iPad Air: אבולוציה ולא רבולוציה

בזמנו, כשאפל (Apple) שיחררה את ה-Macbook Air הראשון שלה, היא יצרה בכוונה או שלא קטגוריית מחשבים ניידים חדשה. קטגוריה זו, שבאה ליד ביטוי כיום במחשבי האולטרבוק (Ultrabook), מציעה שילוב של עוצמה עם מראה חיצוני בעיצוב איכותי ולא פחות מכך, זמן עבודה ממושך.

ה-iPad Air, לעומת זאת, מגיע לעולם שונה מאוד. זהו עולם בו כל יצרניות הטלפונים והטאבלטים מנסות להוציא מכשירים, כולל טאבלטים, דקיקים וקלים ככל האפשר וגם עוצמתיים. בעולם הזה ה-Air החדש הוא אבולוציה וממש לא רבולוציה.

הדבר הבולט ביותר בטאבלט החדש הוא עדיין המסך. למרות שבאפל עבדו קשה כדי שהמותג Air יאפיין את הטאבלט החדש, קשה לומר שזה מה שתפס אותנו ברגע הראשון בו החזקנו את המכשיר ביד. כן, מרגישים שהוא קל יותר, אבל מתברר שירידה במשקל מ-635 ל-469 גרם בדגם הבסיסי, לא כזו מהותית. כמובן שגם לעובי, בבדיקה כזאת, אין ממש משמעות: האם מבחינת המשתמש באמת משנה שהטאבלט שלו הוא בעובי של 7.5 מ"מ במקום 9.4 מ"מ?

שלא תבינו אותנו לא נכון. יש פה בהחלט התקדמות נאה, גם מבחינה חיצונית. ה-iPad Air זכה לעיצוב חדש חלקי. הפינות מעט חדות יותר בהשוואה לקודמו, כנראה חלק מהדיאטה שעבר המכשיר, והמראה הכללי מעט מעודן יותר. בנוסף, בזכות הדקיקות גם נוחות השימוש גבוהה יותר ואפשר אפילו להחזיק אותו ביד אחת למרות שגודל המסך נותר 9.7 אינץ'. העיצוב הכללי נותר על כנו, כשההבדל היחיד מבחינת יציאות וכפתורים נמצא בתחתית הטאבלט, שם לצד חיבור ה-Lightning יש זוג רמקולים סטריאופוניים במקום המונו היחיד של ה-iPad 4.

המסך, כפי שכבר הוזכר לעיל, מציע חוויית צפייה ברמה הגבוהה ביותר. גם בבדיקה בזוויות צפייה של כמעט 180 מעלות אי אפשר היה שלא להתרשם מהאיכות, מהיכולת לשמור על דיוק הצבעים, ובכלל, להציג תמונה שלמה כפי שהיא אמורה להיות מוצגת בכל מכשיר.

אבל, למרות שהמסך נותר באותו גודל, באפל הצליחו לצמצם את הרוחב הכללי של המכשיר וכעת הוא עומד על 170 מ"מ לעומת ה-186 מ"מ של ה-iPad 4, וזה משמעותי מאוד מבחינת יכולת האחיזה במכשיר.

כמו ה-iPhone 5s נהנה ה-Air מהמעבד החזק ביותר שיש כיום לאפל להציע. הוא מצויד בשבב ה-A7 החדש, הפועל בארכיטקטורת 64 ביט, לצד שבב עזר M7 המשמש את החיישנים. הביצועים שלו ללא ספק שופרו בהשוואה לדור הקודם והעבודה במערכת חלקה ומהירה, ומשחקים גרפיים כבדים עבדו בקלות ונטענו מהר יותר.

שבב ה-M7 נועד כדי לטפל בחיישני התנועה, המיקום והקרבה, והוא אמור לחסוך זמן עיבוד מהעמבד הראשי, כמו גם זמן סוללה. קשה לומר שראינו כל שינוי בהתנהגות הטאבלט, או חשנו בזמן עבודה ממושך בהשוואה יחסית מול הדור הקודם. למעשה, בגלל הקיצוץ בעובי של המכשיר מציעה המכשיר החדש סוללה של 32.4Wh במקום 42.5Wh ב-iPad 4. למרות זאת, גם עם הסוללה הזו מבטיחה החברה 10 שעות עבודה, כמו במכשיר הקודם. בפועל, הצלחנו להגיע גם ליום שלם של עבודה – 12 שעות.

אחד השינויים העיקריים במכשיר החדש לעומת קודמו הוא כמובן מערכת ההפעלה. כמו בעת השקת ה-5s, ה-Air הוא הראשון מבין הטאבלטים של אפל שמגיע כברירת מחדל עם iOS 7.

המערכת בגרסתה האחרונה עברה שינויים משמעותיים, והעיצוב שלה נראה מודרני יותר מזה של הגרסה הקודמת. מרכז ההתראות התרחב ומציג מעתה גם את מזג האוויר הנוכחי, תוכנית העבודה היומית והשבועית, התראות שונות ועוד.

בד בבד נוסף גם מרכז הבקרה המאפשר לשלוט על מספר פונקציות במכשיר כמו בהירות המסך, כיבוי והדלקה של אפשרויות קישוריות שונות, הפעלה מהירה של נגן המוזיקה ועוד.

תכונת עבודה נוספת שעברה שינוי משמעותי היא ריבוי המשימות. לחיצה כפולה על כפתור הבית, מציגה רשימה של כל היישומים הפועלים ברקע, תצוגה מקדימה של החלון האחרון ואפשרות סגירת היישום בהחלקה כלפי מעלה. נוח ושימושי יותר, אולם עדיין ניהול המשימות ב-iOS 7 אינו אמיתי ומלא כמו באנדרואיד, וחלק מהיישומים שחזרנו אליהם פשוט נפתחו מחדש ולא המשיכו מאותו מקום בו הם נעזבו.

בתחום הצילום הרגיל והוידאו אין כל שיפור לעומת הטאבלט הקודם. אולי זה מה שאפל שומרת לדור הבא. אבל, למרות זאת, בשורה התחתונה, ה-iPad Air הוא מכשיר שכיף לעבוד איתו, והוא אחד הטובים שיש לשוק הטאבלטים להציע. רק שאם אתם כבר מצוידים ב-iPad 4, וכבר התקנתם את iOS 7, אנחנו לא בטוחים שיש לכם סיבה למהר. בכל זאת, הגרסה הבסיסית, עם Wi-Fi ו-16 ג'יגה-בייט, עולה 2,299 שקלים. לא זול.