אלדד הרשטיג, מנמ"ר הבורסה: "נוצר 'מרוץ חימוש' טכנולוגי במסחר מבוסס האלגוריתמים"

"נוצר 'מרוץ חימוש' טכנולוגי אחרי זמני תגובה משופרים וביצועים משופרים במסחר מבוסס האלגוריתמים (אלגו-טריידינג). התחרות בין הבורסות על שירותים טכנולוגיים שמספקים לסוחרי HFT גדלה ובכלל, מערכות המסחר הופכות לדינמיות", כך אמר אלדד הרשטיג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת טכנולוגיות מידע ותפעול בבורסה.

"עם זאת, יש חשש ליצירת סיכוני קריסה", ציין. "בבורסה בתל אביב נערכנו בכך שהפעלנו את הדברים ממתן תנודות לעצירה רגעית עד עצירה כוללת של המסחר, התחלנו לתת קנסות מעל לסף מסוים של כמות פקודות ביחס למחזור בנגזרים, הנהגנו כללי ביטול עסקות במקרים של טעויות והפעלנו מנגנוני בקרה".

הרשטיג דיבר בפתח כנס Algotrading 2015, שנערך אתמול (א'), בהפקת אנשים ומחשבים, במרכז הכנסים במבנה הבורסה בתל אביב. הנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי הרשטיג, "האלגו-טריידינג מבוסס טכנולוגיה ודורש התמקצעות טכנולוגית ברמות גבוהות ביותר. שילוב ידע עסקי וידע טכנולוגי הוא דוגמה לדרך האמיתית בה נדרש לפעול. טכנולוגיה היא לא יעד – אלא כלי למימוש המגמה. יש למסחר האלגוריתמי צדדים חיוביים ורעים, והבורסה לא חיה בחלל ריק: יש לתחום קשר להתפתחותה". ככלל, ציין, "המגמות רק מתעצמות".

הוא הסביר כי "מסחר אלגוריתמי הוא משלוח הוראות למסחר על בסיס תוכנות מחשב שמזרימות אותן באופן אוטומטי. אחרי שמתקבל מידע בזמן אמיתי מהשוק האלגוריתם מנתח אותו, בין אם הוא מגיע מבורסה אחת או מכמה בורסות, ו-'מחליט' כיצד לפעול".

האלגו-טריידינג מחולק לסוגים, בהם HFT (ר"ת High-frequency trading), בו התוכנה "מחליטה" על תזמון השליחה, באיזה מחיר ובאיזו כמות לרכוש ולמכור, ציין הרשטיג. לדבריו, מטרת מי שפועל באופן זה היא לנצל רווחים קטנים בכמויות גדולות במרווחי זמן קצרים. "בונים אסטרטגיה של שליחה אגרסיבית של פקודות וביטולן, ונוטים לייצר מחזורים גדולים, עם רווח נמוך לעסקה", אמר. "המטרה היא למקסם רווחים מסיטואציות בשוק ולא להרוויח זמן ארוך".

ירידה דרמטית בזמן התגובה

"האנשים שפועלים ב-HFT סוחרים בנכסים בעלי נזילות גבוהה", אמר הרשטיג. "מאפיין נוסף של התחום הוא ניהול שינויים (ארביטראז') בשל 'עיוותי' מחירים בין בורסות ופלטפורמות, בין נכס לנגזרים. התחום החל בקטן והולך וגדל". לדבריו, השפעות החדירה של HFT הן: "המהירות הממוצעת של ביצוע הפקודות יורדת דרמטית, כי מגיעות הרבה פקודות בזמן קצר והמערכות משתכללות".

הרשטיג ציין כי יש שני מדדים להערכת משך הביצועים: כמה זמן לוקח מקבלת פקודה עד לתשובה ו-"באיזו מידה המערכות יציבות במתן הפקודות, האם הן בדרך כלל עומדות בלחץ כשיש ריבוי פקודות בדיוק כשם שקורה כשיש מיעוט תגובות".

הוא נתן מספרים שמביאים לידי ביטוי את הירידה הדרמטית בזמני התגובות בבורסות במהלך השנים: עוד שב-2000 הזמן עמד על 10 שניות, הרי שב-2009 הנתון היה חמש מילי-שנייה, ב-2011 – 120 מיקרו-שנייה וב-2012 הוא הגיע ל-0.000009 שנייה, משמע – פחות מ-100 מיקרו-שנייה לקבלה ותגובה לפקודה. "בארצות בהן יש בין הבורסות תחרות, המרדף אחר זמן התגובה חשוב", אמר.

"אצלנו, בבורסת תל אביב, זמן התגובה הוא פחות ממילי-שנייה לתגובה בודדת ב-95% מהמקרים", הוסיף הרשטיג. "אנחנו מטפלים ב-4,000-5,000 פקודות בשנייה. יש עלייה בכמות ביטולי הפקודות ביחס לעסקות. זה דפוס אופייני למסחר אלגוריתמי – לא רק עומס בשל פקודות, אלא גם עומס הנובע מביטול פקודות וביצוע פקודות חדשות".

"יותר ממחצית המסחר בבורסה – מבוסס אלגוריתמים"

הרשטיג ציין כי גודל העסקה יורד באופן מתמיד, "מאחר שהאלגוריתמים מחפשים לעשות רווח קל בכמויות קטנות. זאת, בניגוד לנפח המסחר הכולל – שלא גדל". לדבריו, "המסחר האלגוריתמי צמצם מרווחים בין קנייה למכירה ולכן הסב תועלת לאזרח מן השורה. תרומתו האמיתית היא בכך שיותר ממחצית מהמסחר בבורסה נעשית באמצעותו. יש לו תרומה ליצירת נזילות בבורסה".

הוא אמר כי "יתרונות ה-HFT הם באספקת נזילות באמצעות אסטרטגיה של עשיית שוק; הקטנת המרווח בין היצע וביקוש; והעובדה שמסחר מסוג זה 'מכריח' את הבורסות להתחרות. החסרונות הן צמצום ברווחיות של עושי שוק מסורתיים, כי הוא לוקח יותר נתח בעשייה; היעדר מחויבות של סוחרי HFT לאספקת נזילות; ובעולם, HFT גורם לכך שהוראות גדולות מפוצלות למספר רב של עסקות קטנות, מה שעלול לייקר ביצוע של הוראות גדולות".

על פי הרשטיג, "קשה מאוד לפעול באופן מהיר, או לא ממוחשב, מול HFT, שברוב המקרים משנים או מבטלים את הפקודות. יש למחסר שכזה השפעות טכנולוגיות: האלגוריתמים חכמים ולעתים מתחכמים; חלות התרחבות של הפעילות האוטומטית והקטנת הפעילות של סוחרים ידניים; קצב העברת המידע גדל; ונפחי המידע גדלים ללא עלייה במחזורי המסחר".