אל"מ אבי עוליאל, זרוע היבשה: "הטכנולוגיה הייתה אמצעי הלחימה המרכזי בצוק איתן"

"הטכנולוגיה הצילה חיים במהלך צוק איתן. היא גרמה לירידה בירי של כוחות צה"ל אלה על אלה, מה שמנע נפגעים רבים. התהליכים המבצעיים – נוהל הקרב ותכנונו – בוצעו כולם על ידי המערכת. היא הייתה אמצעי הלחימה המרכזי במהלך המבצע, לא ניתן היה לנהל את הלחימה בלי השימוש בה", כך אמר אל"מ אבי עוליאל, ראש המנהלת הטכנית של צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי) בזרוע היבשה.

אל"מ עוליאל דיבר במהלך כנס התקשוב הצבאי C5I, שהופק על ידי אנשים ומחשבים ונערך באחרונה במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה. הוא היה חלק מפנל שהנחה העיתונאי רון בן ישי, והשתתפו בו גם אל"מ רמי מלאכי, ראש מחלקת אמצעי לחימה, וסא"ל קריס בויאנזו, ראש ענף משו"ב במחלקת התקשוב של חיל הים. את הכנס הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

משתתפי הפנל ציינו שצוק איתן הייתה המלחמה הטכנולוגית ביותר עד כה של צה"ל. אחד האלמנטים המרכזיים, שתפס מקום בולט בפנל, הוא השילוביות הבין זרועית שבאה לידי ביטוי במהלכה יותר מאשר בכל מבצע או מלחמה אחרים.

סא"ל בויאנזו אמר כי "אתגר השילוביות משמעו לייצר את השפה האחידה, ומערכות המידע והתקשורת אפשרו זאת במהלך צוק איתן. באמצעותן יכולים היו כוחות שלא נמצאים באותה סביבה לתקשר ביניהם".

אל"מ עוליאל ציין כי "הודות לטכנולוגיה, תמונת הקרב הייתה ברורה לזרועות הלחימה השונות, בשטח ובמטכ"ל. ההיתוך של כל מקורות המידע לתמונה אחת, בדרג המפקדים והפקודים כאחד, אפשר את האפקטיביות של הלחימה".

בתשובה לשאלה מה קורה אם המערכת נופלת ענה עוליאל: "חלק מהתפקיד שלי הוא לדאוג לשרידות וליציבות שלה והיא מתוכנתת על מנת לפעול במקרים כאלה. בצוק איתן, כמו תמיד, לקחנו בחשבון שעלולה לקרות נפילה של המערכת, זה חלק מההנחות שלנו ויש הנחיות תו"ל (ר"ת תורת לחימה) איך לפעול כשזה קורה".

נושא נוסף שעלה הוא ההבדל בהקשר הטכנולוגי בין צה"ל לבין צבא ארצות הברית. אל"מ מלאכי התייחס לכך ואמר: "כדי לקבל תמונת מצב מלאה, האמריקנים צריכים להסתכל באוסף של מערכות שונות. לנו יש את היכולת השילובית. המערכת מאפשרת לחיל האוויר להיות מתואם עם כוחות היבשה, וכך להוריד פצצה של טון היכן שצריך מבלי שהם ייפגעו". עם זאת, לדבריו, "חיל האוויר לא יכול לסמוך באופן מלא שהוא יודע באמצעות המערכת את המיקום המדויק של כוחות הקרקע, משום שהמידע לא מועבר עד החייל הבודד, יש מידור מתאים, ואמינות המערכות לא מושלמת. אולם, אנחנו משתפרים מהותית ממבצע למבצע ומקיימים בשוטף תהליך של הפקת לקחים ודו-שיח".

סא"ל בויאנזו התייחס לחיל הים: "התקשוב הוא חלק מה-DNA שלנו", אמר. "כבר הרבה שנים שאנחנו מפתחים יכולות באמצעות מערכות מידע ומערכות קשב. זה נותן את האפשרות למספר כלים ללחום ביחד ולראות את כל התמונה. מדברים על צה"ל רשתי, כבר קיים חיל הים רשתי".

הוא סירב לומר האם יש מערכות צי"ד שמקשרות בין כוחות הים והיבשה, אולם ציין ש-"אנחנו מדברים בשפה אחידה".

האתגר: לא לבלבל את המפקדים בשטח

בן ישי העלה מספר סוגיות בעייתיות, בהן הסכנה שהמערכות הללו יפלו בידיהם של גורמים עוינים, כמו החמאס והאיראנים. מלאכי אמר כי "אנחנו מביאים את זה בחשבון. יש לנו אמצעים טכניים להחשיך מערכות. נכון שהקישוריות טומנת בחובה גם סיכון משמעותי, אבל אנחנו מתגברים עליו באמצעות מחלקת הגנה בסייבר. כמו כן, אנחנו מפעילים גורמים אקטיביים שמחפשים את האויב, בין אם הוא מנסה לתקוף את המערכת הצבאית או האזרחית, ואנחנו משתמשים בהרבה מנגנוני הגנה".

בתשובה לשאלה האם הטכנולוגיה לא מסבכת בעצם את המפקדים בשטח, שצריכים בזמן מסוים להתעסק בה במקום בפיקוד על הכוחות, ציין בויאנזו: "אנחנו עובדים במשותף עם הגורמים המבצעיים על מנת להביא להם את המידע שהם צריכים ואותו בלבד, לא להציף אותם. אנחנו מתכננים ומבררים איתם מה בדיוק הם צריכים, עובדים איתם מאוד בצמוד".

אל"מ עוליאל העיר בהקשר זה: "הדרך היא לפשט את הדברים, שיהיו כמו Waze – כמו שהמסלול שמקבל הנוסע ב-Waze ממוקד, כך המערכות הטכנולוגיות של צה"ל מספקות לאנשים הרלוונטיים  את התמונה באופן פשוט וממוקד".

לסיכום אמר אל"מ מלאכי כי "התקשוב מעצב את שדה הלחימה העתידי. הוא מאפשר את קיומן של פלטפורמות לא מאוישות, כמו מל"טים או כלי טיס לא מאוישים, ואת השינוי וההגמשה של תורת הלחימה.