שמעון כהן, נס: "האקו-סיסטם בבאר שבע נותן מענה אופטימלי למרכז פיתוח מרוחק"

"האקו-סיסטם בבאר שבע נותן מענה אופטימלי למרכז פיתוח מרוחק", כך אמר שמעון כהן, סמנכ"ל מרכזי פיתוח מרוחקים בנס ישראל.

כהן דיבר במסגרת שולחן עגול שקיימה באחרונה נס טכנולוגיות בנושאי מחקר ופיתוח. בין הנוכחים היו מנהלי פיתוח מחברות היי-טק רבות.

בדבריו התייחס כהן ליתרונות ולחסרונות שקיימים באזורים בעולם בהם שוקלים לפתוח אתר מרוחק. "מרכז פיתוח במדינות מזרח אירופה, למשל, כגון רומניה ואוקראינה, כולל יתרונות כמו אזור זמן נוח ועלויות יחסית נמוכות, אולם מבחינת מנטליות וחדשנות יש שם עוד לאן לשאוף", אמר. "מבחינת יציבות פוליטית, שזה קריטריון חשוב מאוד, כפי שנוכחנו לדעת בשבועות האחרונים, המענה במזרח אירופה לא שלם".

לדבריו, כשבוחנים את מכלול האפשריות, ניתן לראות שהתשובה למרכז פיתוח איכותי שעונה על מרבית הצרכים נמצאת ממש כאן, בישראל. "באסיה אמנם המרחק רב ואזור הזמן שונה לחלוטין, אבל השפה, המחויבות והמנטליות מהוות מכשול, וגם החדשנות טעונה שיפור. לכן, כשמסתכלים על התמונה הכוללת, באר שבע יכולה להיות תשובה הולמת לכלל הקריטריונים שמחפשים באתרי פיתוח מרוחקים", אמר.

כהן הצביע על התהליכים שעברו בשנים האחרונות על בירת הנגב ועל התחזיות באשר למה שצפוי לקרות בה בעתיד הקרוב. "האקו-סיסטם בבאר שבע טוב יותר ממה שאתם חושבים: אוניברסיטת בן גוריון מוציאה משירותיה הון אנושי שהולך ומתרחב מדי שנה; קריית ההיי-טק שהולכת ומתפתחת; התחבורה לעיר שודרגה, עם תחנת רכבת שממוקמת סמוך לפארק ההיי-טק והאוניברסיטה; וצה"ל עתיד להעביר יחידות רבות לאזור", ציין.

החששות מפתיחת מרכזי פיתוח
חיים אורבך, מנהל מרכז הפיתוח של נס ישראל בבאר שבע, הרחיב בדבריו על בניית מעבדה מרוחקת מהלכה למעשה וחלק מניסיונו האישי. "המרכז של נס בבאר שבע הוקם לפני כחצי שנה והוא המרכז העשירי במספר של נס בעולם. מועסקים בו כ-100 עובדים בתחומים מגוונים מאוד. ניתן למצוא במרכז קבוצות שמתעסקות בג'אווה (Java) לצד דוט.נט, BI, אפליקציות ועוד", אמר.

הוא ציין את החששות העיקריים שעלולים לעלות לפני שמקימים מרכזי פיתוח, ובראשם הפחד משינוי. "תמיד יש את המחשבה מדוע לא להקים", הוסיף. "חלק יגידו 'אנחנו עושים את זה הכי טוב', חלק יחששו לאבד שליטה על הנעשה ואולי גם יפחדו מירידה באיכות או זליגת ידע. יש חברות שחוששות ללכת למהלך כזה כי זה עלול להפחיד את העובדים הקיימים. יש לנו את המענה למרבית החששות. הדגש במהלך כזה צריך להיות עסקי".

המקרה של גט טקסי
בין המרצים הנוספים במפגש היה דודו סייג, סמנכ"ל פיתוח בגט טקסי (GetTaxi), שהתחיל לעבוד בחברה לפני כשנה וחצי, אחרי שהספיק לעבור בכמה חברות וסטארט-אפים. גם הוא התייחס לחששות שהיו בקרב לקוחותיו ומנהלי מרכזי הפיתוח. "כשהגעתי לגט טקסי חשבתי לעצמי: איזה נהג מונית בן 60, שעובד 18 שנה בתחנת הקסטל, לדוגמה, יעבור לעבוד עם אפליקציה? הרי אנשים מפחדים משינויים. היום, אחרי שדיברתי עם כמה וכמה נהגים, אני יכול להגיד לכם שיש להם שקט נפשי", אמר.

"כשהגעתי לנהל את הפיתוח בחברה, היה בה אי סדר אופייני לסטארט-אפ בשלב של חייו שבו היא נמצאה אז. אלא שחייבים לפעול תוך כדי תנועה, כי השוק משתנה ללא הרף וה-TTM הוא קריטי. לכן, גט טקסי ביצעה מיקור-חוץ בכמה תחומים: היא שכרה את שירותיהן של חברות פרויקטים והגדירה להן מה לעשות, לקחה חבר'ה מאוקראינה וחבר'ה מניו-יורק, והגיעה מהר מאוד לשוק. אם לא היינו עושים זאת, יכולים היינו להיתקע עם מוצר מעולה אבל בלי שוק, כי היו חברות שהיו משיגות אותנו", הוסיף סייג.

דן מרום, מומחה למימון המונים (CrowdFunding), חתם את האירוע והדגים כיצד גבולות גמישים, תפישתיים כמו גם גיאוגרפיים, יכולים להיות לעזר עבור החברות של ימינו. "בעבר חשבנו על חברות בצורה מאוד היררכית, כיום זה יותר שיתופי ורוחבי. אם פעם חשבנו בצורה מאוד מסוימת – אתרים ספציפיים, מימון בדרך אחת, Open Space עם מנהל שמשגיח – הרי שכיום זה לא חייב להיות ככה", ציין בהתלהבות. "קחו למשל את פלטפורמת האתרים WordPerss. אין לה משרדים, אין לה היררכיה. זה ארגון מצליח עם עשרות עובדים במקומות שונים בעולם, שנהוגה בו שיטת עבודה מאוד מעניינת ומצליחה. שימוש של חברות ב-'המונים' יכול להשיג להן ערך מוסף עסקי אדיר".