2015 – והרי התחזית

בעיני רבים, 2014 הייתה שנה טובה להיי-טק הישראלי, בפרט בפיתוח טכנולוגיות חדשות, בגיוסים ובכל הקשור במעמדה של ישראל כמרכז פיתוח טכנולוגי בינלאומי. בניגוד לחשש המובן, צוק איתן לא הסיט את הענף מדרכו, והוא המשיך לרשום השנה הצלחות רבות.

אלה היו בין הנושאים המרכזיים ברב השיח המסורתי שמקיימת קבוצת אנשים ומחשבים מדי סוף שנה, ועליהם דיווחנו בחלק הראשון. בחלק השני של הרב שיח שוחחו המשתתפים על הארגונים בהם הם עובדים ונתנו את התחזיות שלהם ל-2015.

השתתפו ברב שיח, לפי סדר הא"ב: אורי אדוני, שותף בקרן ההון-סיכון JVP; שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה; ערן יניב, מנכ"ל פרפקטו מובייל; אייל ניב, מנהל שתוף בקרן ההון-סיכון גיזה; ניר נצר, מנהל פיתוח העסקים של PrivatEquity.biz; ובן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן.

בן פסטרנק, דיברת על החשיבות של הייצוא לחברה כמו אמן. איך אתה מקדם את התחום?
"אני עושה זאת על ידי הקמת חברות מקבילות בחוץ לארץ. ברוסיה, למשל, יש לנו פעילות עם 120 עובדים שהשנה, לפני תחילת המשבר הנוכחי במדינה, הגיעה ל-12% ממחזור ההכנסות ול-25% מהרווחיות של אמן. אנחנו מתכוונים להמשיך להרחיב את הפעילות שלנו בחו"ל באותה הצורה, תוך דגש על מדינות פחות מפותחות טכנולוגיות שזקוקות להרחיב את התשתית הטכנולוגית שלהן. לשוק הבריטי, למשל, יהיה לנו קשה לחדור, אבל למזרח אירופה יהיה פשוט יותר, כי ישראל מקדימה את המדינות שם טכנולוגית".

בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן

אורי אדוני, מה הפילוסופיה העסקית של קרן JVP?
"מבנה הקרן הוא ייחודי וכולל את הקרן עצמה ושתי חממות טכנולוגיות – אחת בירושלים (JVP Media Labs) ושנייה בבאר שבע (JVP Cyber Labs), שמהוות את זרוע ההשקעה של JVP בשלב ה-Seed. שותפי הקרן מעורבים מאוד בפעילותן של חברות הפורטפוליו, במטרה לסייע להן להפוך לחברות משמעותיות. אנחנו לא חסידים של שיטת ה-Spray and pray, כלומר – להשקיע בהרבה פרויקטים ולקוות לטוב. אנחנו משקיעים במספר ממוקד של חברות על פי תימות וקריטריונים ברורים ומוגדרים. הקרן למעשה משקיעה ומלווה את החברות משלב ההקמה המוקדם ועד לבגרותן והבשלתן כחברות מובילות בתחומן. המודל הייחודי של JVP מוכיח את עצמו לאורך זמן. הקרן דורגה כאחת מ-10 קרנות ההון-סיכון המובילות בעולם, על פי מדד של ביצועים לאורך זמן".

אורי אדוני, מנהל שותף בקרן ההון-סיכון JVP

ערן יניב, מהן התוכניות העתידיות שלכם?
"התוכניות שלנו הן להמשיך להתרחב בעסקי הליבה שלנו – בדיקת פעילותן התקינה של אפליקציות למובייל – ולהרחיב את הפעילות הגיאוגרפית שלנו. אנחנו מקיימים כיום פעילות מסחרית בארצות הברית והמו"פ נעשה בישראל. 90% מהמכירות שלנו נעשות בארצות הברית, לחברות הגדולות ביותר, רובן מפורצ'ן 500 (Fortune 500). אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות שלנו באירופה על ידי הקמת חברת שיווק בבריטניה. במקביל, אנחנו בוחנים אופציות לפיתוח טכנולוגיות אחרות, שלא ממש קשורות בפעילות הליבה שלנו".

