"משהו חייב להשתנות רדיקלית באינטרנט הישראלי"
"האינטרנט חייב לתפוס באופן בולט יותר את מקומה של המדיה המסורתית", אומר גיא לרר, מנחה צינור לילה, שחוגגת 1,000 תוכניות ● בראיון לאנשים ומחשבים הוא מדבר על הסיפורים הבולטים שנחשפו בתוכנית ועל מערכת היחסים בין הרשת לטלוויזיה
אין הרבה תוכניות שמשנות את ההתייחסות של הטלוויזיה לתחום שבו הן עוסקות. יש לכך דוגמאות בודדות, בהן מהדורת החדשות של ערוץ 2, ששינתה מאוד את דרך סיקור החדשות בישראל, או תוכנית חיסכון ולילה כלכלי, שהפיחו רוח חיים בדיווחי הכלכלה האפרוריים שהיו עד אז.
כזאת היא גם צינור לילה, שמסקרת מדי לילה את עולם האינטרנט והטכנולוגיה. אם עד אז, סיקור הרשת בטלוויזיה היה כמשהו אזוטרי, שהמערכות לא ידעו איך לאכול אותו, החברים מערוץ 10 העבירו אותה למרכז הבמה. התוכנית אמנם לא משודרת בפריים טיים, אבל היא בהחלט אחת התוכניות המדוברות בטלוויזיה – ואיך לא, ברשת, באתר התוכנית וכמובן בפייסבוק (Facebook). למעשה, לדברי גיא לרר, המנחה, מספר הצפיות בקטעים ממנה לפעמים גדול יותר בפייסבוק מאשר בטלוויזיה.
הלילה (ה') תציין צינור לילה את תוכנית ה-1,000, עם הרבה חגיגיות. ויש לה על מה. זאת התוכנית שיש לה חלק לא מבוטל בכמה הישגים צרכניים חשובים בתקופה האחרונה, למשל HOT, שהחלה לשפר את השירות שלה בין היתר בעקבות שבוע שלם שהוקדש לה בתוכנית, ופרשת אייקיוטק – החברה ששלחה לצרכנים רבים דרישות חוב שככל הנראה, לא היו ולא נבראו. כאן זה כבר הגיע לתביעות ומעצרים. היא גם סיקרה מקרוב את מחאות הקוטג' והמילקי, והייתה הראשונה שעלתה על המחאה החברתית. דפני ליף נתנה את הראיון הראשון שלה לצינור לילה, עוד לפני שהקימה את האוהל ברוטשילד.
לדברי לרר, העובדה שצינור לילה הגיעה ל-1,000 תוכניות מפתיעה. "לא חשבנו שנגיע ל-10 תוכניות, כי לא היינו בטוחים שיהיו מספיק חומרים", הוא אומר בראיון לאנשים ומחשבים. "באותה התקופה, הדברים המעניינים ברשת היו בעיקר סרטונים שנשלחים במייל. אלא שמאז הרשת התפתחה והשתנתה, וכיום היא עולם ומלואו, בפרט בגלל הרשתות החברתיות. לכן גם לקחנו את הצדדים הצרכניים, של המחאה, והפכנו אותם ליותר חשובים ומשמעותיים. התוכניות של צינור לילה בהתחלה נראו שונה לגמרי מאשר כיום".
חלק לא קטן בתוכנית מוקדש לסרטונים קלילים. איך זה מסתדר עם התוכן ה-"כבד" יותר?
"האמת היא שבהתחלה היו לי חששות, חשבתי שזה לא ילך ביחד. אלא שמשהו הסתדר, אולי כי אנחנו לא לוקחים מאוד ברצינות את הדברים החשובים ולא לוקחים ממש בצחוק את השטויות. חוץ מזה, כמה אפשר להתעסק בחדשות הקשות והמעצבנות? הסרטונים הם 'זריקת ההמתקה'".
צינור לילה, אולי תופתעו לשמוע, בנויה ממספר קטן של אנשים. לא צוות גדול של כתבים, עורכים ומפיקים, כמו בחדשות, אלא עורך אחד, סגן עורך אחד, מפיק אחד וכתב אחד (או קצת יותר), ש-"חורשים וחוצבים את האינטרנט", כהגדרתו של המגיש האחד. טוב, במקרה שלו זה לא בדיוק אחד – פעם-פעמיים בשבוע מוחלף לרר על ידי אביב פרנקל או אורי אבן.
