תא"ל אייל זלינגר, קשר"ר: "שדה הקרב משתנה והתקשוב הפך ממשפר למאפשר אפקטיביות מבצעית"

במלחמת לבנון השניה, אמר תא"ל זלינגר בכנס תקשוב צבאי של אנשים ומחשבים, "היו לנו מאות מטרות, ואילו ב'צוק' איתן' כמות המטרות הייתה פי עשרה"

קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל, איל זלינגר. צילום: ניב קנטור

"שדה הקרב משתנה באופן דינמי, כבר שנים אין לחימה מול צבאות סדירים, אלא מול החיזבאללה והחמאס. אם בעבר התיקשוב היה זה ששיפר את האפקטיביות המבצעית, כיום הוא הפך לזה אשר מאפשר אותה. 'צוק איתן' היה מבצע בו התנהלה לוחמה רשתית משולבת בראשונה בארץ ובעולם", כך אמר תת-אלוף אייל זלינגר, קצין קשר ותיקשוב ראשי, אגף התיקשוב בצה"ל.

תא"ל זלינגר היה דובר המפתח בכנס C5I, כנס התיקשוב המרכזי ל-2014. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים נערך היום (ג') במרכז הכנסים אבניו, קריית שדה התעופה. את הכנס הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים והשתתפו בו מאות אנשי תעשייה מהמגזר הביטחוני וכן קצינים מהאגף. הכנס נשא את הכותרת "צה"ל רשתי".

במהלך מבצע "צוק איתן", אמר הקשר"ר, "הכוחות הפגינו גמישות בהפעלת הכוח, פעלו בעוצמה כשהם חמושים בטכנולוגיות מדויקות ומתקדמות, תוך שהם מלווים במודיעין איכותי, מרושתים ומתקשרים זה עם זה בזמן אמת. המבצע הביא לידי ביטוי שילוביות בין זרועית ובין ארגונית, תוך שיתוף פעולה מבצעי חסר תקדים: איש החי"ר, הטנקיסט, הטייס, הימאי ואיש המודיעין – פעלו יחדיו".

את השינוי ברמת האפקטיביות המבצעית בשל הטמעת מערכות IT, אמר קשר"ר, "ניתן לראות בהשוואה למבצע 'חומת מגן'. אז, על מנת להביא ולקשר מטרה בין כוח חי"ר לבין מסוק קרב מסייע, היו צריכים לדבר בקשר 'מיקומי', 'מיקומך', כך שעד שהמסוק היה רואה את הכוחות – המטרה כבר נעלמה. כיום ניתן לסגור מעגלי אש בזמן קצר".

תא"ל זלינגר הדגים בפני משתתפי הכנס כמה מהקרבות במבצע האחרון, המחשה לשילוביות הבין זרועית והדיבור המשותף על אותה פלטפורמת שו"ב. כך, אמר, "באחד האירועים, כוח יבשתי שנמצא לא רחוק מהחוף, קיבל סיוע מספינת טילים שנמצאה בלב ים, שניהם עבדו על אותה מערכת שו"ב, והם סגרו מעגלי אש בזמן אמת, כאשר החי"ר סימן את המטרה והסטי"ל פגע בה". דוגמה אחרת, ציין, "הייתה בעת סיכול החדירה לזיקים, אז היה שיתוף פעולה בין כוחות אוויר וים, כאשר תצפית מקומית של חיל ים הכווינה את כוחות הרגלים, היה סטי"ל בים, מטוס צילם את האירוע, מסוק קרב היה מעל, וכל היחידות ראו את אותה תמונת מצב, כולם דיברו על אותה רשת מה שאפשר סגירת מעגלים קצרה ומהירה". לדבריו, השימוש באותה פלטפורמה אחודה סייע גם במקרי חילוץ כוחות שנפגעו על ידי כוחות אוויר, בגיבוי ארטילריה, "זה לא יכול היה יכול להתאפשר אילולא כולם היו רואים את כולם".

התפתחות ה-IT הצה"לי

"צוק איתן", אמר קשר"ר, מבטא עשייה ארוכת שנים של משך עשור, עד למימוש תפיסת צה"ל רשתי".

