ועדת הכספים של הכנסת למשרד האוצר: היכנסו למשא ומתן עם בתי התוכנה לגבי מכרז החשכ"ל

בתום דיון בכנסת בנושא מכרז בתי התוכנה, תקפה ח"כ שלי יחימוביץ את משרד האוצר ואמרה, כי "פתיחת המכרז לחברות כוח אדם תוביל לכך שיזכו בו רק חברות מסוג זה, משום שהן יתנו תעריפים זולים במיוחד" ● ח"כ אורי אורבך: "לא ירחק היום שגם מנכ"לים וסמנכ"לים במשרדי ממשלה יהיו עובדי חברות כוח אדם" ● במקביל, נמשכים הנסיונות להגיע לפשרה בעתירה של איגוד בתי התוכנה

ועדת הכספים של הכנסת דנה היום (ב') בהשלכותיו של מכרז שירותי המיחשוב הממשלתיים, ומעמדם של עובדי קוסט פלוס. את הדיון יזמו מספר חברי כנסת, הבולטים שבהם הם חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחבר הכנסת אורי אורבך, שמתחו ביקורת חריפה על המכרז ועל עורכיו. בתום הדיון קרא יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אמנון כהן, למשרד האוצר ולאיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה להכנס מייד למו"מ על המכרז על מנת להגיע להסכמות.

יחימוביץ תבעה מהחשב הכללי לחזור בו מכוונתו, ולהשאיר את ההתמודדות על שירותי המיחשוב בידי חברות התוכנה ולא להכניס למכרז חברות כוח אדם. "פתיחת המכרז לחברות כוח אדם תוביל לתהליך שבו יזכו במכרז רק חברות כוח אדם, שיתנו תעריפים זולים במיוחד", אמרה יחימוביץ בדיון. לדבריה, "הדבר יזיק למדינה משום שיפגע ברמת שירותי המיחשוב אשר היא תקבל".

נציגי האוצר הסבירו לחברי הכנסת את מטרות המכרז וטענו, כי הוא נועד לשפר את המצב לעומת היום, וכי אין שום חשש לפגיעה בעובדים. בעקבות זאת פנתה יחימוביץ לנציגי האוצר ואמרה, כי "אתם רוצים שהמחיר יהיה יותר זול ולכן אתם מכניסים את חברות כוח האדם למכרזים, כדי שהן תוכלנה לספק שירותים זולים יותר מבתי התוכנה. אך שכחתם שלא תקבלו את אותה עבודה, ושכחתם שעל ידי כך אתם פוגעים בענף בתי התוכנה, שגם נמצא ככה במצב קשה".

חבר הכנסת אורי אורבך, ממגישי ההצעה לסדר בוועדה, אמר, כי "אם וכאשר חברות כוח האדם תכנסנה למכרזים בתחום ההיי-טק, לא ירחק היום שגם מנכ"לים וסמנכ"לים במשרדי ממשלה יהיו עובדי חברות כוח אדם". בנוסף אמר אורבך, כי המכרז יביא להכחדה של בתי התוכנה.

נציגי האוצר טענו שהם אינם יכולים להכנס למו"מ משום שבימים אלה מתנהל דיון משפטי בעתירה שהוגשה על ידי איגוד בתי התוכנה ובתגובה אמר להם חבר הכנסת כהן, כי "אתם תשבו עם מי שאנחנו נגיד לכם, ואין שום סיבה שלא תשבו להידבר. אנחנו פועלים כאו כמגשרים, אל תאלצו אותנו לשנות את המכרז או לבצע בו שינויים כאלו ואחרים".

במקביל, ממשיכים הצוותים המשפטיים של איגוד בתי התוכנה, מטריקס והממשלה לגבש נוסחת פשרה בנוגע לפתיחת הסעיפים עליהם סבב הדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים. השופטת מוסיה ארד הורתה לצדדים להגיע להסכמות כבר היום, אולם הדבר נדחה מסיבות טכניות.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. גדעון

    ועדת הכספים להביא שום בשורה לעובד. העיקרון שבהעסקת כ"א הוא שחברות משלמות לעובד שכר גם כאשר אין לו שיבוץ בפועל. במצב שכזה, החברות יכולות לטעון שיש להם תקורות גבוהות. הקריטריונים במכרז צריכות להכיל זמן שבו החברות "סוחבות" על הגב שלהם עובדים ללא שיבוץ. לא יתכן שבסיום פרוייקט תשחרר המדינה מאות עובדים וחברות התוכנה יפטרו עובדים אלו. והגרוע מכל זה שהעובדים המשוחררים צריכים לעבור תקופת צינון של כמה חודשים עד שיקלטו בגוף ממשלתי אחר.

  2. אבי

    ועדת הכספים של הכנסת מולעטת ע"י הלוביסטים של בתי התוכנה המשקרים במצח נחושה. שום דבר לא יפיל אותם,לכל היותר המנכ"ל ובכיריו אוכלי החנם ייאלצו לצמצם את משכורות העתק שלהם שהם מרויחים תוך כדי עושק העובדים,אתם רבים על כל אגורה . כיון שכל ההעסקה של עובדי בתי התוכנה בממשלה, הנה בדומה לעובדי הקוסט פלוס,הרי שבמקרה זה עובדי בתי התוכנה אינם שונים מעובדי שילוב למשל. וכיון שהממשלה צריכה כאן באמת כח אדם ולא פרויקטים,שלגביהם יש מכרזים נפרדים,הרי שבהחלט ניתן להתייחס לעובדי בתי התוכנה כעובדי כח אדם. מה גם שבתי התוכנה רק משקרים לגבי ההכשרה ,ההוצאות שלהם לתפעול וכו' ובאמת הם רק עשקו את עובדי מיקור החוץ,כדי לרפד את כיסו של המנכ"ל ובכיריו אוכלי החנם. ישנם 2 סעיפים לא הוגנים במכרז והם: א. התקורה שצריכה להיות 1.5% או 200 ש"ח הנמוך מביניהם. ב. אפשרות העובד לניוד ממקום למקום ללא תקופת צינון, כפי שמובא בסעיפי המכרז. סעיפים אלו, ם יתוקנו יהיו לברכה ולא השטויות שדורשים שלי יחימוביץ ושאר הח"כים המולעטים ע"י בכירי בתי התוכנה ולא בכדי.

אירועים קרובים