רוני דיין, משרד החינוך: "הטכנולוגיה משנה את גבולות הזמן והמקום של הלמידה"

"הטכנולוגיה הביאה לשינוי במושגי ובמרחבי הלמידה. גבולות הזמן והמקום שלה כבר לא כשהיו", כך אמר רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיות המידע במשרד החינוך.

דיין דיבר בפאנל שנערך במסגרת כנס EduTech 2015, תחת הכותרת "הכיתה העתידית – חזון ומציאות". הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות מורים ואנשי מקצוע מתחום החינוך המתוקשב. הנחו את הכנס אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, שהנחה גם את הפאנל, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

בדבריו הדגים דיין את השינוי עליו דיבר. "בעבר, כשתלמידים בני 10 היו נשאלים מדוע עץ צף על מים ומתכת שוקעת, ומנגד למה גם מיכלית מתכת צפה – אחוז נמוך של תלמידים היה מגיע לתשובה הנכונה. כיום, אם השאלה הזו הייתה נשאלת, אחוז התשובות הנכונות היה גבוה. הסיבה לכך היא שהמגבלות של הספר, הנייר, הוסרו. ילדים נגישים וניגשים כיום למקורות מידע רבים יותר, מעבר לספרים", אמר.

"אם נביט עמוק נראה שאנחנו עוסקים בפרסונליזציה של הלמידה", ציין דיין. "הילד בעצמו צריך למצוא את השיתופיות למקורות הידע – שיתופיות עם בני אדם, מורים, חברים והורים. הוא יאסוף את המידע ממקורות שונים והמורה יסייע לו לברור אותם, לקבוע מה רלוונטי ולתת לו הכוונה".

ד"ר דובי וייס, המדען הראשי של עת-הדעת וראש התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. צילום: קובי קנטור

לדבריו, "משרד החינוך מבין את היכולות שטמונות בחינוך המתוקשב ומחפש דרכים להכנסת עוד טכנולוגיות למערכת".

הטכנולוגיה והשפעתה על הפדגוגיה

ד"ר דובי וייס, המדען הראשי של עת-הדעת, המשמש גם כראש התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, אמר כי "המהפכה הטכנולוגית תשפיע על הלמידה באופן משמעותי ללא כל ספק. אולם, כמו אנרגיית האטום, שיכולה להאיר עיר או להחריב עיר – כך גם הטכנולוגיה יכולה להשפיע באופן חיובי או שלילי על הפדגוגיה".

"החוכמה היא לממש את הטכנולוגיה באופן נכון, עם למידה מוכוונת, שמותאמת למאה ה-21", הוסיף. "חסרה באמצע מהפכה, שתחבר בין שני העולמות – הטכנולוגיה והפדגוגיה, מהפכה טכנו-פדגוגית שתחבר בין המהפכה הטכנולוגית שכבר כאן והמהפכה בחינוך שעוד לא קרתה".

לדבריו, "על מנת לפגוש את המהפכה, משרד החינוך צריך לקדם שלושה נושאים: תשתיות, תכנים ותמיכה טכנו-פדגוגית. רק השילוב של שלושתם יוביל לאפקט משמעותי. בתחום התשתיות צריך לקדם יותר את תוכניות מחשב לכל מורה ומחשב לכל תלמיד. בתחום התכנים צריך לקדם מנגנוני אישור המתאימים למאה ה-21, כמו גם להעצים את היכולת של מורים ליצור תכנים בעצמם. בתחום התמיכה חייבים להקצות יותר משאבים לסיוע טכנו-פדגוגי למורים. במקומות בהם שלושת הנושאים יתגשמו יהיה שינוי משמעותי בכל מהלך ההוראה והלמידה".

ד"ר גילה קורץ, ראש התמחות לתקשוב ולמידה במרכז האקדמי אור יהודה. צילום: קובי קנטור

"יש להבין את המוגבלות של המוח האנושי"

ד"ר גילה קורץ, ראש התמחות לתקשוב ולמידה במרכז האקדמי אור יהודה, ציינה ש-"כשמדברים על חינוך דיגיטלי וכיתת העתיד יש לשים לב לדבר המרכזי, והוא הבנת המוגבלות של המוח האנושי. צריך לבחון כמה אנחנו יכולים לקלוט. מדובר בתחום מחקרי שממשיך ומתפתח".

לדברי ד"ר קורץ, "מבנה המוח של הילדים השתנה. יש להבין שקיימת מגבלה לסוג הקליטה של התלמידים. הם נמצאים כיום במצב של קשב חלקי. זה שהם בכיתה ומקשיבים למורה לא אומר שהם קולטים מספיק את מה שנאמר. זו לא אותה קליטה כמו פעם. השאלה היא איך עושים שזה יהיה יעיל".