ד"ר רואיאת מרעי, צופן: "התעשייה צריכה להתעורר – ולהיפתח לאוכלוסיה הערבית"

"כמות הסטודנטים הערבים לטכנולוגיה יותר מהוכפלה - אבל התעשייה עוד לא פתחה מספיק את שעריה אליהם", אמר ד"ר מרעי, חבר הנהלה בעמותה, שעוסקת בקידום סטודנטים מהמגזר בהיי-טק

ד"ר רואיאת מרעי, חבר הנהלה בצופן. צילום: פלי הנמר

"מספר הסטודנטים הערבים במקצועות טכנולוגיים יותר מהכפיל את עצמו – מ-16% ל-34%. ועדיין, מרביתם לא מועסקים, בסופו של דבר, בהיי-טק, אלא במקצועות חופשיים כמו עריכת דין ורפואה. החברות צריכות לפתוח את שעריהן לאוכלוסיה הערבית ולמשוך עוד סטודנטים ערביים למקצועות הללו", כך אמר ד"ר רואיאת מרעי, חבר הנהלה בצופן.

הוא ציין כי "משרד החינוך וראשי הרשויות המקומיות הערביות ערים לזה, אבל התעשייה והיזמים צריכים להיות בעלי מודעות רבה יותר לכך, בעיקר מקבלי ההחלטות. כך גם ההורים, שרואים בחינוך הטכנולוגי חינוך מקצועי לתלמידים נחשלים – ולא היא".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

ד"ר מרעי דיבר בכנס "אהלן! – בונים היי-טק בחברה הערבית" שערכה אתמול (ד') בגן התעשייה בנצרת עמותת צופן, שפועלת לקידום תעסוקת ערבים בהיי-טק הישראלי. הכנס הופק על ידי אנשים ומחשבים. השתתפו בו עשרות בכירים בתעשיית ההיי-טק בישראל והנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, והנס שקור, יועץ לסטארט-אפים דיגיטליים ומייסד MobileMonday נצרת.

זאבי ברגמן, לשעבר מנכ"ל נייס וקומברס, יו"ר הבורד ומייסד גליל סופטוור. צילום: פלי הנמר

זאבי ברגמן, לשעבר מנכ"ל נייס וקומברס, יו"ר הבורד ומייסד גליל סופטוור. צילום: פלי הנמר

בפתח דבריו נתן ד"ר מרעי מספר נתונים: "81% מהיישובים הערבים נמצאים בתחתית הסולמות הסוציו-אקונומיים", אמר. "ב-1969 התקבלו המהנדסים הראשונים לטכניון. ב-1978 התקבל המהנדס הערבי הראשון לאינטל (Intel) וכיום, 7% מעובדי החברה בארץ הם ערבים".

"הופתעתי מכוח האדם במגזר הערבי"

הנתונים מראים כי שיעור בני המגזר הערבי המועסקים כיום בהיי-טק הישראלי עומד על 2% – כ-2,000 מתוך 100 אלף איש. בצופן שואפים להכפיל אותו פי חמישה, ל-10%, עד 2020. ד"ר מרעי העריך כי הוא יכול לעלות ל-5%-6% כבר בשנה הבאה.

זאבי ברגמן, לשעבר מנכ"ל נייס וקומברס, יו"ר הבורד ומייסד גליל סופטוור, היה זהיר יותר בהערכתו ואמר כי השיעור צפוי להגיע בתוך כשנה ל-2.5%.

הוא סיפר על ניסיונו בעבודה עם בני המגזר הערבי. "כשהגעתי בפעם הראשונה לנצרת היו לי הרבה דעות קדומות, הראשונה שבהן היא לגבי כוח האדם במגזר. הופתעתי מכמות המהנדסים והעובדים המוכשרים כאן, מהיכולות ומהביצועים שלהם", אמר וציין כי העסקת עובדים ערבים על ידי חברות – משתלמת.

"ב-2008 הצטרפתי לפעילות צופן. לא הייתה אז שום פעילות היי-טק במגזר הערבי, בעוד שכיום יש פעילות רבה וענפה. כשאנחנו מסתכלים חמש שנים קדימה אנחנו יכולים להיות אופטימיים, אבל זו האחריות של כולנו, כאזרחים וכאנשים בתעשייה, לדאוג שאנשים יילכו וילמדו את המקצועות הנכונים, הריאליים – גם בנים וגם בנות. או אז, יהיה את כוח האדם שיאפשר לתעשייה לגדול. החסם הגדול ביותר כיום לתעשייה הוא המצאי האנושי", אמר ברגמן.

לדבריו, "בנצרת יש אקו-סיסטם מאוד שלם, יש סטארט-אפים וחברות בינוניות. השאיפה היא לגדול והדבר תלוי בעיקר במצאי של האנשים".

"ההיי-טק במגזר הערבי – חלום שהופך למציאות"

הנס שקור, שכאמור – הנחה את הכנס, אמר כי "אם בעבר, ההיי-טק במגזר הערבי היה חלום, כיום הוא הופך למציאות. יש בנצרת סצנה מתפתחת של יזמות, של היי-טק, שעוסקת בתחומים החמים בתעשייה, כמו תוכנה והאינטרנט של הדברים, ומלאה בקריאטיביות".

הנס שקור, יועץ לסטארט-אפים דיגיטליים ומייסד MobileMonday נצרת. צילום: פלי הנמר

הנס שקור, יועץ לסטארט-אפים דיגיטליים ומייסד MobileMonday נצרת. צילום: פלי הנמר

"התשתית מוכנה והאנשים מוכנים", אמר. "יש בחברה הערבית הון אנושי מאוד מתאים שיכול להשתלב בתעשיית ההיי-טק הישראלית. זה אינטרס של כולם: של הכלכלה הישראלית, של התעשייה שמשוועת לעובדים, של החברה הערבית בכלל ושל האקדמאים הערבים בפרט".

"יש כאן מטרה דו כיוונית: שעובדים ערבים ישולבו בתעשייה במרכז הארץ ושהתעשייה ממרכז הארץ תגיע למגזר הערבי. המרחק בין תל אביב לנצרת לא רב – הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה מנטלית", ציין.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. ריאד מ"א כריים

    שלום לכולם. מסכים במאה אחוז, העשייה במגזר הערבי מתחילה מהבית, קודם רצון, אחרים תיכנון, שותפים לביצוע, כי עשייה בנפרדים, זה רובוטים, ולא בני אדם. כל בית זה מפעל בפני עצמו: משמעת לאבות והורים, יחס טוב ובנים, שותפות בין בני המשפחה וחלוקת תפקידים!! עשיית אוכל, כביסות וגיהוץ, איכות סביבה, סדר יום, מחזור ביתי, ניצול החד פעמי והפקת מוצרים ממנו, ואז פחות זבל, תקשורת באמצעי מדיה וכו'. אם הנ"ל מתנהל טוב בבית, אז לשכונה, ליישוב, וכך הלאה,,, אמא טובה, היא המנוף לחיים טובים, עשייה ושכנות טובה. בתי ספר טובים, מתחילים מהבית (האמא בית ספר)... מי ייתן ותיאוריות אלה ימצאו אוזן קשבת למימוש, הן זולות, לא עולות השקעה, וקל לבצע.... מציע: ריאד כריים

אירועים קרובים