ה-CTO של מעבדת נאס"א: העבודה שלי היא לבחון היום את הטכנולוגיות שבהן כולם ישתמשו מחר

הכירו את טום סודרסטרום – האיש שאת רוב 2014 מבלה בכלל ב-2017, לפחות מבחינה טכנולוגית. "העבודה שלי היא לבחון איך יראה העתיד, ולבדוק היום את הטכנולוגיות שבהן כולם ישתמשו מחר", הוא אומר בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים. בשיחה עמו הוא מתאר עולם שבו טכנאים לא זוכרים איך הם עבדו בלי גוגל גלאס (Google Glass), שעוני-יד מציגים תמונות בשידור חי מכוכבי לכת אחרים ומכשירי פקס יודעים לשגר עצמים תלת-מימדיים בין מדינות ואוקיינוסים. נשמע כמו מדע בדיוני? עבורו זה רק עוד יום שגרתי במשרד.

הטייטל הרשמי של סודרסטרום הוא סמנכ"ל טכנולוגיות IT במעבדה להנעה סילונית (JPL, ר"ת Jet Propulsion Laboratory) של נאס"א (NASA). בפועל, הוא מסביר, הוא מתפקד כעתידן הטכנולוגי של סוכנות החלל. "יום עבודה טיפוסי אצלי הוא מאוד לא טיפוסי. זה חלק מהיופי שבעבודה שלי – אין לי שגרה", מספר סודרסטרום בראיון שנערך בסן פרנסיסקו, אליה הגיע כדי להיות דובר המפתח בכנס CITE 2014. "ימי העבודה הכי טובים שלי הם אלה שבהם אני פוגש בנאדם שרוצה לנסות משהו חדש – לעשות משהו שאף אחד לא עשה קודם".

לדבריו, "אנחנו עובדים על זה יחד: מנסים להבין באיזו גישה כדאי לנקוט, כיצד לבנות אבטיפוס ואיך לבצע את הבדיקות. בהמשך, אני מחבר אותו עם גורמים נוספים ב-JPL שעובדים על נושאים דומים, כדי למנוע כפילויות ולשלב כוחות. זו דוגמה ליום עבודה מצוין עבורי. דוגמה נוספת היא יום שבו אני עובד עם מובילי דעה טכנולוגיים וגורמי מפתח בתעשייה, ויחד אנחנו חושבים איך אפשר ליצור דברים חדשים. אז נכון, אין לי שגרה קבועה, אבל העבודה שלי מאוד כיפית".

מודדים את העתיד ב-"עידני IT"

אז איך צופים בפועל את העתיד? לדברי סודרסטרום, השלב הראשון הוא להגדיר את התקופה שעליה מדברים. "העתיד מבחינתנו הוא שלוש שנים קדימה – זה פרק הזמן שמכונה אצלנו 'עידן IT'. במהלך שלוש השנים הללו אנחנו מתנסים במוצר או בטכנולוגיה, ואם אנחנו מגיעים למסקנה שהם מתאימים לארגון אנטרפרייז – אנחנו בדרך כלל נאמץ אותם. אנו נמצאים בעמדה ייחודית יחסית, בהיותנו גוף שהוא גם ארגון אנטרפרייז, גם ארגון היי-טק ומוביל טכנולוגי עולמי וגם ארגון ממשלתי. כל זאת, בשילוב העובדה שמצבת כח האדם שלנו מורכבת ממדענים, מהנדסים, מומחים טכנולוגיים ואנשים חכמים באופן כללי, מאפשרים לנו לבדוק בשטח רעיונות טכנולוגיים באופן שאין שני לו".

