מיקי שטיינר, מנכ"ל מעבדות סאפ היוצא: "המעבדה הכפילה את עצמה והארגון הפך למגובש יותר"

"בתקופתי המעבדה הכפילה את עצמה והיא מעסיקה כיום 750 עובדים. הארגון הפך להיות מגובש וסולידי יותר, שיודע את המטרות שלו. המעבדה נחשבת כיום כאחת המרכזיות של סאפ בעולם", כך אומר מיקי שטיינר, המנכ"ל הפורש לגמלאות של מעבדות סאפ (SAP) בישראל, בראיון לאנשים ומחשבים.

שטיינר מסיים תשע שנות עבודה בתפקידו האחרון, אליו הגיע לאחר שנים רבות של תפקידי ניהול בחברות כמו אינפיניון ולייזרקום. תחליף אותו אורנה קליינמן, שתכהן במקביל גם כמנהלת יחידת הפיתוח הגלובלית של מוצר הפורטל הארגוני. הוא מדגיש כי גם לאחר פרישתו הרשמית ב-1 בנובמבר הוא ימשיך להיות מחובר לתעשיית ההיי-טק, בזירה הישראלית או הבינלאומית.

מהם האתגרים של מנהל מעבדה?
"הצטרפתי לחברה שמפתחת תוכנה עסקית והיום היא אחרת לגמרי – חברה טכנולוגית שמפתחת יישומים טכנולוגיים לארגונים, כמו ה-HANA ששינה לגמרי את פני סאפ, וכן מפתחת פתרונות אנליטיים שדורשים יכולת חישוב גבוהה, לא בהכרח לשוק הארגוני הרחב.

כמנהל מעבדה בסביבה הישראלית, התפקיד שלך הוא למצב את המעבדה כדי שתהיה מוכרת בכל העולם, שתהיה לה תדמית חיובית מול העובדים. כמו מעבדה, אנחנו תמיד שואפים לגייס את הטאלנטים הכי טובים. ואכן, בשנים האחרונות, אין זה סוד שסאפ נחשבת לאחד המעסיקים הנחשקים יותר, ואני שמח שהיה לי חלק מרכזי בכך. מעבר לזה פעלתי רבות גם מול הסביבה העסקית, שחלקה הגדול מצוי בחו"ל".

איך משמרים עובדים בסביבה תחרותית כל כך, שבה על כל סטודנט מצטיין מתחרות מספר רב של חברות?
"זו אכן משימה מאוד מרכזית בפעילות של מנכ"ל המעבדה. מאחר שמרכז הפיתוח מורכב מכמה קבוצות שכל אחת מהן ממוקדת מטרות, התפקיד שלנו הוא מצד אחד לייצר ארגון שלם עם זהות עצמאית, ומהצד השני גם לגרום לכך שיעבדו ביחד. זו נקודה מאוד מרכזית וחשובה אצלנו. החיבור ביחד אינו רק סיסמה, אלא דבר שנמדד מדעית.

ואכן, התוצאות מדברות בעד עצמן. למרות התחרות והאפשרויות הרבות, אחוזי הנשירה אצלנו הם נמוכים. עובד ממוצע נשאר פה שבע שנים, וזה הרבה מאוד לארגונים כמו שלנו. זה לא רק בגלל השכר. הצלחנו לייצר תרבות של מצוינות שגורמת לעובדים להרגיש שייכות, לתת לעובד את כל הכלים שהוא זקוק להם כדי לתפקד.

אחד הדברים שאנו מנסים לעשות הוא איזון בין העבודה התובענית שלנו לבין המשפחה. תתפלא לשמוע עד כמה זה חשוב לצעירים של היום. הם מוכנים להשקיע ולעבוד קשה – אבל לא מוכנים לוותר על גידול הילדים והמשפחה. עסקנו הרבה בפעילות רווחה למען העובדים, מאפשרים שעות עבודה גמישות, עבודה מהבית. עוד הוכחה לכך ולגמישות העבודה ניתן למצוא בעובדה ש-35% מהעובדים אצלנו הן נשים".

מהם מקורות הגיוס שלכם?
"אנחנו יוצרים מאגר של בוגרי אוניברסיטאות ומכללות. 10% מכוח האדם שלנו הם סטודנטים, שמהווים עתודה להמשך עבודה כאן. הם החזית הראשונה שלנו בגיוס עובדים. אנו מאפשרים להם להמשיך ללמוד, בין היתר לתארים מתקדמים, ובמקביל לעבוד פה. זה בהחלט מוכיח את עצמו".

עסקת הרבה בתרומה לחינוך ואקדמיה. מה החזון של סאפ בנושא?
"זה נכון שאני מאוד מחובר לנושא החינוך הטכנולוגי, לאור חשיבותו הרבה. אני מאמין שגם בעתיד אמשיך להיות פעיל בזה. סאפ היא חלק מקואליציה של חברות גדולות, כמו אינטל (Intel), סיסקו (Cisco), מיקרוסופט (Microsoft) ואחרות, שמנסות להגדיל את כמות בני הנוער שפונים ללמוד מדעים.

התקבלה פה החלטה עקרונית לתמוך בנושאי החינוך במדינת ישראל, במקומות שבהם המדינה לא מאפשרת זאת. זה בא לידי ביטוי בעובדים שנפגשים עם בני נוער ומשכנעים אותם ללמוד מדעים, ובמפגשים עם ראשי האקדמיה שטוענים – ובצדק – כי אי אפשר יהיה להגדיל את כמות הפונים למדעים ללא הגדלת תקציבים".

אתה מוטרד ממצב החינוך הטכנולוגי?
כן, כמו כל ראשי החברות הגדולות בישראל. יש חשש כבד שחברות כמונו יתקשו בעתיד לגייס עובדים, כאשר יש מולנו תחרות מצד הודו וסין, ששם רמת ההשכלה אינה נופלת מאצלנו. למזלנו, יש עדיין בעולם הכרה כי בכל זאת למוח היהודי יש יתרון איכותי. אבל זה לא לאורך זמן. גם הצבא משחק תפקיד חשוב ביותר בקליטת צעירים מוכשרים, שמגיעים אלינו לאחר השירות. אני חושב שהמכללות יכולות לייצר יותר בוגרים איכותיים ואנחנו עושים את מה שאנו יכולים לעשות במסגרת שלנו".

יש כבר תוכניות ליום שאחרי הפרישה?
"אני פורש מסאפ, מביט אחורה בגאווה ובשמחה – אבל לא מתנתק מתעשיית ההיי-טק ומפעילות בתחום החינוך. אני בוחן הצעות שונות, עוד מוקדם מדי כדי להודיע על כך".