מחקר: רק ארבעה מ-100 סטארט-אפים ישראליים מצליחים

הסיכויים של סטארט-אפ להצליח באומת הסטארט-אפ נמוכים מאוד – כך על פי נתונים שפרסמה חברת המחקר IVC. החברה מצאה שרק ארבעה מכל 100 חברות הזנק ישראליות מצליחות ו-46% מהן מפסיקות לפעול בתוך 3.5 שנים בממוצע. בנוסף, 71% מהחברות שמצליחות נמכרות לחברות אחרות.

את המחקר יזמו IVC ו-Reversexit, שתשיק בקרוב פלטפורמה המשלבת כלים אנליטיים ומנועי חיפוש במטרה לשפר את סיכויי ההצלחה של סטארט-אפים, בין היתר על ידי קישורם בשלב מוקדם לגופים שעשויים לסייע בהצלחתם. שתי החברות החליטו לבדוק מהם שיעורי ההצלחה של סטארט-אפים בישראל, בניסיון ללמוד מהם הגורמים להצלחה. החוקרים ניתחו יותר מ-10,000 חברות היי-טק ישראליות שנוסדו בשנים 1999-2014, בפרמטרים כמו היקפי הגיוסים, זמן הפעילות, גודל החברה, התחום הטכנולוגי, הבעלות וזהות המשקיעים.

עורכי המחקר קבעו שלושה מדדים להצלחה של סטארט-אפ: היקף מכירות שנתי של 100 מיליון דולר ומעלה, יותר מ-100 עובדים ואקזיט במכפיל חיובי, המגלם החזר על ההשקעה במכירת חברה. מתוך כ-5,400 חברות הפעילות כיום, רק 139 – קרי: 2.5% – עמדו בהצלחה במדדים הללו. גם הגמשה של הקריטריונים והרחבתם להערכות השווי שלהן גבוהות מ- 50 מיליון דולר, מכירות בצמיחה ואפילו חברות שמתקיימות באופן עצמאי ממכירות, ללא גיוסים נוספים מבעלי המניות, לא מגדילה את קבוצת החברות המצליחות אל מעבר ל-350. כלומר: גם אם מנמיכים את רף ההצלחה – רק 6% מהסטארט-אפים הישראליים הפעילים עוברים אותו.

מדד ההצלחה לחברות סטארטאפ ישראליות (מספר חברות לפי סגמנטים). מקור: IVC

החוקרים מכנים את יתר החברות, יותר מ-5,100, "מתגלגלות". ביניהן נמצאות אלפי חברות בשלב ה-Seed, שרובן הוקמו בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, אפשר למצוא בקבוצה זו גם חברות שמתגלגלות כבר 16 שנים ושורדות בעיקר תודות לכספי המשקיעים.

ניתוח נוסף של החברות הפעילות כיום מראה שרובן הגדול פרטיות ורק 102 ציבוריות. מקרב החברות הציבוריות, רק 19 מוצלחות.

רוצים להצליח? תתפללו שתאגיד יקנה אתכם

עורכי המחקר מצאו בסך הכול 480 חברות היי-טק שהוקמו מאז 1999 ונחשבות מצליחות לפי המדדים שנקבעו. הם מצאו כי רובן המכריע של החברות המצליחות (כ-83%) גייסו מימון חיצוני, בהיקף ממוצע של 22.5 מיליון דולר. 81 חברות, כ-17%, לא גייסו הון משקיעים חיצוני כלל והסתמכו על מימון עצמי.

עוד התגלה כי תאגידים משחקים תפקיד משמעותי בהצלחתן של חברות סטארט-אפ, לא רק כמשקיעים, שותפים אסטרטגיים או כלקוחות, אלא גם כרוכשים פוטנציאליים.

: חברות סטארטאפ ישראליות: מספר חברות לפי שנת הקמה, לפי מדד הצלחה 1999-2014. מקור: IVC

קובי שימנה, מנכ"ל IVC, אמר כי "לדבר על אקזיט זה טוב ויפה, אבל הנתונים שלנו מראים שראשית, רק אחוז קטן מהסטארטאפים מגיעים לאקזיט ושנית, גם הוא לא בהכרח מבטיח הצלחה. לא כל החברות שנמכרו הניבו החזר חיובי למשקיעים, ומצאנו גם חברות שנמכרו אחרי לא מעט שנות פעילות ועשרות מיליוני דולרים שהושקעו בהן – וירדו לטמיון. חברות צריכות לחשוב על בנית ערך מהיום הראשון שלהן ולשמחתנו, נראה שהשוק והיזמים מטמיעים את זה יותר ויותר בשנים האחרונות. מצאנו חברות שהגיעו להצלחה בתוך פחות משלוש שנים".

לדבריו, "גילינו שקיימות נקודות מבט שונות להגדרת הצלחה. מבחינת חלק לא מבוטל מהיזמים, הצלחה היא הגשמה של רעיון עסקי, חלום או חידוש טכנולוגי ומימושו לכדי עסק אמיתי. אצל היזמים הצעירים יותר מצאנו גם את הרצון 'לעשות את המכה', כלומר: להקים סטארט-אפ ולמכור אותו ברווח משמעותי, אם כי זה לא משקף את הרוב. מבחינת המשקיעים, החזר חיובי וריאלי על ההשקעה יוגדר כהצלחה ואילו מבחינת המדינה, הצלחה של התעשייה נמדדת בהיקפי הייצוא ובתרומה להגדלת מספר מקומות העבודה ותשלומי מסים כגון מס הכנסה ומס חברות".