"המפתח להצלחה בתהליכי הבדיקה הללו, הוא לא להיות אי, ולהשתתף בכל חלקים השונים של התהליך",  מוסיף סודרסטרום. "אני כמובן עובד בצמוד עם האנשים שלנו ב-JPL, אבל גם עם ספקי טכנולוגיה, אנשי אקדמיה והכי חשוב: עם מנהלי טכנולוגיות אחרים מכל קצוות התעשייה, כולל מחברות סטארט-אפ. מתוך האינטראקציה הזו, אני מנסה להבין מה הולך לקרות מבחינה טכנולוגית, ואז מנסה לאמת את המידע הזה באמצעות שיחות עם כמה שיותר אנשים. לפעמים אחליט אערוך סמינר בנושא מסוים, רק כדי לפתח דיאלוג וללמוד עוד על נושא שאני חוקר. אם אני באמת רוצה ללמוד נושא מסוים, אני פשוט אתחייב להרצות עליו, ועד שההרצאה תגיע – אני כבר אהיה מומחה בתחום".

"שיחות ועידה בווידיאו, מסרים מידיים, רשתות חברתיות – כולן נבדקו אצלנו לפני שהפכו למוצרים ארגוניים של ממש". טום סודרסטרום, נאס"א. צילום ועריכת וידיאו: אור יעקב

לדבריו, אחד הדברים שהופכים את JPL למוקד עליה לרגל עבור חברות טכנולוגיה, היא העובדה שכל רעיון, מוצר או טכנולוגיה שמגיעים למעבדה, נבדקים בתהליכים עסקיים חיים. "אנחנו אף פעם לא בודקים כלום באופן תאורטי. או שאנחנו מנסים לשלב את מושא הבדיקה בפעילות השוטפת שלנו, או שלא. בואו ניקח מוצר כמו iPad, למשל. אם עובד שלי יבקש ממני לרכוש לו iPad כדי לבדוק אותו ולשחק איתו, אשמח לעשות את זה – אבל רק בתנאי שהבדיקה תשתלב עם העבודה היומיומית שלו. אני רוצה שהוא יראה לי איך הטכנולוגיה שאנחנו מדברים עליה, במקרה הזה ה-iPad, משפרים את העבודה היומיומית שלו, או לפחות תורמים לה באופן כלשהו. אני רוצה שהאנשים שלי יתחברו עם ה-iPad למערכות הארגוניות אצלנו, ויראו איך זה נראה בפועל – לא בתאוריה".

סודרסטרום מדגיש, כי הוא בחר את הדוגמה של ה-iPad בכוונה. "זה לא נשמע מהפכני כל כך היום, נכון? ארגון שמשתמש במכשירי iPad באופן שוטף זה עניין שבשגרה. כדי לשים את הדוגמה הזו בקונטקסט הנכון, צריך לקחת בחשבון שהיא מתרחשת כמה חודשים – לפעמים אפילו שנים – לפני שאותו iPad יוצא לשוק. לפעמים נקבל מהיצרן אבטיפוס כל כך ראשוני, שהוא אפילו לא מזכיר את המוצר המוגמר שמגיע בסוף לחנויות. מבחינתנו זה מצוין, כי זה אומר שיש לנו יותר מקום להשפיע ולשפר. תארו לכם שהייתם יכולים להיות הראשונים שבודקים היום את המוצרים שכל העולם ישתמש בהם בעתיד, ולהשפיע על העיצוב שלהם. זה בדיוק מה שהצוות שלי ואני עושים".

"כארגון, אנחנו מרוויחים הרבה מאוד מהבדיקות הללו", הוא מפרט: "אנחנו נכנסים לתמונה בשלב הפיתוח ויכולים לעדכן את המפתחים – בין אם מדובר באפל (Apple), גוגל (Google), אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft) או כל חברה אחרת, כיצד נראה המוצר שלהם מזווית ראייה ארגונית, ומה לדעתנו, כארגון אנטרפרייז טכנולוגי, כדאי להם לשנות, להוסיף, לשפר, לשכלל וכו', כדי שארגונים יוכלו להפיק יותר ערך ממנו. כך, אנחנו רוכשים בסופו של דבר מוצר שמשרת אותנו טוב יותר, והיצרן מקבל פידבק יקר מפז, שהוא לא יכול היה לקבל משום גוף אחר".