כאשר ב-2004, אגף התיקשוב החל במימוש התפיסה הקודמת, של "צה"ל ברשת", אמר קשר"ר, "היינו במצב בו כל זרוע פעלה לעצמה. הייתה תמונת מצב לא אחידה, היה קושי בקבלת החלטות, המידע היה עני ודל. אז ייצרנו את הקישוריות הראשונה". במלחמת לבנון השניה, אמר תא"ל זלינגר, "היו לנו מאות מטרות, ואילו ב'צוק' איתן' כמות המטרות הייתה פי עשר".

בשנת 2009, אמר קשר"ר, "התחלנו להפיל את ה'חומות' בין הזרועות. אז החל מימוש תהליכים מבצעיים רב-זרועיים".
"שדה הקרב משתנה: זה כבר לא לחימה מול צבא סדיר, אלא חיזבאללה וחמאס. אנו, אנשי התיקשוב, שמרנים – לא נוגעים במערכות בעת לחימה. ב'צוק איתן' עבדנו אחרת: תוך כדי המבצע צצו צרכים מבצעיים חדשים וסיפקנו להם מענה תוך כדי הלחימה כי כן נגענו במערכות".

היבט נוסף של מימוש תפיסת צה"ל רשתי, אמר תא"ל זלינגר, "הוא בכך שהוא יביא להתייעלות ולחיסכון כלכלי". לדבריו, "ניתחנו את אתגרי התיקשוב לעומק, בחנו את היכולות שיש לנו, עשינו שקלול – והתוצר הוא צה"ל רשתי".

האתגרים בהם נמצא הצבא, אמר, "לחימה מול צבא לא סדיר, מול אויב דינמי ומשתנה; זמן חיות מטרה – הכל צריך להיות מהיר יותר; לחימה במרחב אורבני, תוך שימוש באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי, הובלת אמל"ח באמבולנסים, הימצאות מחסני תחמושת במסגדים". לצד אתגרי הלחימה, ציין, "יש אתגרים טכנולוגיים: יש גידול משמעותי בכמות המידע. יש מעבר ממידע מובנה שהיה קיים במעט מערכות IT, אל ריבוי מערכות מידע, עם מגוון מקורות בהרבה מערכות".

תהליך צריכת המטרות והפגיעה בהן, אמר הקשר"ר, השתנה גם הוא, "כיום יש הרבה יותר מטרות ואחוזי הפגיעה רבים ומדוייקים יותר. אנו קרובים למצב של תחנת מוניות של 'מי פנוי באלנבי', במובן של יש כמה יחידות תוקפות, באוויר ובים וביבשה, וכך יכול להיות מצב של השמדת מטרות בזמן אמת. ה-IT נותן לכך מענה". עוד ציין תא"ל זלינגר כי "חלה התפתחות נוספת בעולם ה-BI , המידע תומך בקבלת החלטות, יש פה הזדמנות לרתימת יכולות אלה לתהליכים מבצעיים והמערכות מאפשרות לסייע בקבלת החלטות מטוייבות". בנוסף, ציין, "עלינו לתת מידע מותאם למשתמש, את המידע המודיעיני אותו הכוח הלוחם צריך. לא 'מה שלום חמאס בכללותו', אלא מה קורה בבית מולו נמצאים הלוחמים".
"אנו יוצרים רשת מבצעית אחת, רב-זרועית, מבוססת תקנים אחידים, המביאה חיסכון כלכלי", אמר תא"ל זלינגר, "תהליכי מיצוי והיתוך המידע מהווים מענה להיצף המידע. אנו רוצים לקבל ולספק תמונת מצב מסונכרנת, אחידה, עם תובנות משותפות וליצור אמת אחת. בסוף, כולם יהיו מחוברים, זה היעד".

"השינוי יוביל לחיבור רציף", אמר קשר"ר, "אנו נראה ראשונים, נבין ראשונים וככה ניזום ראשונים ונהיה קטלניים".

בהתייחסו למעבר צה"ל לנגב, אמר קשר"ר כי "זו הזדמנות של פעם ביובל".

תא"ל זלינגר סיים את דבריו בהתייחסו להון האנושי, "נדרש משאב אנושי איכותי לתקשוב, אנו לא לבד במגרש הזה, גם לחילות המודיעין והאוויר יש רכים. יצאנו עם תכנית הכשרה גדולה, פתחנו בשנתיים האחרונות 18 כיתות של שוחרים ללימודי תקשוב ונפתח שתי כיתות נוספות. עוד שניים נגייס תלמידים אלה לאגף התקשוב".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים