מכרז בתי התוכנה של הממשלה נסגר; הערכות: למרות הביקורת, רוב חברות ה-IT מתמודדות בו
בתי תוכנה וחברות בינוניות יצרו התאגדויות כדי להתחרות בחברות הגדולות המתמודדות אף הן ● בהוראת בית המשפט, המעטפות לא תיפתחנה לפני ה-22 ביולי, מועד פתיחת הדיון בעתירה של איגוד בתי התוכנה נגד המכרז
על רקע ביקורת ומחאה חריפה מצד ראשי חברות ה-IT הגדולות במשק, ועל רקע העתירה שהגיש לבית המשפט איגוד בתי התוכנה, נסגר הערב (ה') המכרז הגדול של החשב הכללי לאספקת שירותי מיחשוב למשרדי הממשלה. גורמים בשוק העריכו בפני אנשים ומחשבים, כי למרות כל המהומה, כמו גם איומי חלק מהחברות שלא לגשת ולהתמודד במכרז – הרי שמרביתן שלחו לבסוף את נציגיהן לירושלים, כדי להגיש את מעטפות המכרז. כך, אצל רבות מחברות ה-IT דלקו האורות במשרדים בלילות האחרונים, על מנת לענות על כל דרישות המכרז ולסגור קצוות אחרונים במסגרת שיתופי הפעולה שנתרקמו בין הקבוצות השונות שהלכו יחדיו.
ממידע שנאסף על ידי אנשים ומחשבים, עולה כי החברות שניגשו למכרז הן EDS ישראל מקבוצת HP, מטריקס, טלדור עם חברת שילוב שנרכשה על ידה, נס ישראל, One1, מלם-תים, יעל תוכנה ומערכות, אדוונטק עם חברות נוספות, אמן מחשבים עם חברת ארטנט, קבוצת רזאל, יוניק, מרטנס הופמן, גב מערכות, וכן כמה חברות נוספות שנגשו למכרז עם בתי תוכנה קטנים ובינוניים.
גלעד רבינוביץ', מנכ"ל EDS ישראל, אמר, כי החברה ניגשה למכרז באופן עצמאי, בלא שותפים. לחברה יש כמה עשרות עובדים בממשלה, בעיקר בתחום הפרויקטים ולא על בסיס קוסט פלוס. רבינוביץ' ציין, כי החברה ממשיכה לדבוק בעמדתה, לפיה כל התפיסה שמאחורי המכרז שגויה לחלוטין, והיא תפגע בממשלה ובשוק.
זאב ינאי, יו"ר ומנכ"ל אדוונטק, אמר, כי החברה ניגשה למכרז יחד עם החברות טסטפרו ו-Puzzlehead, המתמחה בנושאי עיצוב, גרפיקה ותיעוד.
יואל יסקרביץ', מנהל העסקים הראשי של טלדור, אמר, כי "הערכנו בעבר שכל החברות תיגשנה בסופו של דבר, מאחר והרכבת של המכרז יצאה לדרך ואין שום אפשרות להישאר מחוץ למשחק".
מ-One1 נמסר, כי בהתאם למדיניות מנכ"ל ובעל השליטה בחברה, עדי אייל, One1 תומכת במכרז ונגשה אליו באופן עצמאי. לחברה יש כיום עשרות עובדים במשרדי הממשלה השונים.
מרזאל נמסר, כי כעת יש לה 70 עובדים במגזר הממשלתי, וכי היא ניגשת למכרז במטרה להגדיל את נתח הפעילות שלה בשוק הממשלתי.
מהחברות יעל, מלם-תים ונס טכנולוגיות נמסר, כי מאחר והמכרז נמצא בערכאות משפטיות הן מנועות מלהתייחס לכל פרט שקשור בו.