לדבריו, "חשוב לנו לא לבנות כל טכנולוגיה חדשה בעצמנו. לכן, אנחנו משתפים פעולה עם גורמים בתעשייה, ובעיקר עם הספקים המובילים. ברגע שאנחנו יודעים אילו טכנולוגיות הולכות להגיע בעידן ה-IT הבא, כלומר בעוד שלוש שנים, וישנה היתכנות שנאס"א תוכל ליהנות מהטכנולוגיות הללו, אז בהחלט סביר שנבדוק את אותן אצלנו ונשתף פעולה עם היצרן כדי לשפר אותן. שיחות ועידה בווידיאו, מסרים מידיים, רשתות חברתיות – כולן נבדקו אצלנו לפני שהפכו למוצרים ארגוניים של ממש. היום זה נראה לנו ברור שהטכנולוגיות הללו זמינות לנו, אבל כשהן הגיעו אלינו, אף אחד לא האמין שזה משהו שיגיע לכל בית, בטח ובטח שלא לכל ארגון".

שידור חי ממאדים

"רוצה לראות איך נראה מאדים ממש עכשיו?", שואל סודרסטרום ומציג את השעון החכם שלו. "אני מקבל תמונות בשידור חי הישר ליד שלי", הוא מסביר ומיד מוכיח. "אנחנו עובדים עם שעונים חכמים מזה תקופה ארוכה. אנחנו לא מתעניינים במוצר מסוים של יצרן מסוים, אלא בעקרון הטכנולוגי והפוטנציאל שלו עבורנו. הממשק מאוד מעניין אותנו ואנחנו כל הזמן בוחנים עוד ועוד שימושים עבור הטכנולוגיה הזו".

לדבריו, כדאי שכולנו נתחיל כבר להתרגל לרעיון של ללבוש אמצעי מיחשוב על גופנו כל הזמן. "מיחשוב לביש הוא הכיוון הברור שאליו העולם הולך, אבל לא בטוח שכל אמצעי מיחשוב שנלבש על גופנו יכיל בהכרח מחשב. תרחיש סביר שאנחנו צופים היום הוא, שהסמארטפון יהיה 'המוח' האמיתי של כל המכשירים הלבישים הללו, והם ישמשו כחיישנים ואמצעי קלט/פלט. הם יאפשרו לנו לתקשר עם הסמארטפון באמצעות דיבור, מצמוץ, מחוות ידיים ועוד. האינטליגנציה, שברובה קיימת כבר היום בטלפונים החכמים, תשלב בין כל הנתונים הללו, 'תבין' את הקונטקסט, ותפעל בהתאם".

"אין ספק שאמצעי מיחשוב לבישים הם הדבר הבא, והם ישתלבו באופן הדוק עם מגמת 'האינטרנט של החפצים' (The Internet of Things)", ממשיך סודרסטרום. "יש כל מיני נתונים סטטיסטיים לגבי זה היום. אחד המקובלים שבהם הוא, שכל אדם בעולם מפעיל בממוצע שני מכשירים מחוברים, כלומר שיש כיום כ-12 מיליארד מכשירים כאלה. החברות הגדולות בתעשייה מעריכות שיהיו כ-50 מיליארד מכשירים מחוברים בתוך כמה שנים, אולי אפילו טריליון. המכשירים האלה יהיו בחלקם אותם מחשבים לבישים שהזכרתי, בין אם מדובר במשקפיים חכמים, שעונים חכמים, טבעות חכמות וכל רעיון אחר שיגיע בעתיד. שמעתי, למשל, על עדשות מגע חכמות".

"כל המכשירים הללו מייצרים כמויות גדולות מאוד של מידע, שהרי מדובר למעשה באוסף של חיישנים. זו פרדיגמת מיחשוב חדשה לגמרי. בנוסף לאפשרויות הקלט\פלט החדשות שטמונות בהם, המכשירים הללו יוכלו גם למדוד את דפיקות הלב שלנו, לדעת איפה אנחנו נמצאים ולאסוף עוד הרבה מאוד פריטי מידע אחרים. הקונטקסט של כל פרטי המידע הללו יהפוך למשמעותי מאוד בעתיד".

