ה-IT הצבאי: ממלחמת יום כיפור ועד מבצע צוק איתן

"יש הבדל אדיר בין מלחמת יום כיפור למבצע צוק איתן, בהכנות למלחמה ובשטח שבו היא התנהלה. אז, הדבר השפיע באופן ישיר על יכולות חיל הקשר והאלקטרוניקה לסייע לכוחות הלוחמים", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים אלוף (מיל.) שלמה ענבר, מי שהיה קשר"ר במלחמת יום כיפור.

מערכת אנשים ומחשבים הפגישה את אלוף (מיל.) ענבר עם תא"ל אייל זלינגר, קשר"ר הנוכחי, כדי לעמוד על ההבדלים בין שתי המלחמות, בכל מה שנוגע לתקשוב ולקשר.

ענבר אמר כי "בהכנות לצוק איתן, השטח והמטרות היו ברורים, וצה"ל יכול היה לפעול משטח ישראל ללא הפרעות האויב. לעומת זאת, ביום כיפור המלחמה באה בהפתעה, לחמנו בשתי חזיתות, היוזמה למלחמה הייתה אצל האויב וזו הייתה מלחמה בתנועה, עם חזית רחבה".

הוא ציין כי "חיל הקשר ואלקטרוניקה התכונן אז למלחמה. הכנו ממסרים, הכנו חלופות, היינו מוכנים למלחמה ההיא, למרות ההפתעה". לדבריו, "נדרשנו לשמור על קשר בין יחידות ולתיאומים רצופים ביניהן. זאת, בעוד שבצוק איתן היה תיאום מושלם".

"מבצע צוק איתן התאפיין בשילוביות בין זרועית, בעוד שבמלחמת יום כיפור הבעיות היו ביצירת קשר בין טנקים בודדים. אז לא הייתה מפקדה או מטה שיכול היה לפתור את בעיית התדרים ובמלחמה האחרונה היה מטה לתיאום הספקטרום של התדרים לטובת מגוון הכוחות. במלחמת יום הכיפורים, היחידות לא היו ידועות אחת לשנייה ולא היו מוגדרות. היה צריך לתאם מעכשיו לעכשיו, כי התפרקו גדודים ונותרה פלוגה, שהיה צריך לצרפה לגדוד אחר ולתת לה תדרים".

הבדל נוסף אותו ציין ענבר הוא ש-"אז לא הייתה מערכת איכון של כוחותינו ושל כוחות האויב. כיום יש את מערכות צי"ד, משואה וכל הכוחות מקבלים יכולות שו"ב, שליטה ובקרה, בצורה מרכזית. כיום, אגף התקשוב הוא לא רק תומך לחימה – אלא שותף לה. אז לא היה תפעול של מכשירים ושל מחשבים מרכזיים, וכמובן שלא היו לוויינים. נלחמנו עם מערכות VRC קונבנציונליות ונאלצנו להתגבר מול הטופולוגיה ושיבושי הלוחמה האלקטרונית של האויב".

אלוף (מיל.) שלמה ענבר, הקשר"ר במלחמת יום כיפור. צילום: פלי הנמר צילום: פלי הנמר

ענבר אמר כי "עם שוך הקרבות של מלחמת יום כיפור, חיל הקשר קיבל משימה ענקית: המערכת הצבאית הפכה להיות מערכת טלפונית אזרחית לכלל הלוחמים, בסדיר ובמילואים. היא לא נוהלה על ידי דואר ישראל אלא על ידי חיל הקשר".

הוא סיכם באמרו כי "חיל הקשר והאלקטרוניקה עמד במשימותיו במלחמה ההיא בהצטיינות. אני, כקשר"ר, הייתי מפקד החיל היחידי ביבשה שלא זומן לעדות בפני ועדת אגרנט, שחקרה את המלחמה. כל תעבורת הקשר הוקלטה. למעט השמדה של מתקן אחד, לא הייתה דקה אחת בה לא היה קשר. הלוחמים במעוזים היו בקשר עד מותם, או עד נפילתם בשבי".

