"הממשלה חייבת להגדיל מיד את היקף הרכישות שלה מהמגזר העסקי; 10 מיליארד לא מספיקים"

"על הממשלה להגדיל את רכישותיה מהמגזר העסקי, בעיקר מעסקים קטנים ובינוניים. זאת, על מנת לסייע למגזר זה לשרוד את המיתון" – כך אומר נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריו, הממשלה מבצעת רכישות בהיקף של כ-50 מיליארד שקלים מדי שנה, שחציין נעשה מהמגזר הביטחוני, והשאר – מיתר המגזרים. "מגזר המסחר והשירותים מקבל אולי 10% מסך הכל הרכישות הממשלתיות. הממשלה יכולה בקלות להגדיל את רכישותיה – ובכך להקל במעט את ההתמודדות של העסקים עם המיתון", אומר לין, שיהיה מרצה אורח בכנס השנתי לעסקים קטנים ובינוניים, SME, שייפתח מחר (ד') במרכז הכנסים אווניו שבקרית שדה התעופה.

"אנחנו יוצאים ב-2009 לקרב של הישרדות, אבל בניגוד לגופים אחרים – איננו בוכים ואיננו מבקשים שהממשלה תיתן לנו כסף", אומר עו"ד לין. "ש משהו מאוד לא תקין בקריאות של גופים הדורשים מהממשלה לסייע להם בזמן חירום. להערכתי, בשל המצב, מאות עסקים ייסגרו. אבל איני רוצה להצטרף לעדת נביאי הזעם שמפריחה כל יום מספרים חדשים על מובטלים, כדי להבהיל את הממשלה, כדי שאז אולי היא תוציא כסף מכיסה. זה שחוק, לא יעיל והגיע הזמן להפסיק עם זה".

מה אתה מצפה מהממשלה שתעשה כדי לסייע לכם?
"כל מה שאני מצפה מהממשלה הוא לכפות את המדיניות והחוקים שהיא עצמה חוקקה, ולכן היא מחוייבת להם. אני מצפה ששר האוצר – רוני בר-און, ושר התמ"ת – אלי ישי, יעשו את עבודתם ויאכפו את המדיניות. זה לא יעלה דולר אחד לקופת המדינה.

כדי שהממשלה תגדיל את רכישותיה מהמגזר העסקי, עליה לפתוח את המכרזים שלה ולאפשר לעסקים קטנים ובינוניים להשתתף במכרזים. זה לא קורה בפועל, למרות שבכנסת הקודמת עמלנו במשך חודשים לתקן את חוק המכרזים. עשינו זאת לא מעט בעידודו של החשב הכללי לשעבר, רו"ח ד"ר ירון זליכה.

לפני כמה שבועות ישבנו עם השר בר-און ועם החשב הכללי, שוקי אורן, ודרשנו שההחלטה תיושם. אבל כל מיני פקידים ממשיכים לעכב אותה. אנחנו צריכים להלחם על כל מכרז ומכרז. זה תפקידם של השרים הממונים – ולא שלנו".

מדוע פקידי הממשלה מתנהגים באופן זה?
"חלקם באמת לא מבין דבר. אחרים פועלים כך מטעמי נוחיות. הרבה יותר קל לעבוד עם ספק גדול – אחד או שניים. הרבה יותר 'סקסי' לעבוד עם חברות גדולות. או אז – העסקים הקטנים והבינוניים משלמים את המחיר. משרד מסחר ותעשיה שאחראי על המגזר העסקי, אני רוצה לשאול את השר ישי: מה אתה עשית בשנתיים האלו כדי לסייע למגזר העסקי? התשובה ידועה וברורה. אפס מוחלט. כלום".

בעיית המכרזים היא גם בתחומי המיחשוב והתוכנה?
"המדובר בבעיה רוחבית של כלל המגזר העסקי. זה לא התחיל במיתון, אבל ברור כי לו הממשלה הייתה מקפידה לפתוח יותר מכרזים – אז הרכש מהעסקים הקטנים והבינוניים היה גדול יותר. כך, ההתמודדות עם המיתון הייתה קלה יותר".

נפגשת עם צמרת האוצר כמה פעמים. מה דרשת מהם לעשות באופן מיידי?
"קודם כל שיאכפו את המדיניות שהם קבעו, על הפקידים שלהם. דבר שני: יש בעיה אקוטית, חמורה ביותר. הממשלה מפגרת בתשלומיה למגזר העסקי, בהיקף של מיליוני שקלים. על פי הנוהל, היא חייבת לשלם ב-'שוטף+30'. יש שני מגזרים בולטים שמעכבים את התשלומים זמן רב יותר: בתי החולים ומשרד הביטחון. זו תופעה בלתי נסבלת, שחייבת להיפסק באופן מיידי. אנחנו לא מבקשים נדבות, אלא רק שישלמו את מה שמגיע לנו. מחנק האשראי גם ככה חמור ולא יתכן שהממשלה עצמה לא תפרע את חובותיה".

מדוע אינכם יוצאים למאבק חריף יותר?
"איננו אנשים של הפגנות ומאבקים. אני מצפה שהממשלה תתן דוגמה בהתנהגות שלה, וקודם כל תקצץ בשכר בכיריה. נתוני השכר של הבכירים שפורסמו בשבוע שעבר פשוט מקוממים. יש מספר גופים ציבוריים שהם מונופול: חברת החשמל, בזק, רשויות מקומיות ונמלי ישראל. למעסיקים אין אלטרנטיבה לקבל את השירותים שלהם במקום אחר. אילו היו מורידים קצת את שכרם, זה היה בא לידי ביטוי בהוזלת השירותים שאנו משלמים להם.

האם שמעת את יושב ראש ההסתדרות, עופר עיני, מבקש מעובדי הנמלים להוריד את שכרם? הרי זו צביעות ממדרגה ראשונה. אם עסקים ימשיכו לקרוס בשנת המיתון – יפוטרו אלפי עובדים. האם להם לא מגיעה הגנה מההסתדרות? אלו הן בעיות שורשיות של החברה הישראלית, שמחריפות בזמן מיתון. במקביל, אנו מסייעים לעסקים בפעולות הדרכה, בייעוץ עסקי לחברות, בתדרוך כיצד להתייעל, ובסיוע בגביית חובות".

תגובת משרד האוצר
ממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי "במחצית הראשונה של 2008 נכנס לתוקפו תיקון לחוק חובת המכרזים שמפחית את תנאי דרישת הסף, במטרה לתמוך ולעודד השתתפותם של עסקים הקטנים והבינוניים ברכש הממשלתי. בנוסף, ישנה הוראת תכ"מ (תקנון כלכלה משק) של החשכ"ל, מ-2007 העוסקת בהסרת חסמים ברכש הממשלתי, מתוך מטרה להגביר את התחרות במכרזים של משרדי ממשלה ולהגביר את שיתופם של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי הממשלה".

עוד מציינים באוצר, כי "תנאי הסף הנקבעים במכרזים הם בהתאם לדרישות החוק ולהוראות החשכ"ל בנושא. לא הוגשה אף השגה לחשכ"ל באשר לתנאי סף מוגזמים שנדרשו במכרז".

לגבי ההוצאה של 50 מיליארד השקלים, מסר האוצר בתגובה, כי "ההוצאה השנתית על רכש ללא מט"ח סיוע היא 25 מיליארד שקלים. כסף זה מופנה כולו למגזר העסקי. ממי הממשלה מבצעת אחרת את רכישותיה?".

לעניין טענת עו"ד לין על פיגור בתשלומים, נמסר כי "לין פנה אלינו בנושא, הנושא נבדק ולא נמצא כל עיכוב. הוצע ללין להעביר אלינו דוגמה אחת של עיכוב תשלומים. עד עכשיו לא קיבלנו כזו. לכשתועבר – היא תיבדק".