השיחה על אמצעי מיחשוב לבישים מזכירה לסודסטרום שהוא צריך להטעין את הסוללה בגוגל גלאס שלו, כדי שיוכל להשתמש בהם על הבמה במהלך המצגת שלו. "אנחנו שיחקנו עם גוגל גלאס ועם שעונים חכמים עוד לפני שמישהו שמע בכלל על עצם הקיום שלהם", הוא מספר, תוך שהוא מחבר בטבעיות את תקע ה-USB למשקפיים. "אחד היישומים המוצלחים שלהם אצלנו הוא בחדרים הנקיים. הם שיפרו פלאים את התקשורת עם העובדים בחדרים הנקיים, את ההכשרה של עובדים חדשים בחדרים הללו ואת מאגרי המידע שלנו אודות הפעולות שמתבצעות בחדרים הנקיים הללו".

"אם אנחנו צריכים לתקן אנטנה, למשל", הוא מדגים, "גוגל גלאס הופכות את התהליך לפשוט, מהיר ומדויק בהרבה מאשר בעבר. המשקפיים מאפשרות לטכנאי לקרוא את הוראות ההפעלה, תוך שהוא משתמש בשתי הידיים שלו לתיקון. הוא יכול אפילו לצפות בסרטון וידיאו שמראה לו בדיוק מה הוא צריך לעשות. הוא יכול להקליט סרטון וידיאו בעצמו, כדי שטכנאים אחרים יוכלו להתרשם מהעבודה שלו. זו טכנולוגיה אדירה עבורנו, בתוך החדרים הנקיים ומחוץ להם".

סימולטורים מבוססי קינקט

JPL מהווה את חוד החנית הטכנולוגי של סוכנות החלל האמריקנית. למעשה, המעבדה מתעסקת בטכנולוגיות מתקדמות עד כדי כך, שהיא הוקמה כ-30 שנה לפני הקמתה של נאס"א וסופחה אל סוכנות החלל זמן קצר לאחר מכן. JPL החלה את דרכה בתחילת שנות השלושים, כיוזמה של קבוצת מדענים מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (CalTech), שהתעניינה בבניית טילים ורקטות. אחרי הפיצוץ הבלתי צפוי הראשון שאירע בימיה הראשונים של המעבדה, התמקמה קבוצת המייסדים בשטח פתוח מחוץ ללוס אנג'לס, באזור שלימים הפך לעיר פסדינה, משם פועלת המעבדה עד היום.

משימתה של JPL הוא פיתוח, בניה, תחזוקה והפעלה של כלי טיס וגישוש בלתי מאוישים, עבור משימות מחקר פלנטריות בחלל. בפועל, מדובר בגוף היי-טק מהמתקדמים בעולם, שעוסק מדי יום בבחינה של טכנולוגיות עתידיות, כלי מיחשוב עתירי עוצמה, מערכות תחקור מידע, תשתיות IT, גאדג'טים וכל תחום אחר שעשוי לתרום לעבודה השוטפת של נאס"א – בכדור הארץ ומחוצה לו.

אחת הטכנולוגיות המפתיעות שנבדקו ב-JPL הרבה לפני שהגיעו לחנויות, היא קינקט (Kinect) של מיקרוסופט. רובנו מכירים את קינקט בתור תוסף שמתחבר למחשב או ל-Xbox, ומזכיר יותר מצלמת רשת מאשר משהו שנאס"א תתעניין בו. אולם, מספר סודרסטרום, בסוכנות החלל האמריקנית עשו ניסויים עם חיישני קינקט כבר בשלבי הפיתוח הראשונים, והתוצאות היו משביעות רצון.

"כאשר האביטפוס של קינקנט הגיע אלינו, זה היה רעיון סופר-חדשני", מספר סודרסטרום. "הבנו את הפוטנציאל מהר מאוד ובתוך זמן קצר כבר התחלנו לפתח משחקים מבוססי קינקט לשימוש פנימי שלנו. אנחנו משתמשים במערכות קינקט למגוון רחב למדי של הכשרות וסימולטרים והן משרתות אותנו באופן נפלא. אני שומע הרבה מאוד על ה-'הצטרכנות' של ה-IT והאופן שבו גאדג'טים חודרים יותר ויותר לסביבות הארגוניות. אצלנו זה לא קורה, כי אנחנו מלכתחילה משלבים אותם בסביבה הארגונית ומשתמשים בהם לתנופה טכנולוגית ועסקית".

שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט לא הסתיים שם. באחרונה יישמו בנאס"א מערכת ייחודית שפותחה בשיתוף עם מיקרוסופט, ומאפשרת לתרגם ערוצי קול בסרטוני וידיאו, לטקסט פשוט. "חיפשנו טכנולוגיה שתאפשר לנו לבצע חיפוש טקסטואלי בווידיאו ולאתר מילים שנאמרות בסרטונים באמצעות שאילתות. שאלנו את כולם, עד שהגענו למיקרוסופט, שסיפרו לנו שיש להם טכנולוגיה כזו שהם בדיוק בודקים במחלקת המחקר שלהם. סיכמנו שאנחנו נבדוק את הטכנולוגיה עבורם, ואם היא מתאימה – נרכוש אותה. זה בדיוק מה שקרה. היום זה מוצר מסחרי בשם MAVIS (ר"ת Microsoft Audio Video Indexing Service)".

דוגמה נוספת למוצר שהחל את דרכו ב-JPL הוא GovCloud – הענן הארגוני של אמזון שמיועד לגופים ציבוריים. "אמזון הבינה שיש לא מעט ארגונים שזקוקים לענן ITAR (ר"ת International Traffic in Arms Regulations) וכשהייתה להם הזדמנות ליצור ענן כזה, הם פנו אלינו. התוצאה היא מה שכולם מכירים היום בתור AWS GovCloud. עבדנו איתם בצמוד על ההקמה של מערכות הענן, ייעצנו להם מה לדעתנו הם צריכים לעשות איתו וברגע שהם סיימו לבנות אותו – התחלנו להשתמש בו בעצמנו".

אחד התחומים המרתקים ביותר שנבדקים היום ב-JPL הוא הדפסה תלת-מימדית. לדבריו, "אנחנו משתמשים במדפסות תלת-מימדיות בתהליכי סיעור המוחות שלנו. אם יש לאחד מצוותי ההנדסה שלנו רעיון לרכיב חלל כלשהו, הוא יכול פשוט להדפיס אבטיפוס ולהריץ עליו בדיקות. זה הפך את מחזור החדשנות שלנו למהיר, אמין וזול באופן משמעותי. לדעתנו, זו מגמה שרק תלך ותגדל. אנחנו רואים תרחיש סביר, במסגרתו יהיו חברות שיספקו הדפסה תלת-מימדית בתור שירות (3DpaaS, ר"ת 3D Printing as a Service). יכול להיות שנוכל אפילו להדפיס חלליות שלמות. הדפסה של החיווט, למשל, לא רק תחסוך סכומי עתק, אלא גם תעלה את האמינות והבטיחות בשיעור ניכר. אנחנו מגלים שימושים חדשים להדפסה תלת-מימדית מדי יום".

אחד המוצרים החדשניים ביותר שנבדקו במעבדה בתקופה האחרונה, הוא מכשיר משולב – מדפסת, מכונת צילום ופקס – שפועל בתלת-מימד. המכשיר, שמכונה "זאוס", מאפשר לראשונה "לשלוח בפקס" עצמים פיזיים ותלת-מימדיים, באותו אופן שבו התרגלנו לשלוח מסמכים. החברה שפיתחה את "זאוס", AIO Robotics מלוס אנג'לס, זכתה באחרונה במימון של יותר מ-100 אלף דולר באמצעות קיקסטרטר (KickStarter). "זו טכנולוגיה נפלאה", אומר סודרסטרום. "זה פותח עולם אדיר של אפשרויות. העבודה האמיתית עכשיו היא לנסות ולדמיין את כולן".