41 שנים קדימה

"צוק איתן היה המלחמה הרשתית הראשונה", קובע תא"ל אייל זלינגר, הקשר"ר הנוכחי. "הייתה זו לחימה שמימשה את עקרון השילוביות הבין זרועית – יבשה, אוויר, ים ומודיעין". לדבריו, "במבצע עמוד ענן היינו קרובים לכך, אלא שבו לא היה מהלך קרקעי. במבצע האחרון הייתה רשת שו"ב אחת ליבשה ולשאר הזרועות".

תא"ל זלינגר ציין את הקרב בסג'עייה כמייצג את השילוביות הבין-זרועית: "חטיבת גולני נכנסה לתמרון, נתקלה באויב, היה קרב קשה. בקרב הזה מומשה התפיסה באופן כולל: הגדודים הסתערו, היה ביניהם שיתוף פעולה מרמת המג"דים ומטה, היו איתורי יעדים מודיעיניים והתקבלו דיווחים בזמן אמת. כל מ"פ ידע ש-'בבית זה יש מארב', המידע הופץ לכלל גורמי השטח בזמן אמת. משך סגירת מעגלי האש התקצר. היה שיתוף פעולה מלא מול סיוע ארטילרי ואווירי. כל הכוחות דיברו על אותה תשתית, נוצרה תמונת מצב משותפת".

"בעבר, הלוחמים לא קיבלו מודיעין בזמן אמת", הוסיף זלינגר. "בצוק איתן הם קיבלו מודיעין פרו-אקטיבי בזמן אמת. בעבר, מג"ד היה מתבונן במפה ומבקש סיוע ארטילרי מקצין תיאום ארטילריה, שנמצא קילומטר מאחוריו. כעת, כל המידע על מיקומי עמית והאויב מגיע בזמן אמת, בלי לסכן את כוחותינו. כך גם הקשר ושיתוף הפעולה בין היבשה והאוויר".

תא"ל אייל זלינגר, הקשר"ר הנוכחי. צילום: פלי הנמר

באשר למפקדים הוא אמר כי "הם ישבו בחמ"ל או בשטח וקיבלו תמונת מצב בצורה חזותית, כאשר לכל חטיבה הוקצה מזל"ט ששימש להם כ-'עיניים' מהאוויר, והמג"ד בשטח מקבל נתונים ממפעיל המזל"ט על פירים של מנהרות, וכך ניתן לכוון את טרקטורי ה-D-9, ולהזהיר אותם מפני מארבים. היה דיאלוג מלא בין מפעיל המזל"ט והמג"ד, לרבות אישור לתקיפת הפיר. אלה יכולות שלא היו לנו בעבר וכעת הן ישנן, בשל החיבוריות מול חיל האוויר".

זלינגר ציין כי המימוש של התפיסה הזאת הגדיל "פי עשרות" את קצב תקיפת המטרות ואת היקפן בטווח זמן. "השילוביות הבין זרועית הביאה לכך שיכולים היינו לתקוף מאות מטרות ביום. השו"ב שיחק תפקיד מכריע. היה ביכולתנו לייצר הרבה יותר מטרות לתקיפה. הכול התבסס על מערכות רדיו רחבות סרט אותן הפכנו מבצעיות. כיום, לכל חטיבה בסדיר ובמילואים יש סרט רחב, שמאפשר למפקדים להניע את הכוחות שלהם, כשהכול נעשה בתווך מוצפן".

"אל לנו לשכוח את המימד האנושי", סיים תא"ל זלינגר. "הסיסמה 'המברק עבור יעבור' מבטאת את הנחישות של קציני התקשוב, וזו ממשיכה להוות מרכיב מרכזי בפעילות שלנו. מעמד התקשוב בצה"ל השתנה, ולחיוב: בעבר, קצין קשר גדודי היה בדרגת סגן משנה. כיום הדרגה שלו היא סרן ומתחתיו יש סגן. התקשוב שיפר את האפקטיביות המבצעית, נתן למפקדים יכולות טובות יותר לקבלת החלטות. התקשוב הצבאי בצוק איתן היה מוביל, יצירתי ושותף לציר המבצעי. הדבר ללא ספק בא לידי ביטוי בשדה הקרב".