"נקודת הפתיחה של הערבים בהיי-טק הישראלי טובה פחות מזו של היהודים"

"לנו, הערבים, יש נקודות פתיחה טובות פחות לעבודה בעולם ההיי-טק בישראל. אנחנו לא עושים צבא, והיחידות הצה"ליות כמו 8200 וממר"ם הן בתי ספר טובים להיי-טק גם באזרחות. החיילים שמשרתים בהן צוברים ניסיון ויתרון בחברות היי-טק לאחר מכן. בנוסף, חלק גדול מהעולם הזה בנוי על 'חבר מביא חבר' וערבים עובדים על פי רוב לפני שהם מגיעים להיי-טק בעבודות שלא קשורות למקצוע", כך אמר שאדי סלאמה, עובד היי-טק מקלנסווה.

סלאמה דיבר במסגרת דיון שעסק במקומם של בני המגזר הערבי בהיי-טק הישראלי, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ובהשתתפותם של אנשי עמותת צופן, שפועלת על מנת לקדם את בני המגזר בתעשייה. בין היתר, עלו בדיון השאלות כיצד ניתן להביא לקידומם של ערבים בענף, איך ניתן ליצור שיתוף פעולה בין המגזר לתעשייה והאם הערבים מופלים ונתקלים בגזענות בהיי-טק הישראלי.

החברה בה עובד סלאמה היא eTeacher, שמשווקת קורסי שפות דרך כיתות וירטואליות, שם הוא מועסק כתומך טכני. הוא העיד כי לא נתקל בגזענות בתעשייה. לדבריו, "הדברים אצל הערבים משתנים. יש במגזר הערבי התחלה של מודעות להיי-טק, התחלה של שינוי, אולם הוא לא קורה בן לילה".

הוא ציין כי "יש הרבה ערבים שרוצים להשתלב בהיי-טק". לדבריו, יש לערבים שנכנסים להיי-טק יתרונות רבים למעסיקים: "ערבי שנכנס לעבודה נשאר בעבודה. גם כשהוא מקבל פחות, הוא נשאר יותר. ערבים שמתחילים לעבוד בתעשייה עושים זאת כדי לפתח קריירה, לא לעבוד כדי לממן את הלימודים, למשל. הם גם נכנסים לעבודה בהיי-טק בגיל 25 פלוס. יזם שמעסיק ערבים יכול לישון בראש שקט".

גם יסמין פאנוס, שעובדת בחברת My Things, העידה שהיא לא נתקלה בגזענות בחברה. "אני מרגישה ב-My Things כמו כולם והתקדמתי בה", אמרה. היא סיפרה כיצד הגיעה לצופן: "הלכתי לראיונות בחברות היי-טק ונכשלתי. מישהו מהלימודים הפנה אותי לצופן ואמר לי שהם עוזרים. הלכתי אליהם והתרשמתי. רציתי להיות בודקת QA ובדיוק נפתח בצופן קורס שמכשיר ערבים לכך. במהלך הקורס עשו לנו ראיון לדוגמה. המראיין התרשם ממני והעביר את קורות החיים שלי. בעקבות זאת, התקשרו אליי מ-My Things ושאלו אם אני יכולה להתחיל כבר למחרת".

הן סלאמה והן פאנוס מצביעים על שני דברים שמקשים על שילובם של ערבים בתעשייה בארץ: המרחקים הגיאוגרפיים של היישובים הערביים ממרבית מרכזי ההיי-טק והמנטליות שקיימת, לדבריהם, במגזר. פאנוס העידה כי יש לה חברות שבני המשפחה שלהן מקשים עליהן לצאת לעבודה מחוץ לבית. סלאמה ציין, עם זאת, כי "המנטליות משתנה".

"המטרה: להביא את ההיי-טק ליישובים הערביים"
עמותת צופן פועלת מ-2008 כחברה לתועלת הציבור. אביטל ינובסקי הצטרפה לעמותה לפני ארבעה חודשים ומאז מכהנת כמנהלת הפיתוח העסקי שלה.

לדבריה, "המטרה שלנו היא שאלפי ערבים ישתלבו בתעשייה ואנחנו רוצים להביא את התעשייה למרכזי האוכלוסייה הערבית. עשינו את זה בנצרת וזה מצליח, ואנחנו מתכוונים לעשות זאת ביישובים ערביים נוספים".

אנשי צופן מצביעים על כך שאחת הבעיות של ערבים בבואם לעבוד בהיי-טק היא חוסר הנגישות של תחבורה ציבורית ליישובים במגזר. לדבריהם, פתרון של הבעיה הזאת עשוי להקל על השתלבותם של בני המגזר בתעשייה.

