המועצה הציבורית להגנת הפרטיות: "המדינה כשלה בהגנה על מאגרי מידע רגישים"

מצב אבטחת המידע האישי במאגרים הציבוריים רעוע, וכשלים חמורים התגלו באחרונה בניהולם של מאגרי מידע אדירים ורגישים המוחזקים על ידי המדינה – כך קובעת המועצה הציבורית להגנת הפרטיות בדו"ח שהגישה לוועדת החוקה של הכנסת. המועצה העבירה לח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, את הערותיה לדו"ח רשם מאגרי המידע. הגשת ההערות היא חלק מתפקידה, על פי חוק הגנת הפרטיות.

לדברי אנשי המועצה, "תופעות מדאיגות אלה חמורות שבעתיים לנוכח פרץ החקיקה להקמת מאגרי מידע חדשים, כגון מאגר המידע הביומטרי או הרשומה הרפואית הלאומית. דליפת מידע ממאגרים אלה תיפגע אנושות בביטחונם ופרטיותם של אזרחי המדינה". לדבריה, "מן הראוי היה, כי לפני שיוקמו מאגרים רגישים חדשים, תיתן המדינה את הדעת לתיקון הכשלים החמורים בניהול מאגריה הקיימים".

המועצה גם מבקשת לזרז את הליכי החקיקה של תיקון לחוק הגנת הפרטיות, ובין היתר רוצה להוסיף סמכויות אכיפה לרשם מאגרי המידע. בדו"ח מתייחסת המועצה לאופן בו קודם פרויקט המאגר הביומטרי וטוענת, כי "מדובר בדוגמה לדפוס מדאיג, שבו מגובשים ומעוצבים פרויקטים דומים בתוך המינהל הציבורי – הרחק מעין הציבור. הכנסת והציבור זוכים לדון בפרויקטים אלה, לאחר שכבר נקבעה המסגרת הרעיונית שלהם, הושקעו המשאבים, ולעיתים גם לאחר שהוקמו תשתיות לצורך פיילוטים שיצרו עובדות בשטח". בהקשר זה מפנה המועצה את תשומת הלב לפרויקט הרשומה הרפואית הלאומית, שמקודם במהלך השנים האחרונות על ידי משרדי האוצר והבריאות.

המועצה ממליצה גם שהליכי הביקורת שמבצע רשם מאגרי המידע ותוצאותיהם, יהיו פומביים – זאת על מנת שהאזרחים, שאת ענייניהם מייצג הרשם בעבודתו, יוכלו להתייחס להליכים אלה ולדעת אלו גורמים בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי פוגעים בפרטיותם.

"בשנים האחרונות אנו רואים בדאגה את הפגיעה הגוברת בזכות החוקתית לפרטיות, בעיקר דרך הקמת מאגרי מידע חדשים, העברות מידע בין רשויות שונות ובין גופים פרטיים, זליגת מידע לשימושים חדשים והרחבה נמשכת של השימושים במאגרים קיימים", נכתב בדו"ח המעוצה, "כך למשל, המאגר הביומטרי, רשומה רפואית לאומית, העברות מידע לפי חוק ההסדרים למשק המדינה, מרשם האוכלוסין ועוד. לעתים יש למאגרים אלה ולפעולות טעם, אולם יש להם גם מחיר של פגיעה בפרטיות האזרחים והתושבים במדינה. קל לפגוע בפרטיות, אך קשה להשיב את האמון של האזרחים במדינה שנפגע עקב כך".

המועצה מציינת בהערותיה את "הכשלים החמורים שפורטו בדו"ח מבקר המדינה בדבר אופן ניהולם של מאגרי מידע אדירים ורגישים המוחזקים בידי המדינה. הפקרת מידע על ידי משרד הפנים, שהביאה לכך שמרשם האוכלוסין של מדינת ישראל ניתן להורדה באינטרנט, הייתה מביאה במדינות אחרות להטלת אחריות עד הדרג המיניסטריאלי. סגירת תיק החקירה בידי המשטרה לנוכח ריבוי החשודים מהווה תעודת עניות לאכיפת החוק בתחום רגיש זה". דוגמה נוספת, לדברי המועצה, היא "ניהול מאגר המידע של ביטוח לאומי במיקור חוץ באמצעות חברה קטנה בצפת, המספקת גם שירותי דיוור ישיר לחברות פרטיות, מה שמדגיש את הכשלים של הסדרי מיקור חוץ בכלל ואת היחס המזלזל של המדינה לנכסי המידע החשובים שלה בפרט".

עוד קוראת המועצה לערוך בחינה מקיפה ובדיקות קונקרטיות של מצבם של מאגרי המידע ושל הגנת הפרטיות בכל הגורמים של מערך הבריאות, "זאת בשל הרגישות היתרה של המידע שבו מדובר, ובמיוחד לאור התוכניות להקים מערכת רשומה רפואית לאומית. רשומה זאת עתידה להנגיש את כל מאגרי המידע הרפואיים המרכזיים במדינת ישראל, ולהציג איומים חדשים ועצומים לסודיות הרפואית ולזכות לפרטיות".

המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות מתמנה על ידי שר המשפטים, וחבריה מומחים בתחומי הטכנולוגיה והמשפט, מהמגזר הציבורי והפרטי ומהאקדמיה. בראשה עומד עו"ד יהושע שופמן, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.