שלמה לירן, מנכ"ל יס לשעבר: "יש לנצל את הממירים הדיגיטליים החדשים למתן שירותים מתקדמים"

"ההימנעות מפיתוח היכולות של הממירים הדיגיטליים החדשים עשויה לגרום לפיגור ביכולות הטכנולוגיות של ישראל", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים שלמה לירן, מנכ"ל יס (yes) לשעבר. לדבריו, הממירים המאפשרים לקלוט את שידורי חמשת הערוצים הבסיסיים מבלי להתחבר להוט וליס הם בעלי פוטנציאל לשמש כפלטפורמת IPTV מהדור הבא, ולספק שירותים מתקדמים בנוסף לפונקצית השידור הבסיסית, אולם הרגולטורים חוששים מהעימות שצפויות לייצר יס והוט (Hot) סביב נושא זה.

לירן, המשמש כיום כמנכ"ל אריקסון (Ericsson) ישראל, אמר, כי "הרעיון של מעבר לשידורים דיגיטליים לא נולד במשרד התקשורת, אלא באוצר, והיה חלק מחוק ההסדרים. נראה שמישהו מנערי האוצר ביקש להפעיל לחץ על יס והוט כדי שיספקו גם חבילות שידור צרות למי שמעוניין בכך, והיוזמה הפכה למציאות לאחר שהחברות לא סיפקו אותן". לאחרונה החלו יס והוט לשווק מבצעים שמטרתם לשמור על לקוחותיהן למספר שנים, ולדברי לירן רוח התחרותיות הזו נובעת מכניסתם של הממירים החדשים לשוק. "עם זאת, צריך לעשות משהו כדי שרוח התחרות תימשך גם בעתיד. ניתן וצריך לנצל את הפלטפורמה החדשה של הממירים מסתם שירות מנוון לקפיצה לדור הבא", קובע לירן.

לדברי לירן, ישראל היא מובילה עולמית בתחום הטלוויזיה הדיגיטלית. שיעור החדירה בארץ דומה לזה של בריטניה, למרות שיס, שהייתה הראשונה להכניס טכנולוגיה זו לישראל, התחילה בכך חמש שנים אחרי סקיי הבריטית. השירותים בישראל, כגון לוח שידורים אלקטרוני במספר שפות, VOD, ממירים מקליטים וכדומה, הם מהמשוכללים בעולם. יתרה מכך, לירן מספר, כי פיתוח מרבית היישומים הללו נעשה באופן עצמאי כאן בארץ. ואולם כעת, כאשר נכנסת טכנולוגיית ה-IPTV, ישראל עלולה לאבד את היתרון שלה בהיעדר רגולציה שתסדיר את הנושא. "למה לא קמה לנו מקבילה ל-NDS בתחום ה-IPTV?", תהה לירן.

לירן אף אמר, כי טכנולוגיות דוגמת זו שפיתחה אריקסון מאפשרות לספק לצרכנים ממיר, שמצד אחד מכיל את ערוצי כל החינם (המגבלה של חמישה ערוצים איננה טכנולוגית, אלא רגולטורית), ומצד שני יכול להתחבר לאינטרנט ולספק לצרכנים גישה לקניון של תכנים. "זה יכול להיות באמצעות ספק אחד, שמרכז, אורז את הכל ודואג לסיוע הטכני; לחלופין, אפשר להחליט שכל מי שרוצה יוכל לפתוח קניון וירטואלי, והלקוח יוכל במקרה כזה לרכוש סרטי קולנוע מבלוקבאסטר (שאגב,  ביקשה רישיון כזה ולא קיבלה אותו, א.ב.), סדרות מאורנג', ספורט מצ'רלטון או מערוץ 5, ועוד. סביב השירות הזה יקומו תעשיות שאחר כך תוכלנה לשווק את מוצריהן בכל העולם, בדיוק כמו שקרה עם עשרות החברות העוסקות בטלוויזיה דיגיטלית. לכן, על הרגולטור לברך על יוזמה כזו ולהצהיר שהוא יאפשר מדיניות חופשית במודל קניון התכנים. מוטלת עליו החובה לאמץ מדיניות פורצת דרך, ולא מדיניות חוסמת. הטכנולוגיה קיימת", סיכם לירן.