ד"ר נמרוד קוזלובסקי: "אנחנו הולכים לענן ושום דבר לא ישנה את זה"

"הרשת סערה אחרי שדלפו התמונות של הדוגמניות מ-iCloud, במיוחד בארצות הברית. עד מהרה נשמעו קולות שאמרו 'עברנו לענן בלי להבין. התשתית לא בטוחה. זה מסוכן מדי. איך עשינו את זה?' אני יכול לומר לכם: התשתית בטוחה. הבעיה היא ההעדפה של מהירות עבודה על פני אבטחה – ובאופן מודע. זהו פשוט שלב הפאניקה, והוא יעבור. אנחנו הולכים לענן ושום דבר לא ישנה את זה", כך אמר עו"ד ד"ר נמרוד קוזולובסקי, מומחה לסייבר ומשפט באינטרנט.

עו"ד ד"ר קוזלובסקי אמר את הדברים בכנס United Cloud Summit, שנערך אתמול (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

הכנס דן בענייני המעבר למחשוב ענן, הניהול וההבדלים בין ענן ציבורי לפרטי, וקוזולבסקי התייחס בדבריו לקבלת מיחשוב הענן לתוך חיינו השוטפים, המקצועיים והפרטיים. "שלב הפאניקה היה קיים גם במערכת המשפטית כשעוד לא ידעו איך להתייחס לראיות ממוחשבות, עד כדי כך שהשופט הראשון שהוצגה בפניו ראייה כזו כינה אותה כ-'וודו'. כיום אי אפשר להעלות על הדעת אי שימוש במסמכים ממוחשבים בכל משפט. ככה זה גם בענן", הוא טען.

לפי קוזולבסקי, הענן מייתר את השימוש במחשב קצה: "אין כל הגיון להשתמש במחשב שיושב על ידינו. ברגע שיש לנו קישוריות למידע שלנו אנחנו לא צריכים להחזיק אותו. עבודה בענן באופן מלא מאפשר תמיד עדכניות, וזה חוסך לך משאבים. קרה כאן דבר שונה: משתמשי הקצה הם אלו שאימצו קודם כל את הענן לפני הארגונים. האמת היא שאנשי ה-IT הם אלה שלא רוצים מעבר מלא לענן, כי הם מפחדים לאבד את מקומות העבודה שלהם".

"גם במשפט יבינו שהענן הוא בלתי נמנע. המחוקק כיום גורם יותר נזקים מאשר תועלת. העסקים יעברו לענן, והמשפט יקבע כללי פרטיות כיצד צריך לשמור על המידע, הפרדת שדות, הצפנה, החבאה של מידע, מגבלות גישה למידע. הוא צריך לקבוע מגבלות לגבי המידע שיכול להיות מעובד על ידי גורמים אחרים, ובהדרגה המחוקק יאמץ את העובדה שהענן הרבה יותר בטוח. עד שהמשפט יגיע לשם, כנראה שיכולים להיות נזקים מסוימים, אבל בהדרגה זה תהיה בעיית האתמול, כי הכל בענן ייעשה הרבה יותר טוב", סיכם קוזלובסקי.

עמית גטניו, מנכ"ל Dario, חטיבת הענן של Comm-IT, טען בנאומו כי הענן הציבורי והענן הפרטי הם למעשה שני ממדים של אותו עולם, ולכן צריך לדבר על ענן היברידי. "השאלה היא איך להתייחס לענן הציבורי כשאנחנו מארגונים מסורתיים, ולמה הדבר הכי אסטרטגי לארגונים הוא לדבר על ענן היברידי. למעשה אנחנו יודעים היום אפילו להשתמש ביכולות של ענן ציבורי כדי לשפר מערכות שמותקנות אצלי בבית בארגון", הוא אמר. "לדעתי הדרך היחידה שאני יכול לתכנן בלי לקנות יותר מדי חומרה או מצד שני מבלי לרכוש פחות מדי, היא שימוש בענן היברידי. אני הולך לשילוב אני יכול לשחק בשני העולמות ולהתמודד עם עומס הרבה יותר גדול לפי הצורך, לאחר שבניתי אותה בצורה שחלק מהשרתים נמצאים אצלי, והכי חשוב, עם ירידה במספר המשתמשים, אני סוגר את השרתים בענן הציבורי וחוסך כסף".

רונן וולף, ה-CTO של אורקל (Oracle) ישראל, התייחס לענן שמציעה החברה שמיועד לקדם, לדבריו, חדשנות. "המטרה שלנו הייתה ונשארה והיא היכולת להפיק ערכים לאנשים שונים בארגון. שימוש בענן מאפשר להשיג זריזות בפיתוח היישומים, יותר קל ולתפעל את עולם ה-IT עם הורדה והעלאה של שרתים בקלות ולא משנה אם מדובר בענן פרטי או ציבורי", הוא אמר. "עולם הענן מכיל הרבה מאוד חברות שמציעות הרבה מאוד פתרונות ושירותים, חלק בתחום התשתיות וחלק בתחום האפליקציות, ומכיוון שרוב הארגונים עדיין חדשים בתחום הענן, הם צריכים לעבוד עם הרבה אפליקציות וספקים כי בסופו של דבר הם עובדים לפחות בהתחלה במודל ה-SaaS".

וולף התייחס גם הוא לשאלה מה עדיף: ספק אחד לכל שירותי הענן או פיזור הפתרונות בין ספקים שונים כדי להשיג את המיטב. "להבדיל מאחרים האם לנו כבר יש ניסיון בהרצת תשתיות ענן ואספקת פלטפורמות ותשתיות כענן. אנחנו נכנסים כיום גם בכל הכוח לענן הפרטי מכיוון שמדובר באותה תשתית בדיוק שמאפשרת לעבוד גם בצורה היברידית. הדברים הייחודיים יותר לאורקל הוא הצגת בסיס הנתונים שלנו וכן שירותי ג'אווה בענן הציבורי כשהם עטופים בממשק מותאם לענן הציבורי", הוא אמר.