משרדי האוצר והכלכלה גיבשו הסכם עם המכללות: "רפורמה בעולם שנשכח במשך 30 שנה"
במסגרת המתווה החדש יינתנו 108 מיליון שקלים לבסיס התקציב למשך שש שנים, במקביל לביצוע שינוים מבניים ● ד"ר יוכבד פנחסי-אדיב, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות: "זהו יום היסטורי. אנחנו נאבקים על התקצוב מזה כשנתיים וחצי, כשהבנו שהשמיכה קצרה מדי. התעשייה מתחילה להרגיש את החוסר באנשים מיומנים בוגרי מכללות אלו"
השביתה במכללות הטכנולוגיות הגיעה היום (א') לסיומה לאחר כשבוע ימים. זאת בעקבות התחייבותם של משרדי האוצר והכלכלה למתווה הכולל שורה של שינויים מבניים ובתקצוב, שיאפשר על פי הצדדים אופק תכנוני וניהולי. במסגרת המתווה, יינתנו תוספות כספיות בסכום של 108 מיליון שקלים לבסיס התקציב למשך שש שנים, במקביל לביצוע שינויים נוספים.
ד"ר יוכבד פנחסי-אדיב, מנהלת המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה באריאל ויו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות, אומרת בראיון לאנשים ומחשבים: "ההסכם שהושג היום הוא היסטורי ומתחיל רפורמה בעולם ההנדסאים – נושא שנשכח במשך שנים רבות והיום התעשייה מתחילה להרגיש את החוסר באנשים מיומנים אלו".
לדבריה, "המכללות הטכנולוגיות נאבקות על התקצוב מזה כשנתיים וחצי, כשהבנו שהשמיכה קצרה מדי. נשארנו הרחק מאחור, אף אחד לא דאג לנו והופלינו לרעה מול תלמידים שלמדו לאותה דיפלומה, אלה שהם מפוקחים על ידי משרד החינוך ולא משרד הכלכלה".
"הלקוחות שלנו הם התעשיינים המבקשים את כוח האדם הטכנולוגי וגם מעסיקים פרטיים, שכרגע נמצאים בתנופה. לאורך 30 שנה לא חל שום שינוי בתקצוב המערכת. למרות ש-11% מכלל הסטודנטים במדינה לומדים לימודי הנדסאים טכנולוגיים תחת משרד הכלכלה, התקציב שלנו (לנפש) עמד על עשירית מזה של ההשכלה הגבוהה, מה שהביא למצב שבו המכללות לא מסוגלות לפעול", הוסיפה פנחסי-אדיב. "לאורך שנתיים וחצי נאבקנו בתהליך הזה. המאבק הסתיים היום אחרי שבוע של השבתה של מנהלי המכללות מול הכנסת, ועוד שבוע של השבתת המערכת לחלוטין מצד הסטודנטים. עיקרי הרפורמה הם הזרמת כסף במתווה שש שנתי, יצירת מודל תקצוב על פי דיפלומות – אבל בהתניה של בחינת כל נושא ההסמכה של ההנדסאים – והורדת הבלמים לקבלת התואר לשם העלאת אחוזי הזכאות".
מה ההבדל למעשה? הרי הסטודנטים שלומדים הם אלו שמסיימים.
"משרד האוצר ביקש לתקצב את המערכת רק לפי האנשים שמסיימים את המערכת ומקבלים תעודה. כדי לקבל את התעודה, הסטודנט מחויב לעבור ארבע בחינות חיצוניות ופרויקט חיצוני. הנושא הזה יוצר בלמים במערכת. סטודנטים נמצאים בלחץ לימודים כל כך גבוה, שלעתים הם לא מסיימים את הפרויקטים כי התעשייה שואבת אותם. להנדסאי אין שום רצון לסיים את התואר כי יש לו כבר עבודה.
האוצר ביקש להחיל עלינו מודל תקצוב לפיו הוא מתקצב רק מסיימים. יש צורך ברפורמה בתהליך ההסמכה, שהוא חסר כל היגיון. אנחנו מסרבים לתהליך כאשר הוא נעשה בצורה לא נכונה. המודל שהוסכם כרגע הוא מודל מרוכך יותר, אבל שהוא מותנה בבחינה של משרד הכלכלה יחד עם יועצים של ריכוך הדרך בקבלת הדיפלומה".
מעבר לתקצוב על בסיס תפוקות, סוכם גם על העלאת מספר התלמידים במכללה, התאמות פדגוגיות ועוד. כמו כן, כולל הסיכום התחייבות כי שכר הלימוד של הסטודנטים לא יועלה, אך יוצמד למדד בדומה לאקדמיה, וכן מתן אפשרות לסטודנטים להנדסאות לקבל מלגות מקרן הסיוע של הות"ת (ר"ת הוועדה לתכנון ולתקצוב) בהיקף של עד 8 מיליוני שקלים בשנה.
שר האוצר, יאיר לפיד, הגיב להסכם: "הסיכום יוצר רפורמה משמעותית, שעתידה להצעיד את החינוך הטכנולוגי קדימה. הרפורמה כוללת שינויים מבניים משמעותיים לצד תוספת תקציבית ניכרת". השר ציין כי הסיכום כולל התייחסות מפורשת לתעדוף תוספת מכסות עתידית לאוכלוסיות יעד, כגון גברים חרדים ונשים ערביות.
שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר כי "היום אנחנו עושים היסטוריה בחינוך הטכנולוגי. יצאנו לדרך עם מהפכת הטובים לטכנולוגיה, במטרה שכל צעיר וצעירה יעדיפו ללכת ללימודים טכנולוגיים על פני עסקי אוויר. הגדלנו את ההשקעה במכללות ב-70%, אבל במקביל אנחנו דורשים תפוקות גבוהות יותר ואחוז מסיימים גבוה יותר. אני שב וקורא לצעירים ללכת ללמוד מקצועות טכנולוגים ולא משפטים".
תגובות
(0)