ד"ר אלון הסגל, נשיא איגוד האינטרנט: "אנחנו נכנסים לעולם של חיישנים"

"ריבוי החיישנים מאפיין את מגמת האינטרנט של הדברים ולשם אנחנו נכנסים", כך אמר ד"ר אלון הסגל, חוקר ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן ונשיא איגוד האינטרנט הישראלי.

ד"ר הסגל דיבר בכנס האינטרנט של הדברים 2015 שנערך באחרונה, בהפקת אנשים ומחשבים, ב-yes Planet בראשון לציון. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי ד"ר הסגל, "בתוך מגמת האינטרנט של הדברים אנחנו רוצים להגיע למצב של מיכון וחיישנים אוטומטים. השאלה היא עד כמה בני אדם מסוגלים להתמודד עם 'לופים' אוטומטיים, סגורים, ללא מגע יד אדם".

"עד כה, ניסינו להתאים את עצמנו לעולם. המגמה החדשה יוצרת מצב בו לאט לאט אנו מנסים ליצור עולם נשלט, בו אנחנו עוזבים את הכאוטיות ומייצרים עולם של חיישנים", ציין.

ד"ר הסגל תיאר את התפתחות האינטרנט, ובסופה, נכון לעכשיו, מגמת האינטרנט של הדברים: "יצירת מאגרי מידע, חיבור בין אנשים ומידע וירטואלי, יצירת חוכמת ההמונים ותוכן אישי. לאחר מכן בא תורה של האפליקציה, עם יצירת פתרונות דיגיטליים ממוקדים. כיום אנחנו במגמת האינטרנט של הדברים, שיוצר חיבור של המידע והפתרון הווירטואלי לזה של העולם הפיזי".

"כיום יש יותר דברים שמקושרים לאינטרנט ממספר האנשים על פני הגלובוס", ציין. "קיימים פי 10 חיישנים מאשר בני אדם. כמות ההחלטות שמתקבלות באופן אוטומטי גדולה מאלה שמתקבלות באופן מתודי, מושכל ואנושי. יש לכך כל מיני השלכות, למשל: כמות הדלק אותו צורכת מכונית מקושרת, חכמה, קטנה פי שלושה מזו שצורכת מכונית רגילה".

הוא הוסיף כי "לצד היתרונות שבמגמה החדשה ההולכת וגדלה יש עדיין תחומים שבהם היא לא נוחלת הצלחה, כגון בעולם הניתוח הסמנטי".

רועי חרמוני, מנהל פיתוח עסקי ותחום האינטרנט של הדברים בסיסקו ישראל. צילום: קובי קנטור

ד"ר הסגל סיכם באמרו כי "האינטרנט של הדברים מספק ייעול בעבודה, החלטות מהירות ורציונליות ושיפור באיכות החיים. מנגד, יש ירידה ברמת הפרטיות. כך נותרה בלי מענה השאלה האם האינטרנט של הדברים יעזור לנו".

"99% מהדברים שיכולים להיות מחוברים לאינטרנט – לא מחוברים"

רועי חרמוני, מנהל פיתוח עסקי ותחום האינטרנט של הדברים בסיסקו (Cisco) ישראל, אמר כי "חזון החברה הוא לשנות את הדרך בה העולם עובד, חי, משחק ולומד. האסטרטגיה שלנו גורסת שאין לפתור בעיות טכניות, אלא בעיות עסקיות-תפעוליות".

הוא אמר כי "מגמת האינטרנט של הדברים מביאה למצב בו חברות שאינן IT במהותן הופכות להיות חברות חדשות וטכנולוגיות". לדבריו, "מה שמעניין במגמה הזו הוא ש-'הלך המחשבה' שלה הפוך מזה של אנשי הטכנולוגיה. עדיין, 99% מהדברים שיכולים להיות מחוברים לאינטרנט – לא מחוברים".

בהמשך מנה חרמוני את המניעים העיקריים לצמיחה של המגמה: "הצורך בצמיחה עסקית, קיומה של סביבה עסקית תחרותית, דינמית ואגרסיבית, והקושי של חברות לבדל עצמן זו מזו. כאן הטכנולוגיה יכולה לסייע".

לדבריו, "האינטרנט של הדברים מחבר בצורה אינטליגנטית רכיבים פיזיים, על מנת לאפשר יעילות וצמיחה עסקית. הגענו למצב בו חברות מבינות שנדרש למנף את הטכנולוגיה כדי לבדל את עצמן. אם חברות לא יעשו זאת, הן ימצאו עצמן מאחור, עובדות על בסיס נתונים חלקיים או מידע שלא אוחד, או גרוע מזה – נרכשות על ידי מתחרות ענק שלהן".

חרמוני ציין ש-"מגמת האינטרנט של הדברים כוללת בתוכה שלוש שכבות: חיישנים – בחנייה, ברמזורים, בתאורה ובאשפה; מערך תקשורת ומחשוב אחוד – ייעודי לעיר חכמה; והשכבה השלישית היא זו שעליה מריצים את האנליטיקה וככה פותרים בעיה עסקית לארגון".

הוא סיכם באמרו כי "התחום הוא כאן ועכשיו, הכלכלה היא שמניעה אותו והוא משפיע כמעט על כולנו".