"מעמד ההיי-טק הישראלי חזק – אבל חייבים להמשיך ולהתפתח"

ישראל חוגגת 67 שנות עצמאות, אלא שהעצמאות שלה עדיין מוגבלת. וינסטון צ'רצ'יל, ראש הממשלה האגדי של בריטניה, אמר כשהמעצמות האירופיות העניקו עצמאות למושבותיהן: "עצמאות מדינית ללא עצמאות כלכלית היא עצמאות חלקית".

עצמאות כלכלית מתבטאת, בין היתר, בהכנסות במטבע זר, למשל באמצעות תיירות וכמובן ייצוא. ישראל הולכת ומשתפרת בתחום: ההכנסות של המדינה במטבע זר לא נופלות מההוצאות שלה. אחת התעשיות המרכזיות שמסייעות בהשגת עוד ועוד עצמאות כלכלית ישראלית היא, כמובן, ההיי-טק. זו העלתה וממשיכה להעלות באופן דרמטי את הייצוא של ישראל וחשוב מכך את הערך המוסף שלה. מצב ההיי-טק הוא לא רק אלמנט כלכלי חשוב אלא גם בעל חשיבות מדינית.

אלא שגם בספינת הדגל הזו לא הכול ורוד ובאחרונה מתקבל הרושם שהענף מאבד גובה. המדען הראשי, אבי חסון, סבור שזה לא נכון, אפילו להיפך. "2014 הייתה שנת שיא לענף במספר פרמטרים", הוא אומר. "בתחום הפיננסי, החברות גייסו 3.4 מיליארד דולר וקרנות ההון-סיכון – כ-900 מיליון. במהלך השנה בוצעו אקזיטים בכשבעה מיליארד דולר. זאת ועוד, חברות היי-טק מקומיות ביצעו 17 הנפקות ראשוניות ועוד שבע הנפקות משניות".

ככלל, לדבריו, "הייתה זו שנה טובה מבחינה כספית, הרבה מזה בזכות העובדה ש-75% מהכסף שהושקע או גויס בא ממקורות זרים. בעיניי, הנתונים הכספיים מראים שלמרות המצב המדיני הלא קל, הכלכלה ותעשיית ההיי-טק בתוכה נמצאות במצב טוב".

"הגידול בהנפקות מלמד על התבגרות של הענף, שכן היזמים נוטים להמתין עד שהחברות בשלות לפני שהם עושים אקזיט", אומר חסון. "זאת התפתחות טובה, משום שהיא מעידה הן על כך שהביטחון העצמי של היזמים גובר והן על השיפור במצב הפיננסי הכללי. התפתחות חשובה נוספת היא התמהיל הגיאוגרפי של המשקיעים הזרים: רוב ההשקעות הזרות אמנם מגיעות מארצות הברית, אולם יש גידול מתמיד בהשקעות מהמזרח הרחוק".

מה אתה אומר על הירידה בקצב הצמיחה ובמספר המועסקים בענף?
"נכון שיש לענף בעיות והמגמות ארוכות הטווח לא מלבבות אולם כיום, המצב טוב. עד לשנת 2007 בערך, קצב הצמיחה השנתית של הענף עמד בממוצע על כ-13%. מאז הוא יורד בהתמדה וב-2014 הסתכם בכ-4% בלבד. אחת הסיבות לכך היא קיפאון בייצוא, בחלקו עקב המשבר הכלכלי העולמי.

גורם נוסף שמעורר דאגה הוא הירידה היחסית בכוח האדם שמועסק ישירות בענף. עד שנת 2000, כ-14% מהעובדים במשק היו מועסקים בתעשיית ההיי-טק. ב-2008 ירד שיעורם ל-10.5% וכיום הוא עומד על כ-9%.

החברות מתקשות לגייס עובדים מתאימים כי יש מחסור חריף בעובדים מיומנים. המחסור יחריף, שכן חברות רב לאומיות ממשכות להגיע לכאן כדי להקים מרכזי פיתוח. הבעיה הזאת תאיים על המשך הצמיחה בענף. הממשלה מודעת לבעיה ונוקטת צעדים כדי לפתור אותה".

מהם אותם צעדים?
"הפתרון הכולל הוא ארוך טווח, שכן מדובר ברפורמה מקיפה במערכת החינוך, כדי שהאקדמיה תוכל להכשיר יותר עובדים שיעבדו בענף. על מנת שזה יקרה, יש צורך שמערכת החינוך הטרום אקדמי תכשיר נערים ונערות שיוכלו להגיע לטכניון. בנוסף, יש להרחיב את מעגלי האוכלוסייה שמהם מגייסים עובדים ולצרף גם ערבים וחרדים. כמו כן, צריך לשדרג את מערכת החינוך בפריפריה.

