ניר נצר, PrivatEquity.biz: "חלקם של המשקיעים הקטנים במימון ההיי-טק יגדל"

מגזר חברות הטכנולוגיה בישראל הוא, כידוע, מגזר מוביל, שצומח בקצב מהיר ביותר, בגלל היצירתיות של היזמים הישראליים וכוח האדם האיכותי שמרכיב את התעשייה המקומית. היתרונות הללו הופכים את ההיי-טק הישראלי לאחד המובילים בעולם, אך עם זאת, יש בשוק מספר לא קטן של בעיות מובנות. אחת הבולטות שבהן היא הקשר בין יזמים בסטארט-אפים למשקיעים.

ניר נצר הוא מנהל הפיתוח העסקי של PrivatEquity.biz, חברה שמאפשרת מפגש בין בעלי מניות של חברות היי-טק פרטיות למשקיעים פרטיים בארץ ובעולם. הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "אומת הסטארט-אפ משגשגת, עם מאות רבות של סטארט-אפים שמצטרפים לשוק בכל שנה, רבים מהם טובים".

"נכון ל-2014 פעלו בישראל יותר מ-6,000 סטארט-אפים", הוסיף. "הביקוש שלהם ושל חברות ההיי-טק ככלל להשקעות גבוה, אולם היצע הכסף קטן. אחת הסיבות לכך היא ירידה בפעילות קרנות ההון-סיכון. תוסיף לכך את העובדה שלא כל יזם מכיר באופן אישי את מנהלי הקרנות בארץ, ועל אחת כמה וכמה שלא בעולם, כמו גם את העובדה שבאופן טבעי, קרנות הון-סיכון נוטות להתמקד במספר מוגבל של תחומי השקעה. כתוצאה מכל אלה, הדרך לגיוס הון הופכת קשה ומסורבלת, ומיזמים רבים מתקשים להרים את הראש מעל פני המים".

אחד הקשיים המובנים בתהליך גיוס הון לחברות סטארט-אפ הוא ערך החברה, התמורה באחוזים שהמשקיע מקבל תמורת כספו. כיצד אתם מתגברים על הבעיה הזו?
"קביעת שווייה של חברת סטארט-אפ הוא דבר בעייתי ודורש, פעמים רבות, להסתייע בשיטות הערכת שווי ייחודיות למגזר זה. הפתרון הראשון הוא קביעת ערך על פי היצע וביקוש באמצעות הפלטפורמה, שמאפשרת לבעלי המניות של החברות הפרטיות להציע את מניותיהן לכל דורש במעין מסחר Over the counter.

פתרון נוסף ומעניין פותח על ידי החברה הישראלית AlgoValue. פלטפורמת ה-SaaS (תוכנה כשירות) שלה מפשטת את האתגרים בתחום ויוצרת שפה משותפת בין המקצוענים השונים העוסקים בו – רואי חשבון, חברות הון-סיכון, אנג'לים, עורכי דין ויזמים של חברות צעירות, שלעתים קרובות אינם מסכימים על הערכת השווי".

על פי נתוני IVC ו-KPMG סומך חייקין, ב-2014 גייסו חברות היי-טק ישראליות כ-3.4 מיליארד דולר. על פי PwC, האקזיטים של חברות היי טק ישראליות הסתכמו במהלכה בכ-15 מיליארד. לכאורה, הכול נפלא. איפה הבעיות?
"למרות הנתונים המרשימים, בעיית גיוס ההון של חברות ההיי-טק נותרה בעינה. ראשית, עדיין יש יזמים טובים וחברות טובות שלא מצליחים לגייס הון מקרנות הון-סיכון. כאמור, קרנות רבות עודן מעדיפות להקצות את רוב ההון להשקעות המשך בפורטפוליו קיים ופחות לחברות חדשות. הנכונות לביצוע השקעות מצד משקיעים פרטיים ואנג'לים גדלה. אנחנו, ב-PrivatEquity.biz, צופים עלייה בהשקעות של משקיעים פרטיים בחברות היי-טק בצמיחה".

אילו תחומים בתעשייה צפויים להיות השנה החמים ביותר מבחינת המשקיעים?
"סייבר, האינטרנט של הדברים, טכנולוגיות מחשוב למגזר הפיננסי (פינטק) ומה שקרוי כלכלה שיתופית, קרי – טכנולוגיות שמאפשרות ליותר מגורם אחד לבצע פעולה ממוחשבת .

תחום הסייבר מגלם את היתרון של התעשייה הישראלית, שמצטיינת באופן מסורתי בפיתוח מנגנונים וטכנולוגיות הגנה מפני מתקפות סייבר.

האינטרנט של הדברים הוא תחום לוהט במיוחד וכמעט נטול גבולות. על פי תחזית של סיסקו (Cisco), יש לענף זה פוטנציאל לגדול ל-14.4 טריליון דולר ב-2022. רוב המוצרים הטכנולוגיים באינטרנט של הדברים משלבים במוצר אחד מספר מאפיינים או מוצרים קיימים. ענף זה כולל גם את תחום המחשוב הלביש, צעצועים ואקססוריז מסוגים שונים.

תחום הטכנולוגיות הפיננסיות מזרים דם חדש לעורקיה המסוידים לעתים של הכלכלה המסורתית, והמודעות הגוברת של המוסדות הכלכליים הביאה להקמת מיזמים משותפים רבים בענף זה. מיזמים אלה, בהובלת מערכות הבנקאות העולמיות, מספקים סביבה תומכת ליוזמות פיננסיות חדשניות וטכנולוגיות, המאפשרות למערכת הבנקאית להצטייד בטכנולוגיות חדשות, למשוך קהל צעיר של מאמצים מוקדמים ולזכות ביתרון תדמיתי ותחרותי בקרב על כיסו של הצרכן.

כמו כן, החברות הגדולות בתחום הכלכלה השיתופית, ובכללן Uber ,Airbnb ו-Moovit הישראלית, כובשות את כותרות מדורי הכלכלה והטכנולוגיה. חלק מהחברות הללו משלבות בין הפינטק לכלכלה השיתופית, למשל כאלה שעוסקות בהלוואות Peer-to-Peer, מימון המונים וזירות מסחר. יזמים בענף זה חשים את העניין הגובר של המשקיעים, שמזרימים אליו סכומי כסף גדולים. כך, לדוגמה, Uber גייסה בסוף 2014 סכום מדהים של 1.2 מיליארד דולר, לפי שווי חברה של כ-40 מיליארד, בלי כל הנפקה לציבור. Airbnb השלימה ברבעון השני של 2014 גיוס של כ-500 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד".

לסיכום אמר נצר כי "יזמים ובעלי מניות בחברות סטארט-אפ פרטיות בצמיחה מבינים ומפנימים היטב את השינויים בעולם ההשקעות. פעילותן של קרנות ההון-סיכון חשובה מאוד ומשמעותית לענף, והן ימשיכו להיות דומיננטיות, אך החלק של המשקיעים הקטנים, האנג'לים, ושל מימון ההמונים בעוגת מימון ההיי-טק ימשיך לגדול על חשבון המשקיעים הגדולים. אנחנו כאן על מנת לסייע ליזמים להיפגש עם אותו הון פרטי עצום בארץ ובעולם של משקיעים שרוצים להשקיע בחברות היי-טק בישראל ולקחת חלק בהצלחתה של אומת הסטארט-אפ".