עדי זמיר, אמרלד: "מיקור המונים לא מתאים לכל פרויקט"

"חוכמת המונים שהופכת למיקור המונים יכולה לאפשר ביצוע פרויקטים גדולים במהירות, באיכות גבוהה ובזול. עם זאת, השיטה לא מתאימה לכל פרויקט. בפרויקטים שבהם ניתן להשתמש בחוכמת ההמונים, הדבר מומלץ", כך אמרה עדי זמיר, סמנכ"לית ניהול מוצר באמרלד.

זמיר דיברה במפגש של פורום PMO מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ג') ב-yes Planet בראשון לציון. הנחה את המפגש פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

נושא הרצאתה של זמיר היה "חוכמת המונים, מיקור המונים ומה שביניהם". לדבריה, "חוכמת ההמונים היא תחום ותיק, שקדם לאינטרנט. חוקר אחד הציב במאה ה-19 שור באמצע שוק בכפר בבריטניה וביקש מכל אחד מהנוכחים לכתוב על פתק את המשקל שלו. למרבה ההפתעה, ועל אף שבקהל היו גם אנשים שלא מומחים לנושא, הממוצע של מה שהם כתבו היה קרוב למשקל האמיתי של השור".

"גם אסון הצ'לנג'ר מ-1986 פוענח על ידי ההמונים בתוך שעה לעומת חצי שנה שלקח לחברי הוועדה שחקרה אותו", הוסיפה. "בבניית המעבורת היו מעורבות ארבע חברות – כולן בורסאיות. המנייה של אחת מהן נפלה בתוך שעה מהתרחשות האסון והסתבר לאחר החקירה שזו החברה שייצרה את השסתום שהתקלקל".

"הענן הוא סוג של סוכן"

זמיר ציינה כי טכנולוגיית המידע ועובדת היות העולם גלובלי מאפשרות שימוש רב יותר בחוכמת ההמונים ומפיצות אותה בתפוצה רחבה יותר.

"יש לטכנולוגיית המידע חשיבות כאשר באים להשתמש במיקור המונים כדי לבצע פרויקטים", אמרה. "ארגונים מסוימים מוציאים פעילות החוצה כשאין להם אפשרות או כשהם גדולים בהיקפם. למשל, במקום לקחת עובד שיבצע פרויקט מטה דטה (כמו כיתוב וקטלוג תמונות), מבקשים זאת מהקהל. בצורה כזו הופכים את הענן לסוג של סוכן".

"מיקור ההמונים משתמש בחוכמת ההמונים כדי ליישם פרויקט ספציפי", הוסיפה זמיר. "כך, למשל, אוניברסיטאות נעזרות בה כדי לפענח מבנה חלבונים ונאס"א (NASA) עושה זאת בתיוג תמונות גולמיות מהמאדים. יד ושם העלה תמונות מימי השואה ומאפשר לכל מי שיודע מידע על מישהו שמצולם בהן לתייג אותו ולהוסיף פרטים. גם לוקליזציה של תוכנות נעשית במקרים רבים בשיטה זו, כאשר התרגומים הללו לא נופלים מאלה של מתרגם מקצועי ואף עולים עליו. ויקיפדיה (Wikipedia) היא דוגמה לעריכה וכתיבה בידי ההמון, וכמובן לינוקס (Linux) וקהילת הקוד הפתוח".

יתרונות וחסרונות במעבר למיקור המונים

"משימות המועברות למיקור המונים הן כאלה הניתנות לביצוע מהיר, מאפשרות עומס קוגניטיבי ורמת מורכבות נמוכים", אמרה זמיר. "בנוסף, הן אובייקטיביות וניתנות לאימות".

לדבריה, "המשתמשים אוהבים לתרום לפרויקטים, במיוחד כשהם מספקים להם סקרנות ואתגר, תחושת שייכות, תרומה לקהילה ודברים נוספים מעין אלה. לארגון זה מקצר את משך העבודה ומאפשר לבצע אותה 24 שעות ביממה, זה יותר זול ויותר טוב, וכולל פוטנציאל אנושי גבוה שמספק מגוון של דעות, רעיונות וניסיון. כל ארגון יכול להעביר למיקור המונים פרויקטים לא דחופים".

"לשם כך נדרש שינוי תפיסה בארגונים רבים, משום שעד היום, במקרים כאלה היה נפוץ לפנות ליועצים, ופתאום הקהל הרחב יכול לספק את הפתרון", סיכמה זמיר. "מנהלים ומומחים בארגון שנפגעים מהתחרות מנסים לטעון שהדבר אינו ישים ושמדובר בהשקעת זמן במשחקים במקום בעבודה האמיתית. עולה גם שאלת הקניין הרוחני – של מי הרעיון. בנוסף, יש ארגונים שחוששים שהידע יברח. לפיכך, צריך לבחון אם שיטת מיקור ההמונים מתאימה וכיצד לבצעה בכל פרויקט לגופו".