איפה השוויון? רק שלוש נשים נכללות בין 150 מקבלי השכר הגבוה בהיי-טק
רשימת המשתכרים הבולטים בתעשייה מעלה נתונים עגומים: שיעור הנשים בה עומד על 2% בלבד, ורק בעשירית מהחברות כלולה אישה ברשימת חמשת בעלי השכר הגבוה
הסיכוי של אישה להגיע לתפקיד בכיר בהיי-טק נמוך מאוד – כך עולה מנתוני השכר של הבכירים בחברות הטכנולוגיות הנסחרות בבורסה בתל אביב ל-2014. רק שלוש מבין 150 הבכירים הכלולים ברשימה (2%) הן נשים. ובמילים אחרות: רק בעשירית מבין החברות הללו נמצאת אישה בין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר.
הנתונים הללו מאששים את הטענה כי יש לנשים תקרת זכוכית בהיי-טק (ובמגזרים נוספים במשק) שמטבעה של תקרת זכוכית, על פי רוב הן לא מצליחות לעבור אותה. שלוש הנשים שהצליחו לעבור אותה בכל זאת הן סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק; רונית רובין, סמנכ"לית שירות הלקוחות של פרטנר; ודליה רובינסון, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת הפתרונות הפיננסיים והטכנולוגיות במטריקס.
עלות שכרה של הנדלר עמדה ב-2014 על 4.393 מיליון שקלים, עלות שכרה של רובין – על 1.88 מיליון, ורובינסון השתכרה אשתקד 1.703 מיליון שקלים.
גם כאן בולט הפער בין הגברים לנשים: עלות השכר של הנדלר, שהשתכרה את הסכום הגבוה ביותר מבין הנשים, נמוכה ב-45.5% מזו של הרצל עוזר, יו"ר HOT, ששכרו הוא הגבוה ביותר מבין הגברים (ובכלל). בעוד שהנדלר השתכרה, כאמור, 4.393 מיליון שקלים, עוזר השתכר 7.908 מיליון.
הבעיה שלי היא כבר בכותרתו: "איפה השוויון? רק שלוש נשים נכללות בין 150 מקבלי השכר הגבוה בהיי-טק" האם בתקופה שבה לזוגות צעירים אין מספיק דיור, וגם לא בר-השגה, בתקופה שהקשר הנפשע הון-שלטון בולט יותר מאי-פעם, האם בתקופה כזו צריך לבדוק מי מרוויח בשיאני השכר? --השוויון הבסיסי הוא הורדת הפערים בין מיעוטי השכר ושיאני השכר במשק!! שוויון בשכר בין נשים וגברים הוא לדעתי הכרח וגם בריא מכל הבחינות למשק הישראלי. אבל פה הדגיש הוא על מי שמקבל שכר שעל פי תפיסתי אינו הולם את תרומתו בשום צורה ואופן!! לא איכפת לי כמה נשים או גברים הופכים מולטי-מליארדרים כשרוב הציבור הולך מדחי אל דחי ללא אופק עתידי של כלכלה, חינוך ותעסוקה, שלא לדבר על תשתיות או איכות הסביבה. -זה פשוט לא רלוונטי!!