ח"כ מיקי לוי: "יש לעודד את המגזר העסקי להשתתף במסחר אלקטרוני – באמצעות חקיקה"

"יש להגביר חקיקה שתעודד את המגזר העסקי להשתמש ברשת האינטרנט למסחר אלקטרוני, אבל צריך לעשות זאת בזהירות, תוך שמירה על איזונים", כך אמר ח"כ מיקי לוי (יש עתיד).

ח"כ לוי, עד לא מזמן סגן שר האוצר, אמר את הדברים בפנל מועמדים לכנסת שדן באינטרנט וביוקר המחייה. הפנל, בהנחייתו של מתן חודורוב, נערך במסגרת כינוס שיזמו איגוד האינטרנט הישראלי וגוגל (Google) ישראל, שדן בהיבטים השונים של מדיניות האינטרנט בארץ.

לוי ציין כי הממשלה הגדילה את המכסים על ייבוא מוצרים שנרכשים באמצעות האינטרנט מחו"ל, כדי לתת מענה מצד אחד למגמה החיובית של עידוד התחרות והורדת יוקר המחייה אבל מצד שני לשמור על העסקים הקטנים והמגזר העסקי בישראל, שחשוף לתחרות.

"אני מאמין גדול בהגברת התחרות בשוק באמצעות עידוד העסקים לשימוש במסחר אלקטרוני", אמר. "בקדנציה הקצרה שלי כסגן שר האוצר פעלתי רבות לחקיקת חוק ארנק אלקטרוני, שנועד בין היתר לצמצם את המזומנים בשוק. אולם, לצערי הרב, חסמים רגולטוריים עצרו את התהליך. אני בטוח שבכנסת הבאה היוזמה תימשך".

"חקיקה מאוזנת"

פתח את הכנס ד"ר אלון הסגל, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, שאמר כי "יש מקום לחוקק חוקים שקשורים בפעילות האינטרנט אבל צריך לשמור על איזונים נכונים בין הניטרלי לאלים, בין מרחב דיגיטלי בטוח להגבלה על חופש הביטוי ועוד".

דורון אבני, מנהל תחום מדיניות ציבורית בגוגל אפריקה, המזרח התיכון, טורקיה וישראל, אמר כי "האינטרנט אינו רק צינור להעברת מידע אלא משחק תפקיד חשוב בחיינו ומשפיע על הכלכלה ועל יוקר המחייה, בין היתר באמצעות המסחר האלקטרוני. אפשר וצריך לחוקק חוקים שיעסקו בשימוש באינטרנט, אבל יש לעשות זאת בזהירות וברגישות".

הוא נתן דוגמאות ליוזמות חיוביות של הממשלה בתחום האינטרנט, כמו הקמת מיזם ישראל דיגיטלית ופעולות שנעשות לצמצום הבירוקרטיה. "אולם, מנגד עדיין יש רגולציות שחוסמות את החשיפה לרשת", הוסיף אבני.

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) ציין כי "השקיפות שתחייב פרסום מידע, מחירים וכדומה, היא זו שתניע את התחרות ותשפיע על יוקר המחיה. עם זאת, יש יותר מדי מוצרי יסוד שמיובאים לארץ על ידי מספר מצומצם של יבואנים והם שולטים גם על המחירים. בכך יש לטפל בהקדם". הוא הוסיף ש-"צריך לתת יותר כלים ולהפחית רגולציה, כדי שהמגזר העסקי יוכל להתמודד".

ח"כ גילה גמליאל (הליכוד) קראה לצמצם את הפער הדיגיטלי, שמונע משכבות רבות באוכלוסיה לגשת למידע חשוב ביותר. היא הוסיפה כי "נכון הוא שמרבית ההצעות לחקיקה שקשורה לאינטרנט באות מיוזמה פרטית, וזה מפני שהממשלה לא עשתה מספיק בנושא. המחוקקים רואים באינטרנט כלי טכני ולא כלי שיכול לבצע מהפיכה של ממש".

מירב בן ארי, חברת מועצת עיריית תל אביב ומועמדת לכנסת מטעם כולנו, דיברה על המודל של תל אביב כעיר דיגיטלית שמעודדת סטארט-אפים ואמרה כי הוא "צריך לשמש דגם חיקוי לכל הרשויות. אלא שברור שלא כל עיר יכולה לעשות זאת במשאבים שלה ולכן הממשלה חייבת להתערב ולעשות עימן פעולות משותפות, על ידי הזרמת תקציבים שיאפשרו להן לחבר את הפריפריה לרשת".

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ציין כי "המסחר האלקטרוני בישראל לא מתרומם, על אף שישראלים רבים קונים בחו"ל ומייבאים לארץ. יש לכך כמה סיבות, בין היתר שחוויית הקנייה ברשת בישראל פחות טובה, השירות לא תמיד אמין ויש בעיות לוגיסטיות פנימיות, מה שאין בחו"ל".

פרופ' ניבה אלקין קורן, ראש המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, ציטטה מחקר שערכה לפיו בכנסת האחרונה היו לא פחות מ-25 הצעות חוק שעסקו באינטרנט. שליש מהן עסק בהגבלה על השימוש ברשת ולא בצעדים כיצד לעודד את השימוש ברשת לפעילות מסחרית ולשימושים חיוביים אחרים.

לדבריה, "בתחומים מסוימים יש מקום להסדרה אבל יש לעשות זאת בזהירות".