של מסעדה להצטרף אליו. כיום זה כבר מובן מאליו".
כשנשאל על ידי ד"ר ורדי מה הוא עושה כיום ענה ויילס: "אני עובד על הרבה דברים. אחד מהם הוא ויקיה, שכבר נכנס לרשימת 20 האתרים הגדולים בעולם. זו חברה למטרת רווח המשמשת פלטפורמה של אתרי ויקי מסחריים, לדוגמה אתרים של סדרות טלוויזיה או משחקים מקוונים. הדבר העיקרי שאני עסוק בו כרגע הוא הקמת מפעיל טלפוניה וירטואלית בשם TOP (ר"ת The People Operator – המפעיל של העם), שבו הלקוח יכול לבחור לאיזה ארגון לתרום 10% מחשבון הטלפון שלו. למרות זאת, אנחנו זולים יותר מאשר המתחרים, משום שאנחנו מקדמים את השירות בשיווק ויראלי, מה שמייתר הוצאות".
לסיום, יש גם "הפוך על הפוך": ויילס סיפר שהוא קיבל פרס משליט דובאי בסך חצי מיליון דולר על התרומה שלו לידע העולמי. "מכיוון שחופש הביטוי בדובאי לא במצב טוב, החלטתי להשתמש בכסף להקמת קרן למאבק למען חופש הביטוי". הקרן מסייעת לבלוגרים שנרדפים על ידי השלטונות במדינות רבות, בעיקר כאלה שלא מגיעים לכותרות. היא עושה זאת בעזרת עורכת דין המתמחה בזכויות האדם – הישראלית אורית קופל.
תגובות
(0)