סקר: 70% מהציבור סבורים, כי המידע האישי בישראל אינו מוגן כראוי

70% מהציבור סבורים, כי המידע האישי בישראל אינו מוגן כראוי, ו-58% ממנו סבורים, כי החקיקה בישראל אינה מסוגלת להתמודד עם הגידול בהעברת מידע אישי בין הגופים השונים; כך עולה מסקר שנערך ביוזמת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.

הרשות יזמה את עריכת הסקר, שבוצע החודש, ובחן מכלול היבטים של הגנת המידע האישי בישראל ומודעות הציבור לחשיבות הנושא. הסקר בוצע על ידי מכון "שילוב – MillwardBrown", ובמסגרתו רואיינו טלפונית 529 גברים ונשים בגילאי 18+, במדגם כלל ארצי ומייצג של אוכלוסיית המדינה.

השוואת נתוני הסקר לתוצאות סקרים מקבילים באירופה מעלה, כי המודעות לנושא בישראל נמוכה מזו הקיימת בקרב תושבי אירופה. עוד מעלה ההשוואה, כי מידת הביטחון של האזרחים בישראל, בגופים המחזיקים במידע האישי שלהם, וביכולת ההגנה של גופים אלו על המידע – נמוכה אף היא באופן משמעותי לעומת מידת הביטחון של האירופאים.

המסקנה העיקרית העולה מן הסקר היא, כי קיימת תפיסה בציבור הישראלי, לפיה המידע האישי שלנו אינו מוגן כראוי. כך, לפחות, סוברים 70% מהציבור. 58% מהנשאלים סבורים, כי החקיקה בישראל אינה מסוגלת להתמודד עם התופעה של התגברות העברת המידע האישי בין גופים שונים. רק 34% מהם סוברים, כי החקיקה מתאימה למצב.

לדברי עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, "תוצאות הסקר מעידות על כך שנושא הגנת המידע האישי מטריד מאוד את הציבור הישראלי, ושיש מקום להגביר את האכיפה והמודעות לגביו". עו"ד הכהן הוסיף, כי "מדובר בתהליך שהרשות שוקדת עליו מיום הקמתה. אני מודאג מכך שהציבור תופס את גופי המדינה ככאלו שלא מגנים על המידע האישי של אזרחי המדינה. על משרדי הממשלה להקדיש יותר משאבים להגנה והעלאת מודעות".

מנתון נוסף מהסקר עלה, כי כמחצית מהציבור מוטרדים מהאופן בו גופים ציבוריים ופרטיים פועלים בהגנה על מידע פרטי אודותיהם. הנסקרים נשאלו לגבי 13 גופים להם הם מוסרים מידע, ומידת הביטחון שלהם בשימוש בו על ידם. לגבי רוב הגופים עלה, כי כמחצית מהציבור אינו בוטח בכך שהם ישתמשו בנתונים רק למטרה שלשמה הם נמסרו. חוסר הביטחון העיקרי של הציבור הוא לגבי חברות סקרים – 62%, עמותות וארגונים שלא למטרת רווח – 57%, וחברות ביטוח – 54%. הביטחון הגדול ביותר בציבור קיים לגבי רופאים ונותני שירותים רפואיים. מחצית מהנשאלים דיווחו, שכאשר הם מוסרים פרטים לגוף כלשהו, הם "תמיד שואלים" לשם מה פרטים אלה נדרשים. 27% דיווחו, כי הם "עושים זאת בדרך כלל".

נתון נוסף מהסקר העלה, כי 79% מהציבור סבורים שהמודעות לתחום ההגנה על מידע אישי נמוכה. כך, 64% מהנסקרים אמרו שידוע להם שמי שאוסף עליהם מידע צריך לזהות את עצמו, ולהציג את מטרת השימוש במידע, כדי שיוכל לשמור אותו במאגריו. 81% מהנשאלים סבורים, כי נדרשת הסכמתם לשם שימוש במידע אודותיהם. 76% מהם סבורים, כי החוק בישראל מאפשר להם לתבוע בהליך משפטי פיצויים בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות. 44% מהנשאלים סבורים, כי ישנה הוראה חוקית, המאפשרת להם לעיין במידע אודותיהם שנמצא בידי אחר.

לגבי העברת מידע באמצעות האינטרנט, הרי שזו, לפי הסקר, נתפסת כלא בטוחה. למרות זאת, שיעור בלתי מבוטל משתמש באינטרנט לצרכים אלו. 69% מהנשאלים מודאגים מהשארת מידע אישי באינטרנט. רק 22% מהם סבורים, כי העברת מידע על ידם באמצעות האינטרנט היא בטוחה יחסית, לעומת 70% שאינם סבורים כך. עם זאת, רק 8% מהם "בודקים תמיד" מהי מדיניות שמירת הפרטיות של האתר אליו גלשו, ו–18% מהם "בודקים זאת בדרך כלל". 20% מהנשאלים אמרו, כי הם "בודקים לעיתים רחוקות", ואילו 42% מהם כלל לא בודקים סוגיה זו.

57% מהנשאלים השיבו, כי שמעו על כלים או טכנולוגיות המגבילים או מונעים איסוף מידע מהמחשב האישי על ידי גורמים זרים. חלקם אף השתמש בכלים אלו. לדברי עורכי הסקר, החסמים לשימוש בכלים אלו הם טכנולוגיים בחלקם, לצד חוסר מודעות לאופן התקנתם וחוסר מודעות לגבי אופן השימוש בהם.

הסקר נערך במסגרת פרויקט ה-twinning שמקיימת הרשות בימים אלו בשיתוף עם האיחוד האירופי והרשות להגנת מידע אישי בספרד. הפרויקט, שתקציבו עומד על מיליון יורו, נועד לשיפור האכיפה של חקיקת הפרטיות בישראל. זאת, באמצעות התאמת כלי העבודה הרגולטוריים של הרשות בנושא הגנת מידע אישי, לכאלה המקובלים באירופה ובשאר העולם. יעד נוסף של הפרויקט, הוא העלאת מודעות בנושא הגנת מידע אישי במאגרי מידע של מוסדות השלטון בארץ, בקרב בעלי מאגרי מידע ובקרב הציבור בכללותו. הסקר נערך במקביל לסקרים בנושא שנערכים באירופה, על מנת לאפשר השוואה בין המצב בישראל למצב במדינות האיחוד.