המידע שלכם כפי שמעולם לא ראיתם אותו

אחד מתחומי המחקר המועדפים על סודרסטרום הוא שילוב של מידע מובנה ובלתי מובנה, והפקת ערך ממנו. "היום שבו נצליח לשלב בין שני סוגי המידע הללו ולקצור את הפירות מהם, יהיה היום שבו כל חוקי המשחק ישתנו לתמיד", הוא מכריז. "ה-Big Data כשלעצמו זה לא מעניין – הוא עובדה בשטח. האתגר האמיתי הוא לפצח את הערך של ה-Big Data, והדרך לשם מתחילה באנליטיקה חזותית (Visual Analytics). זה המבוא להשגת ערך מ-Big Data וזה גם אחד הנושאים המעניינים ביותר שאנחנו עוסקים בהם".

הוא מסביר, כי "אנליטיקה כשלעצמה היא המבוא ל-Big Data – זה משהו שאפשר להכיל. אנליטיקה חזותית היא למעשה פלט, שמציג ניתוח משולב של מידע מובנה ובלתי מובנה, באופן גרפי כלשהו. את הפלט הזה מציגים ללקוח, הגוף שהמידע הזה שייך לו, אבל אנשיו מעולם לא ראו אותו בצורה כזו. הניסיון שלנו מלמד שבתוך שניות יצליחו הלקוחות לזהות מגמות שהם לא ראו קודם. הם בדרך כלל ישאלו שאלות לגבי המידע, בעיקר לגבי שינויים חדים. כיועצים, אנחנו נודה שאנחנו לא יודעים מדוע הגרף עולה או יורד באופן חד, אבל אנחנו ננסה לגלות את התשובה".

מכשיר הפקס התלת-מימדי של AIO Robotics שנבדק במעבדות של נאס"א

כך, מוסיף סודרסטרום, "ננסה להתמקד בחלק שהלקוחות שאלו לגביו, ונחזור אליהם עם גרף ברזולוציה גבוהה יותר. באופן זה, נמשיך לעלות עוד ועוד בשרשרת הערך, עד שהלקוחות יהיו מרוצים. הכל תלוי בשאלות ובחקר התשובות. ככל שנשאל שאלות טובות יותר בהיבט העסקי, כך נקבל תוצאות איכותיות יותר. מדובר בתחום שהולך וגדל במהירות, ומתחלק לשלושה שלבים: אנליטיקה חזותית, אנליטיקה צופה פני עתיד (Predictive Analytics) ואנליטיקה מונחית כללים (Prescriptive Analytics). חשוב מאוד לא לקפוץ בין השלבים – חייבים להתחיל באנליטיקה חזותית ולהתקדם משם".

למנמ"רים, ממליץ סודרסטרום, להיות חדשניים מבחינה מחשבתית ולתרגם את המחשבה למעשים. "יש כל כך הרבה IT חדש שמגיע, והוא מגיע כל כך מהר, שאתם חייבים להסתכל החוצה. נסו להסתכל על הארגון מבחוץ, באותו האופן שבו לקוח מסתכל על הארגון. עכשיו תשאלו את עצמכם: נניח ולא היתה לכם תשתית שצריך לתחזק – מה הייתם עושים? התשובה לשאלה הזו היא כנראה הפתרון הנכון לבעיות שלכם. כמובן שאי אפשר פשוט לכבות את כל התשתית הקיימת, אבל אפשר בהחלט ליצור מפת דרכים להגעה ליעד הזה".

"עצה נוספת היא להתמקד במשתמשים העסקיים", אמר סודרסטרום לסיכום. "שתפו פעולה עם היחידות העסקיות בארגון ונסו להבין כיצד אתם, כמנמ"רים, יכולים להניע הכנסות לעסק שלהם. צמצום עלויות הוא פעולה מוגבלת, כי ברגע שהגעתם לאפס, אתם לא יכולים לרדת נמוך יותר. מצד שני, פוטנציאל הגדלת והרחבת העסק הוא בלתי מוגבל – וזה מה שיקדם אתכם בסופו של דבר".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לארצות הברית

לפרטים נוספים על JPL
לפרטים נוספים על AWS GovCloud
לפרטים נוספים על שירות MAVIS של מיקרוסופט
לפרטים נוספים על מכשיר הפקס התלת-מימדי של AIO Robotics