סא"ל גיל הופמן, פיקוד העורף: "השו"ב הצה"לי צריך להגיע כמה שיותר לשטח"

"השו"ב הצה"לי צריך להגיע כמה שיותר למטה, לשטח, כדי להשיג כמה שיותר פריטי מידע ולהפיץ אותם לגורמים הרלוונטיים בזמן אמת. זה היה המניע לפרויקט הטמעת מערכת השו"ב", כך אמר סא"ל גיל הופמן, ראש מחלקת תקשוב והתראה בפיקוד העורף. סא"ל הופמן התראיין לאנשים ומחשבים בראיון מיוחד לרגל פרישתו, בתום 25 שנות שירות, מהם 4.5 שנים בפיקוד העורף.

במסגרת הפרויקט המדובר מטמיע פיקוד העורף בימים אלה שו"ב לכלל גופי החירום. הפרויקט צפוי לעלות לאוויר בשלושה שלבים, הראשון ביניהם במרץ 2015, השני במרץ 2016 והשלישי במרץ 2017. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על עשרות מיליוני שקלים.

המערכת, שוע"ל שמה (ר"ת שליטה ובקרה לעורף לאומי), תחליף שתי מערכות שו"ב קיימות – תמונת עורף לדרג האסטרטגי, מרמת הפיקוד ומעלה, וממלכה הטקטית. המערכת החדשה תביא לשיתופיות במידע בין כלל גופי החירום וההצלה במדינה, שכעת לא מתקשרים על גבי אותן מערכות IT. פיקוד העורף ביצע את הפרויקט כחלק מהלקחים שהפיק בעקבות מסקנות ועדת וינוגרד, שבדקה את מחדלי מלחמת לבנון השנייה, וממצאים של מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, שמצא חוסר התיאום בין גופי החירום השונים בעת השריפה בכרמל.

החברה שפיתחה את המערכת היא TSG, לשעבר חלק מנס טכנולוגיות. אנשי TSG היו גם שותפים להטמעה, לצד גוף הפיתוח הטכני של פיקוד העורף, ענף לתוכנית העורף, היושב ביחידת לוט"ם שבאגף התקשוב, ואנשי מחלקת התקשוב וההתראה של הפיקוד, בראשותו של סא"ל הופמן.

יצוין כי המערכת תשרת אלפי משתמשים, בפיקוד העורף ומחוצה לו, במערכות החילוץ וההצלה האזרחיות. שוע"ל תשמש כמערכת רוחבית שתתחבר, בין השאר, למערכות של המשטרה, מגן דוד אדום ומכבי האש. היא כבר מקושרת למערכת השו"ב של חברת החשמל, מגדלור, שעלתה לאוויר לפני שלושה שבועות.

המערכת עטופה במעטפת אבטחת מידע והצפנה, פרי פיתוח יחידת מצו"ב שבלוט"ם, לטובת מניעת חדירות ושיבושים. לצד החיבור לגופי החירום וההצלה הארציים, היא תקושר ל-256 רשויות מקומיות בארץ, שבחמ"לים שלהן יושבים בעת חירום קצינים נציגי פיקוד העורף. בשל ריבוי המשתמשים, הושם דגש על בקרת גישה במערכת, כך שכל משתמש יצפה בנתונים ובמסכים הרלוונטים עבורו. כך, בכל חמ"ל של רשות מקומית יימצא נציג פיקוד העורף עם טאבלט המחובר לשוע"ל.

המערכת היא חלק מההיערכות של פיקוד העורף לתרגילי החירום הלאומיים נקודת מפנה, הנערכים מדי שנה במאי-יוני. בהיבט הטכנולוגי, היא תתבסס על סביבת Windows. כמו כן, היא תעבוד במגוון של ממסרי תקשורת – לוויני, סלולר ו-LAN מוצפן של פיקוד העורף.