ינובסקי ציינה בנוסף כי "ההיי-טק הוא אחד הקטרים הכי משמעותיים של התעשייה הישראלית והערבים הישראליים לא מהווים בו חלק שווה. כמו שהוא הקטר של התעשייה הישראלית, ההיי-טק יכול להיות הקטר של המגזר הערבי לשילוב בחברה".

"אנחנו מבצעים הכשרות מעשיות בפרויקטים למהנדסים בוגרי כל האוניברסיטאות", אמרה. "מדובר על כאלה שסיימו לימודים וכאלה שעושים הסבה. צופן היא הממר"ם של המגזר הערבי וכבר סיימה את הקורס ה-15. כשצופן התחילה עבדו בהיי-טק הישראלי 350 ערבים וכיום נע המספר שלהם בין 1,500 ל-2,000. זה עדיין מעט מאוד יחסית ליותר מ-100 אלף עובדי ההיי-טק שמועסקים בעשרות חברות בארץ, אבל זאת התקדמות יפה".

היא ציינה כי העמותה פועלת גם מול החברות. "יש עוד ערבים רבים שהתעשייה לא מכירה ואנחנו עוזרים לחברות להגיע אליהם", אמרה ינובסקי.

"העבודה – מקום לשילוב בין יהודים לערבים"
נורית קורן, מנהלת משאבי אנוש בווריפון (Verifon) ישראל, העידה כי החברה מסתייעת בשירותיה של צופן. "נפגשנו עם אנשי צופן ואחרי שבועיים בלבד של שיתוף פעולה קלטנו עובד אחד דרכם. הדבר המעניין הוא שפנינו לחברות השמה שעובדות עם המגזר הערבי ולא הצלחנו לגייס, ודווקא עם צופן, שנותנת שירות ללא עלות, הצלחנו לגייס".

בעבר, הוסיפה קורן, החברה ניסתה להביא להעסקתם של מועמדים ערבים במרכז שלה בפארק אפק שבראש העין על ידי פרסום בעיתונות המקומית בכפר קאסם הסמוכה – אולם בעברית. קורן העידה כי וריפון לא קיבלה בעקבות המודעות הללו קורות חיים. ינובסקי ציינה בהקשר זה כי "אמרו לי מחברות שהן מפרסמות אצל ערבים בעברית כי הן מחפשות דוברי עברית. זה נתפס לא טוב".

עומרי גרינפלד, מנהל מקורות הגיוס של נייס, עוסק בגיוס עובדים לחברה מזה 4.5 שנים. הוא העיד כי "אין אצלנו הרבה עובדים ערבים כי אנחנו מגייסים רק אנשים עם ניסיון. כיום, יש לנו ממש מעט סטודנטים, אבל אנחנו עושים שינוי בתפיסה שלנו ומקיימים תוכניות לסטודנטים. אנחנו רוצים להכיר את האנשים לפני שאנחנו מעסיקים אותם ובמסגרת זו פנינו לצופן".

הוא ציין כי נייס עובדת עם חברות במגזר הערבי, בהן גליל סופטוור ומענטק. "חשוב לנו לשלב את האוכלוסיה הערבית וכדי לאפשר זאת אנחנו מגייסים סטודנטים שלאחר שנתיים במשרות סטודנט יכולים להתקדם למשרה מלאה. בנוסף, אנחנו מקיימים תוכנית בשיתוף פעולה עם צופן והאוניברסיטה העברית לקשרי אקדמיה, שבמסגרתה אנחנו מכירים לסטודנטים את עולם ההיי-טק והם מגיעים לביקור בנייס ונחשפים לחברה ולמשרות בה. נייס אף מקיימת הדרכות למנהלים שנותנות להם כלים לראיונות עם מגזרים שונים ועוזרות להם להתאים את עצמם לסביבה מגוונת יותר".

פז הירשמן, מנהל פיתוח משאבים בצופן, אמר כי מקומות העבודה, כולל בהיי-טק, יכולים לעזור לשילוב בין ערבים ליהודים בישראל. "אנחנו לא נפגשים אלה עם אלה בבית הספר, לא בצבא ובקושי באוניברסיטה, העבודה היא המקום בו הדברים מתחילים להשתנות".

ינובסקי ציינה כי "יש בהיי-טק מחסור בכוח אדם ומצד שני, הערבים הם כוח אדם איכותי. צריך לגשר על החסמים ולפתור את זה. מתחילה להיות התקדמות משמעותית של העסקת ערבים בהיי-טק הישראלי, אבל יש עוד לאן לשאוף".