יונתן ברגמן, אי-ביי ישראל: "ה-'האקטונים' הם אלה שמבדילים בין מתכנתים טובים לטובים מאוד"

"'פרויקטים של התשוקה' (Passion Projects), שהמפתחים מכירים אותם כ-'האקטונים', הם האירועים שמבדילים בין מתכנתים טובים לטובים מאוד. אלה הם הפרויקטים בהם החדשנות והיזמות פורצות יותר מכל, והם חשובים למערכת בדיוק כמו ליחיד", כך אמר יונתן ברגמן, מנהל התכנות במרכז החדשנות של אי-ביי (eBay) ישראל. הוא דיבר בכנס Rails Israel 2013 שנערך אתמול (ד') בסינמטק תל אביב.

הכנס, שנערך זו השנה השנייה, הופק על ידי אנשים ומחשבים. הגיעו אליו כ-300 אנשי מקצוע ומתכנתים מישראל, אירופה וארצות הברית, והוא כלל, לצד המליאה המרכזית, מספר מסלולים מקצועיים.

ברגמן סיפר בדבריו במליאה הראשית של הכנס שאי-ביי ישראל עוסקת ב-"פרויקטים של תשוקה" מזה שלוש שנים והסביר כי לא מעט מהם מוצאים את דרכם גם למהלך העבודה הרגיל של החברה. "אלה לא דברים שמשלמים לנו כדי שנעשה אותם במשך יום העבודה", אמר. "מפתח יכול להיות מלא תשוקה למקום העבודה שלו, וזה בסדר, אבל הכוונה שלי היא לפרויקטים שהם משתוקקים להיות חלק מהם – בין אם כדי ללמוד משהו חדש, ליצור משהו שלא קיים או לתרגל. בכל מקרה, זה חייב להיות מלא תשוקה".

הוא הוסיף כי "לנו, כמפתחים, יש את היכולת המיוחדת לפתור לבד את הבעיות של עצמנו, כלומר – ליצור לבד את היישומים להם אנחנו זקוקים. אנחנו צריכים ויכולים, באמצעות הפרויקטים הללו, לפתח את עצמנו ואת עמיתינו למקצוע. זה חשוב אפילו יותר ממה שבונים בפועל".

בדבריו הציג ברגמן מספר פרויקטים שיצרה אי-ביי במסגרת זו, כמו גם אתר בו עוקבים אנשי החברה אחרי הפרויקטים הפתוחים, במטרה לקדם אותם. הוא ציין כי "המפתחים אמורים ליהנות מליצור את הפרויקטים האלה ועבודה עליהם מספקת סביבה בטוחה, באופן שכישלון בפרויקט לא מסכן את העסק. אין לחץ, וזה מוביל לחדשנות ולהעזה שלא באים לידי ביטוי בעבודה היום יומית", טען. "אנחנו אמנם משתמשים ב-Ruby on Rails ככלי העיקרי שלנו, אבל בפרויקטים הללו כל אחד בוחר מה לעשות ובאילו טכנולוגיות להשתמש. לפעמים זה מוביל לשימוש בטכנולוגיות אזוטריות ואקזוטיות, מיוחדות וחדשות, ולהתנסות בדברים חדשים, שבסופו של דבר מועילים לחברה".

"לעשות את ה-Ruby טובה יותר"
סטיב קלאבניק, מדריך ב-Jumpstart Lab וממובילי תחום ה-Ruby on Rails, דיבר על העבודה שמבוצעת כיום לקראת העדכון הבא של סביבת העבודה לגרסה 4.1. עם זאת, הוא הביע חשש באשר לעתידה של סביבת העבודה וטען שהיא אמורה להיות קצת יותר פתוחה לשינויים שמתרחשים כיום בעולם התכנות. בין אותם שינויים הוא הזכיר את החזרה לשימוש רב יותר בג'אווה-סקריפט (JavaScript).

"כלים כמו Basecamp נמצאים במסלול הנכון כדי להיות חלק מ-Ruby. יש עוד כלים ומתודות עבודה שאמורות להיכלל בגרסה הבאה של Ruby, כמו בניית קונסולת רשת לכתיבת Rails או דאגה לניקוי טוב ומהיר יותר של ה-HTML. קיימות כמה אפשרויות נוספות שחושבים עליהן להכללה בעבודה הקרובה, כמו יצירת תור עבודות ואחסון אסימון סודי".

קלאבניק סיכם באמרו כי "למרות הכול, אני חושב שבסופו של דבר, העתיד של Ruby on Rails בהיר, ואנחנו רוצים את העזרה של המפתחים לעשות אותה לטובה יותר".

המקרה של קלארנה וה-Chef
קייס טיינטור מ-קלארנה (Klarna) הציג את Chef – כלי שמתייחס לאתגרים של תשתית ה-IT ואספקת היישומים כקוד, כדי לספק את הגמישות והעוצמה שנדרשת כדי להתמודד עם האתגרים הנוכחיים של העסקים. הוא תיאר את הדרך בה הגיעה קלארנה לשימוש בכלי זה. "היה ברור לנו שאנחנו זקוקים לכלי שיאפשר לנו יכולות של הפקה מחדש, מעקב וקבלת החלטות לגבי הבדיקות שאנחנו צריכים לבצע בכל מערכת. כל זאת, באופן שימנע מאיתנו את הצורך להגדיר ידנית את המכונה בכל פעם מחדש", אמר.

לדבריו, Chef הוא כלי שמציע את כל המרכיבים שצריך להתקין ולהגדיר וכולל את כל הקבצים הנדרשים. "הוא מביא פתרונות נוחים להרבה מאוד בעיות, כמו טיפול במספר גרסאות שונות של Ruby במקביל. אולם, כדי להשלים את התמונה צריך גם פתרונות אחרים, למשל Berkshelf  או VirtulBox, לצורך סביבת הפיתוח עצמה", סיכם טיינטור.