סא"ל הופמן הסביר כי מחלקת תקשוב והתראה בפיקוד העורף אחראית לשלושה תחומים: לכל מערכות ההתראה במדינה; כל מערכות המידע והשו"ב, לדוגמה מערכת שועל; ולמערכות תקשוב ורדיו. לדבריו, "לנגד עינינו עומד מתן ההתראה לכל איום בזמן, עם התראה ממוקדת אמינה ובמגוון אמצעים. זה החוזה הבלתי כתוב שלנו מול האזרחים". כך, אמר, "הבאנו לחיבור אוטומטי של הצופרים, עם התראה סלקטיבית. התחלנו בכך שהמדינה הייתה אזור אחד, לאחר מכן עשרה אזורים, 25 ו-110. כיום המדינה מחולקת ל-235 אזורי התראה ולבסוף היא תהיה בת 241 אזורים. במהלך 2016 נבטל את אזורי ההתראה ונגיע לרמה סלקטיבית של 3,200 צופרים. ההתראה תהיה ספציפית ומגוונת – צופרים, פריצה לשידורים בקצה המסך ובתחתיתו בלא לפגוע בכלל השידור, ברדיו, ובאמצעות מסר אישי, של התראה בסלולר, לכל מערכות ההפעלה, לרבות אפל (Apple)". בשנה הבאה, הבטיח, "נעלה אפליקציה של פקע"ר, שכל אחד יוכל להוריד ולקבל התראה בתווך של האינטרנט ולא הסלולר, למניעת בעיות עומס בתאי סלולר".

המערכת החדשה תביא לשיתופיות במידע בין כלל גופי החירום וההצלה במדינה. פיקוד העורף, צילום: דובר צה"ל

רדיו לאומי

תחום פעילות נוסף של המחלקה בראשותו, אמר סא"ל הופמן, "הוא רדיו לאומי, פרויקט 'ברק כתום', הפועל מאז מחצית 2011". הפרויקט, בעלות 60 מיליון שקלים, נועד לפתור את אחת המצוקות הגדולות של גופי החירום והביטחון בישראל: היכולת לתקשר בזמן חירום בין הארגונים השונים. "הקמנו רשת חירום לאומית לתקשורת, רדיו רב-ארגוני, בין גופי הביטחון השונים", אמר סא"ל הופמן. המערכת לדבריו, "עובדת בתקן אלחוטי מקובל בתחום הביטחון הלאומי (Public Safety) בעולם, היא מערכת שרידה ואמינה, ש'יודעת' לעבוד בגלים ישירים למקרה של נפילות אתרי ממסר. המערכת מגובה, גמישה ומבוססת IP בתקן בינלאומי APCO 25". כך, הצבא הטמיע שני מתגי שיחות בשני מקומות בארץ, ושידרג עשרות אתרי אנטנות קיימים בפריסה ארצית והחליף את ציוד הרדיו על אנטנות אלו. המטרה היא כיסוי באזורים בעלי בעיות כיסוי, או באזורי אסון שבהם פועלים הרבה כוחות, כפי שקרה בשריפה בכרמל לפני כמה שנים.

המשתמשים במערכת, ציין, מונים עשרות אלפים, ביניהם עובדי חברת חשמל מאז הסופה של דצמבר 2013. "המיוחד בפרויקט 'ברק כתום' הוא הקישוריות הבין-זרועית", הסביר סא"ל הופמן, "הצבא בנה קישוריות בין מתג הקשר החדש של פיקוד העורף לבין מתג הקשר של משטרת ישראל, שעובד באותו תקן, במערכת 'ניצן'. כך, לראשונה גופים אלה יכולים לדבר ביניהם, ואנשי פקע"ר יכולים לתקשר עם מד"א, כיבוי אש וכוחות חירום אחרים". הוא ציין כי המשתמשים במערכת רדיו לאומי הם אנשי פיקוד העורף, כוחות טקטיים, אנשי ההתיישבות והחמ"לים ברמת הגולן, בבקעת הירדן ובאיו"ש, כמו גם קב"טים של רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה שהתחברו למערכת. סא"ל הופמן אמר כי "המערכת באה לידי ביטוי במבצע 'צוק איתן', שכן בכל בית חולים בארץ יש מערכת 'ברק כתום' וכך הם יכלו לדבר, אם קווי הטלפון היו קורסים".

חפ"ק על"מ
נושא אחרון אותו ציין סא"ל הופמן הוא על"מ, עורף לאומי משולב. "המדובר בפרויקט שעלה לאוויר השנה. זהו קרון המשמש כחפ"ק נייד, היושב במרכז הארץ. מטרתו היא להביא את כל השותפים לאירוע חירום, לשהות באותה זירה תחת שולחן מרכזי אחד – מד"א, כיבוי אש, משטרה, רשות מקומית, חיל האוויר, מודיעין. כך, מפקד האירוע –  מהמשטרה או מפיקוד העורף, מקבל תמונת מצב עדכנית. לכל אחד מנציגי הגופים יש את המערכות שלהם ואת רשתות הקשר שלהם, והחפ"ק 'יודע' לעבוד מול כלל מהמערכות הללו".