הערכה: כ-40 אלף עובדים יפוטרו בשנה הקרובה בגלל החרפת המשבר בהיי-טק

הדיבורים הרבים על יציאה מהמשבר ואווירת סוף המיתון לא ממש מתיישבים עם המציאות הקודרת בשוק התעסוקה בהיי-טק, ועם התחזית לחצי השנה הקרובה. מנתונים שמסר היום (ד') איגוד האלקטרוניקה והתוכנה לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שדנה במשבר בהיי-טק, עולה, כי מתחילת המשבר פוטרו כ-7,500 עובדי היי-טק, ועוד כמה עשרות אלפים המשרתים את הענף נותרו ללא תעסוקה.

לדברי שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שהשתתף בדיון בכנסת, אם המצב יימשך כמות שהוא, בשנה הקרובה עלולים להיות מפוטרים עוד כ-8,000 אנשי היי-טק, ועוד כ-32 אלף עובדים במעגלים המסייעים לתעשייה וניזונים ממנה.

בפתיחת הדיון, אליו הגיעו מנהלים בודדים בלבד, אמר חבר הכנסת מאיר שטרית, יו"ר הוועדה, כי "תמונת המצב מדאיגה מאוד – בעיקר לאור היחלשות הדולר, והדבר משפיע ישירות על הכנסות המדינה והתקציב". מדובר בענף היצוא העיקרי של ישראל ואסור להתעלם מכך", אמר שטרית. עוד אמר, כי הוא מודאג מאוד מההשלכות של המשבר על מרכזי המו"פ של החברות הבינלאומיות העובדות בישראל, ולראשונה יש חשש כבד מפגיעה ישירה בפעילותן. בהקשר זה, מתח שטרית ביקורת חריפה על קרנות הון הסיכון הפועלות בישראל, לרבות אלו שמקבלות מענקי סיוע מהממשלה.

בדיון השתתף גם שר המדע, דניאל הרשקוביץ, שאמר, כי משרדו פועל במרץ לאיתור שווקים חדשים עבור התעשייה, וחתימת הסכמים לשיתופי פעולה חדשים עם מדינות ברחבי העולם. לדבריו, ביקור הנשיא שמעון פרס בקזחסטן ביחד עם משלחת של תעשיינים ואנשי היי-טק, הניבה פירות ויש כבר מגעים עם גורמים שונים בעקבות הביקור.

ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר המזרח התיכון, שהציג בפני הוועדה נתונים על השוק הישראלי, אמר, כי המיתון לא הורגש בצורה קשה מאוד מאחר והחברות המשיכו לייצר למלאי, דבר שהוא מסוכן ביותר. גינדין הוסיף, כי היו מישרות זמינות לחלק מהאנשים, אולם כעת המצב עלול להחריף. "למפוטרים הייתה עדנה – לא הייתה להם מצוקה קיומית, מאחר והם נהנו מתקופת הסתגלות ומימוש הפיצויים. כעת, לעומת זאת, הרזרבות הנגמרות הן של העובדים ושל החברות – וזה מתחיל להיות מסוכן".

בהתייחסו למרכזי המו"פ של החברות הזרות, אישר גינדין את דבריו של שטרית וציין, כי החברות הזרות צמצמו משימות בישראל בגלל המיתון. "יש זליגה להודו, ואין מדובר רק בהעברה פיסית של פעילות מישראל למזרח – אלא בפעולות חדשות של חברות ששקלו לפתוח סניף בישראל והחליטו לעשות זאת במקום אחר".

בדיון השתתפו גם נציגי פורום חברות ה-IT בישראל, בראשות יהודית סוויסה, מנכ"לית i-rox, שחזרה על הדרישה מהממשלה לשחרר מיד פרויקטים לענף בהיקף של 1.5 מיליארד שקלים, שכבר תוקצבו אולם לא ממומשים.

יוסי שובל, חבר הנהלת אינטל ומנהל קשרי החוץ של החברה, אמר, כי מעבר לבעיות השכר שאיתן מתמודדים מרכזי הפיתוח, "מתחת לשטח יש כל מיני יוזמות חקיקה שמאיימות על הענף". הוא ציין, כי הוא מתכוון לחבילה העסקית שרוצה להסדיר את יחסי העבודה בענף ההיי-טק, לחוק הגנת השכר וליוזמות נוספות. "בנוסף, רוצים לשנות את מפת אזורי הפריפריה. פעם חיפה נחשבה לפריפריה – היום אומרים לנו ללכת לתפן או לבאר שבע".