גורם המקורב למשרד האוצר, העריך בפני אנשים ומחשבים, כי תוצאות המכרז עשויות לחולל מהפך אמיתי בשוק המיחשוב הממשלתי. כך, ציין הגורם, כי בגלל תעריפי התקורה החדשים, בתי תוכנה בינוניים וקטנים, יגישו הצעות מחיר בתעריפים נמוכים במיוחד. עובדה זו, הסביר, תהיה לרעת חברות ה-IT הגדולות שהן השחקניות הראשיות כיום בשוק הממשלתי, כיוון שהן לא תוכלנה לעמוד בתעריפים של בתי התוכנה הקטנים יותר. מציאות כזו, המשיך הגורם, תחזק את טענתן של החברות הגדולות, לפיה מדובר במכרז כוח אדם ולא במכרז שירותי מיחשוב, כפי שהיה עד כה. באוצר דחו בעבר טענות אלו, ואמרו, כי המכרז לוקח בחשבון פרמטרים של איכויות כוח אדם, ניסיון, לצד השיקלול הכולל של העלויות, וזאת על מנת שגם חברות ה-IT לא יפסידו.
רקע
מכרז בתי התוכנה, או בשמו הרשמי, "מכרז החשב הכללי לאספקת שירותי מיחשוב למשרדי הממשלה", פורסם ב-26 בפברואר השנה. לפי הממשלה, הוא מאחד כמה מכרזים נפרדים אותם ערכה הממשלה עם ספקיות ה-IT השונות. כך, פרויקטים שנעשים על ידי חברות תוכנה, כוללים גם מרכיב של כוח אדם, ולצד אלו, יש גם שירותי השמת כוח אדם למשרדי הממשלה שניתנים על ידי חברות שונות.
עיקר הביקורת והמחלוקת נסבו סביב התעריפים שהממשלה קבעה כתעריפי גג לעובדי קוסט פלוס, מחשש שחלק מחברות ה-IT הגדולות לא תוכלנה לעמוד בתעריפים הנמוכים שיהיו, ותאלצנה לפטר עובדים רבים. גם העובדים עצמם פנו לייעוץ משפטי ולהסתדרות, על מנת להתאגד ולדרוש שייהפכו לעובדי מדינה לכל דבר.
מועד סגירת המכרז נדחה פעמיים. פעם אחת, בשל הרצון של הממשלה להשיב על השאלות הרבות שהופנו לעורכי המכרז. בפעם השניה, על רקע העתירה כנגד המכרז שהוגשה לבית המשפט על ידי איגוד בתי התוכנה, והעיכוב בתשובת המדינה לעתירה. בשבוע שעבר קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, אשר דנה בעתירה, כי לא תהיה עוד דחייה בתאריך הגשת המכרז (הערב, ה') אולם היא הורתה לעורכי המכרז שלא לפתוח את המעטפות שהוגשו עד ליום ד' הבא, ה-22 בחודש.
דודו, אתה כל-כך צודק וכל מילה מיותרת. אני אוסיף שאם הבעיה של משרדי הממשלה היא קביעות, עדיין אפשר להקים חברת בת אחת בלבד לצורך הפקת התלושים או לצורך יחסי עובד מעביד. ובכל זאת, אין שום סיבה בעולם לא לכלול את עובדי המחשוב כחלק בלתי נפרד מהמשרד אותו הם משרתים. די לעבדות!!!!!!!!!!!!!!!
עובדים עלינו בעיניים. אין שום סיבה שבעולם שעובדי המחשוב לא יהיו חלק ממשרדי הממשלה (כן עובדי מדינה). עובדי המחשוב נאלצים לתת הפרשה כלשהי משכרם למען בתי התוכנה, כאשר הוראות העבודה הפיקוח והמנהלות הם מול משרדי הממשחה ישירות. כל מעורבותם של בתי התוכנה זה בהפקת תלוש השכר והדיווח של העובד לרשויות. אין שום סיבה שבעולם שעובדי המחשוב לא יהיו חלק בלתי נפרד מהמשרד אותו הם משרתים.