התוכנית עלתה לאוויר לפני כארבע שנים, כהמשך לפינה השבועית של לרר במהדורת החדשות של שבת (כיום המגזין), שמשודרת עד היום. "אנשי ערוץ 10 דחפו כבר מההתחלה לתוכנית בפני עצמה", הוא מציין, "אבל לא היו מספיק חומרים. כשכבר הוחלט על העלאת התוכנית, הכוונה הייתה לשים אותה בין לונדון וקירשנבאום, ששודרה אז ב-19:00, למהדורת החדשות. אני רציתי יותר את הלילה, חשבתי שהוא מתאים יותר, האמנתי בשעה הזאת, כי זאת שעה שבה אף אחד לא מצפה לשום דבר, אז אתה יכול לתת יותר אינטרפרטציה אישית".
לא מתסכל אותך שהתוכנית לא משודרת בפריים טיים?
"לא, מכיוון שבפריים טיים אתה מוגבל יותר, כי מדובר בצבת של רייטינג. בפריים טיים עושים פשרות ואילו אנחנו רוצים לספר את הסיפור כמו שאנחנו רואים אותו. זה אפשרי יותר בלילה".
לצד העיסוק האינטנסיבי באינטרנט, צינור לילה מדווחת גם על מה שקורה בעולם הטכנולוגיה, אם כי במינון נמוך הרבה יותר. "אנחנו לא מעמיקים בטכנולוגיה וחדשנות, כי בניגוד לתחומים אחרים, שרק אנחנו מתעסקים אתם, התחום הזה תפס גם מחוץ לצינור לילה. גאדג'טים ופיתוחים הפכו להיות די מיינסטרים".
פיתוח טכנולוגי אחד שקיבל מקום בולט בתוכנית הוא ההדפסה בתלת מימד – פחות מהפן הטכנולוגי ויותר בעקבות עבודה עיתונאית: אורי אבן הצליח להחדיר אקדח שהודפס בתלת מימד למשכן הכנסת ולהגיע קרוב מאוד לראש הממשלה, בנימין נתניהו. הסיפור תפס, הגיע גם למהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 והראה פן טכנולוגי חדשני, אבל גם יותר מסוכן.
אקדח התלת מימד שהגיע קרוב מאוד לראש הממשלה. מתוך צינור לילה
צינור לילה ביצעה בנוסף פרויקט חשוב לשימור סרטונים שעוסקים בהיסטוריה של המדינה. אחד מהם הוא סרט גנוז שגילה הצוות במקרה ומראה את דוד בן גוריון בערוב ימיו – בסיורים, בפגישות עם מנהיגים ובצריף המפורסם בשדה בוקר.
"כיום, אני הכי מתחבר למה שאנחנו עושים עם סטטוסים מצייצים (החזית, פינה במסגרתה מועלים נושאים חברתיים – י"ה). אני אוהב לשבור פורמטים. לפני כמה שנים, לשבור פורמט היה להכניס לכתבת טלוויזיה תכנים מהאינטרנט. כיום, אתה רואה את הכמות העצומה של תכנים שגולשים מעלים לרשת: סרטונים, באנרים, תמונות, ממים… זו שבירת הפורמט הנוכחית".
לרר טוען שככלל, הרשת בארץ צריכה לשנות פורמט, לגמרי. "משהו צריך להשתנות רדיקלית באינטרנט הישראלי", לדבריו. "בכל מקום מתקדם בעולם, הרשת הולכת ותופסת את מקומה של המדיה המסורתית. קח לדוגמה את האפינגטון פוסט (Huffington Post), שהתחיל כבלוג, צמח מכלום וכיום הוא כלי תקשורת ענק ועצמאי. בארץ, לעומת זאת, התקשורת המסורתית עדיין שולטת, מהדורות ומדורות השבט עדיין קיימות. אנשים צריכים את המהדורה של 20:00".
ובכל זאת, אחוזי הצפייה בחדשות בטלוויזיה לא גבוהים כמו פעם ואחוזי הגלישה עולים.
"נכון שגם כאן הדברים מתפתחים בהקשר הזה, אבל לאט. הייתי רוצה שהתקשורת תהיה אינטרנטית ועצמאית יותר, שתממן את עצמה לבד ושהאינטרסים שלה יהיו שקופים. זה יכול לקרות במידה רבה אם הדברים יהיו בידי הגולשים. הרבה דברים קורים ברשת אבל אם הם צריכים פוש בטלוויזיה – זאת בעיה".
לאיזה כיוון הולכת צינור לילה לשנים הבאות?
"אנחנו יותר ויותר משתפים פעולה עם פייסבוק, יותר ויותר עושים פרויקטים אקטיביים ולא רק מסקרים את מה שקורה. אנחנו שואפים לייצר, לא להיות משקיפים שיושבים על הגדר אלא אנשים שלוקחים את הכלים שיש להם בידיים ומייצרים דברים לפעמים תוקפניים, תופסים צד".
תגובות
(0)