יגאל שניידר, אלכסנדר שניידר: "הצורך בשטח אחסון הולך וגדל בגלל התפוצצות הנתונים"

"למרות הטכנולוגיות החדשות, צריכת החשמל של הדטה סנטרים עולה פי שניים בכל 5-6 שנים. ההערכות הן שעד 2020 יגדל נפח הנתונים לפחות פי 10. ארגונים מרגישים זאת במרכזי הנתונים שלהם, מאחר שהצורך בשטח אחסון הולך וגדל בגלל התפוצצות הנתונים", כך אמר יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר.

שניידר אמר את הדברים בכנס Data Center של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב') באולם האירועים אווניו שבקריית שדה התעופה. הנחו את האירוע פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ומני רוזנר, ארכיטקט מתקני מחשב, והשתתפו בו מאות אנשי מקצוע בתחום.

בדבריו ציין שניידר שמלבד תחום הדטה סנטרים, אלכסנדר שניידר עוסקת בעולמות כמו חדרי השליטה והבקרה, והסימולטורים. לדבריו, "החברה מביטה קדימה אל הדטה סנטרים כפי שהם אמורים להתקיים בשוק ב-2020".

"יש מספר מגמות שמעצבות את השוק", אמר. "הראשונה היא תחום המובייל, שגרם לכך שאנחנו נושאים אתנו מעין מיקרו מעבדים שיוצרים תוכן בפני עצמם. המגמה השנייה היא מחשוב הענן, שמכריחה את מנהלי חוות השרתים להיות נגישים ובעלי יכולת תגובה לצרכים של הארגון, שמשתנים כל הזמן. הנושא השלישי הוא ה-Big Data. יש כאן תופעה של צמיחה מעריכית בנפח, מגוון וסוג הנתונים, כשתופעת הרשתות החברתיות מובילה להעצמה של מגמת הצמיחה בכמה רמות נוספות".

שניידר ציין מגמה נוספת, ייחודית לישראל – מעבר צה"ל לנגב. "המעבר משפיע מאוד על כל מי שנמצא בתחום הזה, בגלל העבודה שתהיה כרוכה בהקמת דטה סנטרים חדשים ובהעברת אלה הקיימים מהמיקומים הנוכחיים שלהם", אמר.

כוח המחשוב לעומת הוצאות החשמל

"מרכזי נתונים זקוקים לתשתית, תשתית זקוקה לאנרגיה וזה אומר להוציא כסף", הוסיף שניידר. "הדוגמה הטובה ביותר לכך היא הלהיט גנגנם סטייל של הזמר הדרום קוריאני PSY. כשכולם הסתכלו על מספר הצפיות, שהגיע ל-1.5 מיליארד בשנה הראשונה, ניסיתי לחשב כמה זה עולה. בעזרת הכלים שקיימים התברר שצריכת החשמל עבור כמות הצפיות הזו הסתכמה ב-298 ג'יגה-וואט לשעה. זה אומר לא פחות מ-150 מליון שקלים". הוא ציין כי "המקרה הזה מדגים שההוצאה על האנרגיה בדטה סנטרים היא אחת ההוצאות הגדולות ביותר והיא ממשיכה לעלות".

"המשמעות היא שאנחנו צריכים להתחיל לחשוב מחדש על הדטה סנטרים שלנו", ציין שניידר. "מבחינתנו, מחשבה מחדש היא הצורך להתייחס לכוח המחשוב לעומת הוצאות החשמל והצורך להתייחס לנתוני העברת נתונים חדשים עתידיים". לטענתו, חברות עם דטה סנטרים צריכות לחשוב על מעבר לקצבי עבודה של 40 ג'יגה-ביט לשנייה ואפילו מעבר לכך – ל-100 מגה-ביט לשנייה.

שניידר פירט רשימה ארוכה של דברים שאפשר לעשות, שיובילו לחסכון בהוצאות, כשהראשון שבהם הוא יעילות אנרגטית. הוא נתן כדוגמה מקרה של לקוח של החברה שעבר לצפון. "יעילות אנרגטית לא הייתה במפרט שהוא הכין לצורך מיזוג האוויר בדטה סנטר ומערכות מיזוג האוויר עמדו במפרט, אך במידה שהגדילה את הוצאות החשמל ב-90 אלף שקלים לשנה, מאחר שהמערכות לא היו יעילות מבחינה אנרגטית. הופכים אותן לכאלה באמצעות מדד שמכונה ERR. זה מראה כמה יעילות אנרגטית חשובה כל כך".

כמו כן, הוא המליץ לסגור את המעבר הקר. "זו דרך טובה, יעילה ולא יקרה כדי למטב את מיזוג האוויר", אמר. המלצה שלישית של שניידר היא "לבצע בקרה בזמן אמת, באמצעות חיישני זמן אמת אלחוטיים שממוקמים בגבהים שונים. בנוסף, כדאי להתקין מיזוג היברידי, שמקדימה נראה רגיל אבל מאחור אין מעבר אוויר חם. כך, חדר כולו הופך למעבר קר. נראה את זה הרבה מאוד בשנה הקרובה".

הוא דיבר גם על שימוש בפסי צבירה מודולריים להחלפה חמה בלי צורך בהדממת מערכת, מערכות הספק מודולריות שיכולות להגיע ל-97% יעילות וארונות שיכולים לסחוב לפחות 1,500 קילו.