ד"ר צ'יאקו אסאקאווה, יבמ: "בעתיד עיוורים יוכלו לנהוג בכלי רכב מנועיים מבוססי IT"

"בקצב הנוכחי של ההתפתחות הטכנולוגית אני מאמינה שבעתיד יוכלו עיוורים לנהוג בכלי רכב מנועיים – בעזרת שורת אמצעים טכנולוגיים שיהיו זמינים לשירותם", כך אמרה ד"ר צ'יאקו אסאקאווה, שעובדת במעבדות המחקר של יבמ (IBM) בטוקיו.

ד"ר אסאקאווה, שהתעוורה לחלוטין בגיל 14, דיברה בכנס שנערך לפני ימים אחדים במעבדת המחקר של הענק הכחול בחיפה. נושא הכנס היה האופן בו מערכות המיחשוב הקוגניטיבי ישנו את חיינו.

בעבודתה מתמקדת ד"ר אסאקאווה לא רק בפתרונות טכנולוגיים לרווחת העיוורים, אלא גם בעיסוק הפילוסופי בסוגיות דוגמת מידת יכולתו של עיוור להבין את עולמם של הרואים. לדבריה, "אני מתייחסת לאתגרי ההנגשה של השימוש במחשב לעיוורים כאל מנוף לקידום חדשנות טכנולוגית בכלל. בין השאר, אני חולמת על בניית מכשיר שיישב על כתף המשתמש, כאילו היה ציפור, יצפה אל העולם ויפרש אותו בזמן אמת".

"המיחשוב הקוגניטיבי יאפשר שורת פיתוחים שאינם זמינים כיום", אמרה. היא הדגימה משקפיים שפותחו ביבמ, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קרנגי מלון, שמזהות פנים של אנשים שנמצאים בשדה הראייה שלהן, מדווחות למשתמש על זהות האנשים האלה ואף מציינות, בדיבור, את הבעות הפנים שלהם: למשל, האם הם מחייכים או כעוסים. לאחר מכן היא הדגימה כלי עזר מבוסס טלפון סלולרי שפותח במעבדות המחקר של יבמ בחיפה, אשר מסייע בעת עריכת קניות. היא הסבירה כי המערכת מזהה את המוצר לפניו ניצב המשתמש בסופרמרקט ומספקת חיווי מיידי לגבי הערכים התזונתיים, כמות הקלוריות, הרכיבים והמחיר שלו.

כלי אחר אותו ציינה ד"ר אסאקאווה, שנמצא בשלבי ניסוי ופילוח, מזהה מנות שמונחות על גבי צלחת בארוחה ומחשב את מספר הקלוריות שיש בכל מנה.

לסיכום היא אמרה כי "חשיבות הפיתוח בתחומי הנגישות עולה וגוברת לנוכח הזדקנות האוכלוסייה בעולם כולו – מה שפותח פוטנציאל אמיתי לסיוע טכנולוגי. אדם עיוור יכול להבין את העולם של הרואים בעזרת טכנולוגיה".

הדבר החם הבא: מיחשוב קוגניטיבי
מסר בולט שעלה מהכנס הוא שמיחשוב קוגניטיבי – מערכות מחשב המפתחות רמות חדשות של מודעות בתהליך עצמאי ולא מסתפקות רק בניתוח ובהצגה של נתונים מתוך מאגרים מסורתיים – נחשב לדבר החם הבא בעולם הטכנולוגי.

ריק קפלן, מנכ"ל יבמ ישראל, סיפר כי רעיון המיחשוב הקוגניטיבי היה נושא מרכזי במפגש שהתקיים לא מכבר בין נשיא המדינה, שמעון פרס, למנכ"לית יבמ העולמית, גי'ני רומטי, בעת ביקורה בישראל.

קפלן אמר כי "השאלה הראשונה שאיתה אנחנו מתמודדים  בימים אלה היא עתיד המיחשוב בכלל: יכולות המחשב ללמוד, להאזין ולהשלים את יכולות המוח האנושי. מחשב העל ווטסון (Watson) מבוסס על שילוב של שורת תחומי מחקר וטכנולוגיות של יבמ. הצלחתו הולידה קהילה שפועלת סביבו כפלטפורמת פיתוח".

מנסים ללמוד מהמוח
דובר נוסף היה עידן שגב, פרופסור לנוירופיזיולוגיה, מנהל המחלקה לנוירוביולוגיה ואחד המנהלים של התוכנית לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית. הוא הציג בכנס את מאמצי המחקר המתנהלים במסגרת שיתופי פעולה כלל-עולמיים בתחום המחקר והמיפוי של המוח האנושי. "המוח הוא מחשב של פטה-פלופ ביצועים, עם צריכת זרם של 20 וואט", אמר. "אנחנו יכולים ללמוד מהמוח, אבל קודם כל עלינו להבין אותו".

אחד מכלי המחקר החשובים ביותר, לדבריו, הוא ההדמיה של המוח באמצעות מערכות מחשב. הוא ציטט את פרופ' מייק לויט, חתן פרס נובל, שמאמין שבתוך 50 שנים, סימולציות ממוחשבות ישפיעו על כל היבט של חיינו. "הסימולציה נדרשת על מנת להבין טוב יותר את מה שמתרחש במוח – ברמה המערכתית. כל מילימטר מעוקב אחד של מוח אנושי כולל כ-4 ק"מ של מחברים, 100 מיליון סינפסות ו-30 אלף תאים", הוסיף פרופ' שגב. "העבודה בעולם מדעי המחשב מתמקדת בבנייה של מערך מיחשוב המדמה את כל התאים שמרכיבים מילימטר מעוקב כזה". כך, אמר, "החוקרים יודעים כבר כיום להצביע על 60 סוגי תאים, מבנים בעלי פעילות חשמלית שונה, תהליכי קלט ושידור, ותהליכי ההפצה והבלימה של תקשורות. כל קבוצת תאים מאופיינת בפעילות חשמלית שונה, בדומה לכלים שונים שמרכיבים יחד תזמורת פילהרמונית. פעילות המוח מאופיינת בפרצים חשמליים, Spike. הבנת מחלות המוח נשענת על סימולציה של הפעילות הזאת, במערכת המהווה למעשה עותק מתמטי של המערכת הביולוגית האנושית. כך מבינים החוקרים כיום שפרקינסון הוא מחלה שבה המוח מפיק קוד חשמלי שגוי. בתוך עשור אפשר יהיה להבין את התקשורת בכל המוח, ולא רק ברמה מקומית".