החל פרויקט מיפוי תעשיות התוכנה בישראל וברשות הפלשתינית; העלות: מיליוני דולרים
עמירם שור, יו"ר משותף של פורום התוכנה באיגוד יצרני האלקטרוניקה והתוכנה: "נגיע לשיתופי פעולה בהיקף של כמאה מליון דולרים בשנה. כמאה חברות ישראליות וכחמישים חברות פלשתינאיות כבר הביעו עניין" ● לדבריו, "פרויקט העבודה המשותפת יספק תעסוקה לאנשי IT פלשתינים, ויוזיל עלויות ייצור לתעשייה בישראל"
בימים אלה החל פרויקט, אשר מטרתו למפות את פוטנציאל תעשיות התוכנה בישראל וברשות הפלשתינית. הפרויקט, שהיקפו כמה מיליוני דולרים, ושהשוק האירופי המשותף כבר הקצה למימושו כמיליון דולרים, הוא יוזמה משותפת למרסי קורפס (Mercy Corps) – עמותה בינלאומית הפועלת בארבעים מדינות ומסייעת בתחומים שונים באזורי מצוקה בעולם, לאיגוד יצרני האלקטרוניקה והתוכנה בישראל ולפיט"א (PITA) – איגוד בתי התוכנה ברשות הפלשתינית. מטרת המיפוי של כלל תעשיות התוכנה היא לבחון היכן ניתן לייצר פעילות ישראלית-פלשתינית משותפת, לטובת לקוחות בכל העולם.
מניתוח ראשוני עולה, כי כמאה חברות תוכנה ישראליות וכחמישים חברות תוכנה פלשתיניות כבר הביעו את רצונן להיכנס לשיתופי פעולה ביניהן. זאת, במטרה לספק תעסוקה לאנשי IT פלשתינים, להוזיל עלויות יצור לתעשייה בישראל, ולקדם את שיתוף הפעולה כך שיהפוך למוקד רב עוצמה לעבודות במיקור-חוץ בישראל ובעולם.
בראיון לאנשים ומחשבים אמר עמירם שור, יו"ר משותף של פורום התוכנה באיגוד יצרני האלקטרוניקה והתוכנה וחבר נשיאות התאחדות התעשיינים, כי להערכת יוזמי הפרויקט, שהוא נמנה עליהם, תוך שנים שלוש עד ארבע שנים ניתן יהיה להגיע לפעילות משותפת במיקור-חוץ בהיקף של כמאה מיליוני דולרים מדי שנה. לדבריו, "החזון העומד מאחורי מיפוי תעשיות התוכנה בישראל וברשות הפלשתינית הוא לממש את הפוטנציאל הגלום בשתיהן, על ידי שילוב כוחות בין תעשיות התוכנה". כך, לדבריו, השילוב יכול להניב פעילויות בעולם הפרויקטים, כאשר את הפרויקטים ינהלו ישראלים ואילו המפתחים יבואו מהרשות הפלשתינית, בשל העובדה שמשכורותיהם נמוכות יותר.
"מיקור-חוץ בצורה כזו, הנעשה מעבר לגדר", אמר, "יאפשר לנו לשלוט טוב יותר בקבלן המשנה, להוזיל את עלויות הפרויקטים ובמקביל גם יביא משקל סגולי ונפח לתהליך השלום. יש הבדל משמעותי בין פועל בניין או חקלאות – שקם בארבע בבוקר ובסוף היום הולך לישון בהיחבא בתחומי ישראל – לבין מהנדס תוכנה היושב ברמאללה או בשכם ועובד כרגיל". הוא הוסיף, כי לאחר השלב הראשון, בו יבוצע מיקור-חוץ לטובת לקוחות בישראל, הכוונה היא להפוך את הפרויקט למרכז מיקור-חוץ עולמי, בו תשולבנה היכולות של הישראלים – שיביאו את היבטי החדשנות, האיכות ויכולות הניהול והטכנולוגיה – לצד אלה של הפלשתינים, שיהוו כוח עבודה זול יחסית למערב. מרכז שכזה, אמר, יהווה חלופה למרכזי מיקור-חוץ במזרח אירופה ובאסיה. שור ציין, כי המיפוי נועד גם כדי לפתח תוכנית להכשרה מקצועית של אנשי תוכנה פלשתינים בטכנולוגיות ובשיטות לפיתוח תוכנה, התואמות את דרישות התעשייה הישראלית. כמו כן, הוסיף, ייווצרו שיתופי פעולה קונקרטיים בין בתי תוכנה משני המגזרים.
"שיתוף פעולה כזה בין בתי תוכנה ישראלים ופלשתינים", אמר שור, "יפתור גם את בעיות הלוגיסטיקה. אין צורך לחצות גבולות, כי הוא נתמך בעיקרו על התקשורת והאינטרנט. הפרויקט יסייע למצוקת האבטלה בצד הפלשתיני, המנפק מדי שנה 20 אלף סטודנטים, רבים מהם בוגרי מדעי המחשב. במקביל, הוא יהווה מכפיל כוח לתעשייה הישראלית בהיבטי עלויות הייצור, וייתן תרומה חשובה לתהליך השלום".
D&N