ערן יניב, מנכ"ל פרפקטו מובייל

אייל ניב, מה הפילוסופיה העסקית של קרן ההון-סיכון גיזה?
"אנחנו משקיעים בחברות עם בסיס טכנולוגי חזק – לא במדיה ולא באפליקציות, כי להערכתנו, אלה לא הנקודות החזקות של ישראל. אנחנו בוחנים כל חברה שפונה אלינו לגופו של דבר אבל מעדיפים להשקיע בחברות שמפתחות טכנולוגיות בתחומי האחסון והאינטרנט של הדברים".

אייל ניב, מנהל שתוף בקרן ההון-סיכון גיזה

שלמה וקס, מה הבעיות של הענף כיום?
"הבעיה הקשה ביותר היא שהממשלות מתחלפות במהירות ואין לשרים הממונים זמן לעשות משהו. התוצאה היא שעושים דברים מהר ובלי להשקיע מחשבה מספקת. אני מתייחס בין השאר לרפורמה המוצעת במדען הראשי. רוצים להפוך אותו לסופר קרן הון-סיכון, כזו שמנפיקה אגרות חוב. זה הולך נגד העיקרון של פעילות המדען הראשי. הוא הוקם כדי לספק מימון לסטארט-אפים שפיתחו טכנולוגיות עם רמת סיכון גבוהה וכאלה שקרנות ההון-סיכון חששו להשקיע בהם. ברגע שהמדען הראשי הופך למממן של הקרנות, לא יהיה מי שיממן את החברות האלה. אני מקווה שהממשלה החדשה שתקום תפסול את התוכנית".

שלמה וקס, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

ניר נצר, צוין כאן שלסטארט-אפים טובים אין קושי לגייס כסף. אם כך, מה מצדיק את הקיום שלכם?
"העובדה שהמשקיעים הפרטיים זקוקים לגורם שמבין בהיי-טק כדי לאפשר לבצע השקעות. אנחנו פועלים גם כדי להקים Crowd Funding ולזה צריך גורם מארגן ומוביל. בנוסף, אנחנו פועלים כשוק משני, חוץ בורסאי, למניות, מאפשרים לבעלי המניות של אותן חברות, למשקיעים ולעובדים למכור את מניותיהם, ומאפשרים למשקיעים פוטנציאליים – בעיקר קטנים – לרכוש אותן".

ניר נצר, מנהל פיתוח העסקים של PrivatEquity.biz

מה יהיו, להערכתם, ההתפתחויות בשוק ב-2015?
וקס: "זו שאלה קשה מאוד ואני לא מוכן להעריך, בגלל הבחירות שיהיו במרץ והעובדה שעד שתוקם ממשלה נגיע ליוני-יולי. שוב המדינה תתנהל עם תקציב חודשי ולא שנתי".

פסטרנק: "אני אופטימיסט מטבעי ולא רואה סיבה מדוע המצב הטוב שהיה ב-2014 לא יימשך גם ב-2015. מעמדה של ישראל בעולם ההיי-טק לא צפוי להשתנות".

אדוני: "אני רואה את 2015 כהתפתחות של 2014: מגמת ההשקעות בישראל ובחברות ישראליות תמשיך, כמו גם העניין הגובר מצד מדינות ומשקיעים מאסיה. בנוסף, אני רואה המשך התעניינות בתחומים שאפיינו את השנה החולפת, כגון סייבר, Big Data, אחסון, האינטרנט של הדברים וקומפיוטר ויז'ן".

יניב: "בענף הטלפונים החכמים, היצרניות הסיניות ידחקו את הענקיות, שכן הן יוציאו טלפוני אנדרואיד (Android) זולים שעשויים לכבוש את השוק".

ניב: "אני לא רואה שינויים מהותיים בענף קרנות ההון-סיכון. הקרנות המקומיות יצאו לגיוסים ולא צפויים שינויים במספר הקרנות ובהיקפים שלהן".

נצר: "החלק של המשקיעים הקטנים, האנג'לים, ושל ה-Crowd Funding בעוגת מימון ההיי-טק יגדל על חשבון המשקיעים הגדולים, המוסדיים, כמו קרנות הון-סיכון".