ד"ר ארנה ברי, EMC: "מעבר צה"ל לנגב – הפרויקט הלאומי החשוב בעשור; כישלונו יהיה בכייה לדורות"

"העברת בסיסי צה"ל לנגב היא פרויקט לאומי חשוב ביותר, בוודאי הקריטי ביותר בעשור הנוכחי. הוא דורש יותר תיאום ויותר איגום משאבים מצד הגורמים הממשלתיים. כישלונו יהיה בכייה לדורות", כך אמרה ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא EMC העולמית ומנהלת מרכז המצוינות של החברה בישראל. לדבריה, "האקדמיה, התעשייה והמימון הממשלתי והביטחוני הם שילוש בל ינותק. עצם המעבר של בסיסי צה"ל לנגב, ובתוכם היחידות הטכנולוגיות, הוא שעת כושר והזדמנות בלתי רגילה הן לפיתוח הנגב והן לכלכלת המדינה. זהו פוטנציאל לעוצמה בלתי רגילה שתקדם את המדע, הביטחון והכלכלה גם יחד – ברמה הלאומית".

ד"ר ברי דיברה בפתח הסימפוזיון השנתי השישי ESRL 2013, שנערך היום (ג') באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, בחסות אורקל (Oracle) ישראל ובשיתוף אנשים ומחשבים. מנחה הכנס היה ד"ר ליאור פינק מ-ESRL – המעבדה לחקר מערכות מידע ארגוניות, שהוקמה ביוזמת אורקל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. הכנס דן בחזון פארק ההיי-טק בנגב, בתחומי Big Data וניתוח צופה פני עתיד (Analytics), ביישומים ארגוניים ובמישחוק (גיימיפיקציה).

לדברי ד"ר ברי, "האוניברסיטה היא עוגן מאוד משמעותי, היא מקום מועדף לשיתופי פעולה בתחומי ההיי-טק וה-IT בין התעשייה לאקדמיה. בדרך כלל, תחום הקניין הרוחני עומד כחיץ בין האוניברסיטה לתעשייה. לא זה המקרה של אוניברסיטת בן גוריון והנגב. יש כאן פתיחות והסתכלות ערכית, לטובת חיזוק הכלכלה ברמה הלאומית ובניין ופיתוח הנגב, ואני מסירה את הכובע בפני החברות שכבר פועלות פה".

מספר העובדים של EMC מגיע ליותר מ-50 אלף, מתוכם כ-1,000 בישראל. החברה פועלת בארץ בשלושה מרכזים: אחד מהם בפתח תקווה, שם נמצא מרכז השיווק והמכירות. המרכז השני ממוקם בהרצליה, שם מתבצע, בין היתר, מו"פ בתחום הסייבר, על בסיס רכישת סאיוטה, שרכשה RSA בטרם נרכשה בעצמה על ידי EMC והפכה לחטיבת אבטחת המידע שלה. המרכז השלישי נמצא בבאר שבע, בה הוקמה ב-2011 שלוחת מו"פ למרכז המצוינות של ענקית תשתיות ניהול המידע, שפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטת בן גוריון. כיום מונה מרכז המו"פ בבירת הנגב יותר מ-70 עובדים ובעתיד ימנה מאות.

"יש באוניברסיטאות הרבה ידע שלא מגיע לתעשיה"
ד"ר ברי ציינה ש-"EMC והאוניברסיטה עורכות פרויקטים משותפים בשני תחומים: סייבר ואחסון וביצועי אחסון. הם מנוהלים כפרויקטי IT לכל דבר ועניין".

לדבריה, "יש הרבה מאוד ידע שנצבר באוניברסיטאות אך לא מכוון ליישום תעשייתי. חיבור נכון בין האקדמיה לתעשייה יניב יישומים ממוקדים ומתואמים עם צרכי השוק. בדרך זו ניתן יהיה למנף את הידע הנצבר ואת ההון האנושי לטובת יכולת כלכלית".

"על פי מחקרים, יש שלוש סיבות בגינן מנהלים רוצים חיבור בין התעשייה לאקדמיה, לטובת פיתוח היבטים של חדשנות: הגדלת כושר התחרותיות, יצירת מקומות עבודה ומתן מענה מהיר יותר לצרכי השוק, לצד הגעה מהירה יותר אליו. כל אלה משתלבים עם המניע הלאומי של פיתוח הכלכלה", אמרה.

הכנס נפתח בדברי ברכה של משה חורב, סגן נשיא אורקל העולמית ומנכ"ל הסניף הישראלי של החברה. בנוסף, דיבר במהלכו פרופ' צבי הכהן, רקטור אוניברסיטת בן גוריון, שציין שייחודה של האוניברסיטה הוא בגישתה, המשפרת ומשלבת בין הידע הנצבר באקדמיה לתעשייה, שמספקת לשוק מוצרים ותהליכים.

הוא ציין, כי לאוניברסיטת בן גוריון קשה להתמודד עם האוניברסיטאות הוותיקות והמנוסות בארץ, אולם היא עושה זאת בין השאר באמצעות שיתופי פעולה למחקרים שממומנים על ידי התעשייה. "אנחנו רוצים להיות אוניברסיטת מחקר מצוינת", אמר פרופ' הכהן. "בן גוריון מדורגת במקום השביעי בעולם בקרב אוניברסיטאות 'צעירות', בנות פחות מ-50 שנים. יש לנו מחויבות עמוקה לנגב ולפיתוחו".