הסטארט-אפ שמחפש את כרטיס הכניסה לשוק האמריקני

הרעיון מאחורי הסטארט-אפ Recardo, ממש כמו הפנצילין או יבשת אמריקה, התגלה במקרה. "רצינו ליצור מוצר לשוק המבוגר יותר אבל לא ידענו מה", סיפרה גל אביטל, מנכ"לית החברה ואחת משלוש המייסדות, לאנשים ומחשבים. "התחלנו לעקוב אחרי קהל היעד שלנו בקניון, בתקווה להגיע לתובנה כלשהי. באחד המקרים, שאנון דילייני, אחת השותפות ומנהלת המוצר ב-Recardo, הוציאה גיפט קארד בן שנה של זארה הטעון ב-300 שקלים, וסיפרה שהיא פשוט תקועה איתו כי היא לא מתחברת לחנות ולא מוצאת שום דבר לטעמה. באותו רגע הבנו שיש לנו רעיון שאפשר לרוץ איתו".

מאות השקלים הלא מנוצלים הובילו את השתיים, יחד עם השותפה השלישית, מעין גבה, ה-CTO של הסטארט-אפ, לחשוב כיצד אפשר לרתום את עולם ה-Social והשיתוף לטובתן. כך התגבש הרעיון מאחורי Recardo – פלטפורמה מקוונת למסחר בגיפט קארד, במסגרתו משתמשים יכולים למכור ולקנות כרטיסי מתנה בהנחה מהמחיר המקורי. למשל, אם ברשותכם כרטיס בשווי 200 שקלים לרשת חנויות בגדים שאינה לטעמכם, תוכלו למכור את הכרטיס תמורת 90% מערכו. "זה מצב של Win-Win: המוכר מרוויח את שווי הכרטיס הלא מנוצל ומנגד, הרוכש זוכה בהנחה לרשת האהובה עליו", אמרה אביטל.

"הרעיון שלנו הוא להעביר את הכרטיסים תהליך של דיגיטציה. על ידי צילום הכרטיס, הפרטים נשמרים אצלנו, כך שרק אם הוא בר מימוש ניתן לנצל אותו. בצורה זו אנחנו מבטיחים שהלקוחות לא יפלו קורבן להונאות", הסבירה. "אנחנו מנתחים את הכרטיס, שומרים את התמונה לדאטה ומספקים ללקוח ברקוד למימוש ההנחה". בהמשך, לדבריה, ניתן יהיה גם להחליף כרטיס תמורת כרטיס. כמו כן, כרגע מדובר בגרסה וובית אבל בעתיד הקרוב תהיה גם גרסה למובייל, מה שיאפשר ללקוחות לקבל הצעות לגיפט קארד אונליין בהתאם למיקום שלהם.

בימים אלה נמצאת החברה בשלב ה-Pre Seed, כאשר הצפי הוא לחדור לשוק בארצות הברית. הפוטנציאל, על פי אביטל, הוא אדיר. "שוק הגיפט קארד האמריקני גילגל בשנת העסקים הקודמת יותר מ-100 מיליארד דולר, על פי חברת הייעוץ CEB, ומגמת השימוש בכרטיסים רק הולכת וגדלה. בנוסף, נתונים מראים כי 20% מהכרטיסים לא מנוצלים, וזה פלח השוק אליו אנחנו מכוונות".

מדוע שרשתות קמעונאיות ירצו להכניס אתכן לשוק?
"בניגוד לישראל, 'חיי המדף' של הגיפט קארד בארצות הברית הם הרבה יותר ארוכים. הם תקפים לשנים, בהתאם למדינה בה רכשת את הכרטיס. אולם, יש חוק שקובע כסף שלא נוצל עובר לידי המדינה ולא חוזר לריטלייר, כך שלרשתות אין אינטרס שהכסף הזה יחמוק להן בין הידיים".

היכן הרווח של Recardo?
"החברה לוקחת עמלה של 15% מכל עסקה, אבל הריטלייר עדיין מרוויח, שכן מחקרים מראים שצרכנים נוטים להוציא 20% יותר משווי הכרטיס שהם קיבלו".

החברה נמצאת כרגע לקראת תהליכי גיוס. "אנחנו בשלבי פגישות וגישושים עם מספר חברות ואקסלרטורים, אבל מעדיפות ללכת על בטוח ולא להתפתות לכל הצעה. בימים אלה אנחנו בשלבי חתימת חוזה עם שתי חברות ענק שיש להן מיליוני משתמשים", סיפרה אביטל.

שלוש המייסדות הכירו בתוכנית זל (Zell) ליזמות, הפועלת זה 12 שנים במרכז הבינתחומי בהרצליה ומנוהלת על ידי ליאת אהרונסון זה כמה שנים. במהלך התוכנית מלווים את הסטודנטים יועצים, יזמים ואנשי מקצוע. את Recardo ליוו, בין היתר, נבות וולק ודיוויד צ'יזיק, שני יזמים עם רקורד של מספר אקזיטים. התוכנית משלבת תכנים אקדמיים ולימודי יזמות פרקטיים, ורשמה בשנים האחרונות אקזיטים ביותר מ-100 מיליון דולר. "בכל שנה מתקבלים אליה 20 סטודנטים בלבד מכלל הפקולטות", אמרה אביטל.

"תהליך המיון אורך כחצי שנה ולאחריו מתחלקים לקבוצות ורעיונות. כלומר, קודם הכרנו אישית ורק לאחר מכן החלטנו על מה אנחנו עובדות", הוסיפה. "אני חושבת שזה אולי ירתיע אנשים לשמוע שאנחנו שלוש שותפות, ללא צלע גברית, אבל אנחנו רואות בכך יתרון וזה אפילו נותן טוויסט מעניין".