אלה תוכניות לטווח הארוך. כדי לתת מענה לטווח הקצר יותר יש לקחת בחשבון שלא כל העובדים בענף חייבים ללמוד בטכניון או במוסדות אקדמיים אחרים. ניתן להקים מסגרות להכשרות קצרות יותר, של כשנה בלבד. כך גם ניתן יהיה למצוא מענה לבעיה הכאובה של עובדים מבוגרים יחסית שנפלטו מהענף וכדי לחזור אליו חייבים לעבור הכשרות שמותאמות לדרישות הזמן. אנחנו בעידן ה-Life Long Learning. השינויים הטכנולוגיים הם כה מהירים וחדים, שמה שנלמד לפני מספר שנים מעטות כבר לא אקטואלי יותר. פתרון נוסף למחסור בעובדים הוא לגייס עובדים מומחים מחו"ל במסגרת חוזים מיוחדים".

משקיעים זרים ממשיכים להשקיע בענף, אך האם מבחינה אובייקטיבית הוא חזק כפי שהיה?
"עצם העובדה שמשקיעים זרים רבים שמים את הכסף שלהם כאן אומרת שמעמדנו חזק. עם זאת, בתעשייה דינמית כמו ההיי-טק אי אפשר להיות שאננים – חייבים להתקדם ולהשתפר בצורה מתמדת, יותר מבכל ענף אחר. מי שדורך במקום בעצם נסוג ובהיי-טק, הנסיגה מהירה וחדה".

חסון מציין ש-"העולם מכיר בחוזק שלנו במיוחד במספר תחומים: Convergence – שילוב של טכנולוגיות ודיסציפלינות שונות, סייבר, Big Data והאינטרנט של הדברים. משקיעים וחברות מרחבי העולם מגלים עניין רב בפיתוחים הישראליים בתחומים האלה".

מה הצפי שיהיה תקציב המדען הראשי ב-2015?
"בשנת 2014 הסתכם תקציב המדען ב-1.6 מיליארד שקלים – תקציבי בסיס ותוספות שקיבלנו במהלך השנה. השנה, תקציב הבסיס אמור היה לגדול ל-1.45 מיליארד, אולם בינתיים המצב לא ברור ונצטרך להמתין לכינונה של הממשלה החדשה".

מה קורה עם התוכנית להצמיד את התקציב של המדען הראשי לאחוז מסוים מהתל"ג?
"אין לי בשורות. לא הצלחנו לקדם את התוכנית, אף על פי שהיא הייתה מונעת את הסחר מכר השנתי ונותנת למדען הראשי יציבות והמשכיות של המדיניות".

מהן הרפורמות שאתה מציע בפעילות המדען הראשי ואיך אתה עונה למבקרים?
"מדובר בתוכנית שבמרכזה הקמת רשות לאומית לחדשנות וטכנולוגיה – תאגיד סטטוטורי כמו בנק ישראל או המועצה להשכלה גבוהה. זה יהיה גוף ציבורי שינוהל על הנהלה עצמאית שחלק מחבריה ימונו על ידי המדינה ופועלת על פי תקנות שתאשר המדינה. התוכנית אושרה בממשלה ואנחנו ממתינים לביצועה על ידי הממשלה שתוקם.

השינויים המתחוללים בהיי-טק בעולם מהירים מאוד ובתחום הסיוע הממשלתי לענף בישראל אנחנו דורכים במקום. בעבר, המודל של המדען הראשי הישראלי היה פורץ דרך ומדינות רבות העתיקו אותו. כיום אנחנו כבר לא כל כך מתקדמים בתחום הזה.

התוכנית אינה כה מהפכנית כפי שמבקריה מציגים. המדען הראשי יהיה יו"ר הרשות החדשה וזו תפעל במסגרת חוק המו"פ. אין שינוי במטרות, מה שהשתנה הוא הדרך לבצע את החוק תוך ניצול אופטימלי של הכספים שעומדים לרשותנו.

באשר לטענה שאנחנו רוצים להשקיע ולהקים קרנות הון-סיכון חדשות – זה קיים כבר כיום. יש קרן הון-סיכון לקידום ההיי-טק במגזר הערבי, הקרן למדעי החיים והקרן לעסקים קטנים".

ההיי-טק אמנם מביא ברכה רבה למדינה, אבל גם מגדיל את הפערים החברתיים. אלה שמסוגלים לעבוד בה, הודות להשכלתם, זוכים לשכר גבוה, בעוד שעובדים בענפים אחרים מקבלים שכר נמוך.

"נכון. זה מה שקרוי הכלכלה הכפולה – Dual economy. היא מדאיגה אותנו ואנחנו עושים כדי להקטין אותה. נסייע לחברות הקונבנציונליות להעלות את ערך המוצר של המוצרים שלהן, להשיג מחירים טובים יותר בייצוא ובכך להגדיל את הרווחים באופן שיהיה ניתן יהיה לעלות את שכרם של העובדים".