פיני כהן, STKI: "למרות המכשולים, ארגוני IT יהיו חייבים לאמץ את טכנולוגיית Hadoop"

"קיימים לא מעט מכשולים המונעים אימוץ מהיר ונפוץ יותר של טכנולוגיית Hadoop. אולם למרות מכשולים אלה, בסופו של דבר ארגונים יהיו חייבים לאמץ אותה, בשל היתרונות העסקיים והכלכליים הגלומים בה", כך אמר פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר, STKI.

כהן אמר את הדברים בכנס Hadoop הראשון שנערך בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') במלון שרתון בתל אביב. כהן היה אחד הדוברים במסלול התשתיות שנערך לאחר המליאה המרכזית.

לדבריו, "חברות האינטרנט עושות במחלקות ה-IT שלהן דברים בצורה שונה מאשר מחלקות ה-IT בארגוני אנטרפרייז. ארגוני האנטרפרייז לא יודעים ולא יכולים כיום לעשות את מה שחברות האינטרנט עושות. אגב, גם ספקיות ה-IT טרם הסתגלו לאותם שינויים".

הוא הביא כדוגמה את הרשת החברתית Pinterest, המשרתת 18 מיליון משתמשים, מתחזקת 410 טרה-בייט של נפח אחסון וחווה גידול שנתי של פי עשרה. למרות זאת, ציין, כמות אנשי ה-IT שלהם עומדת רק על 12. "הסיבה לכך היא שהרשת הזאת עובדת על הענן של אמזון (Amazon), חוסכת בהפעלת שרתים בשעות מסוימות ופועלת באופן אג'ילי. לו זו הייתה מחלקת IT בארגון אנטרפרייז, כמות העובדים הנדרשת לתפעול שכזה הייתה גדולה בהרבה".

דוגמה נוספת אותה ציין כהן היא אינסטגרם (Instagram), שמספר המשתמשים שלה גדל במיליון בתוך עשרה ימים "ולמרות זאת, יש לה מעט מאוד עובדי סיסטם".

"הפילוסופיה של חברות האינטרנט היא פשטות תפעולית. קל להן לעשות זאת, כי יש להן משימה אחת – תהליך עסקי אחד", אמר. "הן עושות שימוש בטכנולוגיות חדשות. לעומת זאת, ארגוני אנטרפרייז מתעסקים בדברים קטנים רבים, ויש להם מערכות לגאסי (Legacy)".

הטיפול ב-Big Data, אמר כהן, "בא מהראש של חברות האינטרנט. חברות אלה חושבות ומתנהגות באופן שונה מחברות IT. חברות IT רגילות לאחסון מרכזי ולמערכות אחסון מבוססות מותגים. מי שמטפל ב-Big Data עובד עם דיסקים פשוטים, שרתים פשוטים ובלי אחסון מרכזי. כך מתקבל חיסכון משמעותי בעלויות. גם אם הציוד הפשוט מתקלקל יותר, הוא מתקן עצמו תוך כדי תנועה. לאנשי ה-IT קשה מבחינה תרבותית/ארגונית לאחסן נתונים חשובים על דיסקים פשוטים ובאחסון לא-מרכזי". למרות זאת, צפה, כי בעתיד "יעתיקו" מערכי IT בארגוני אנטרפרייז את העבודה של מחלקות המיחשוב של חברות האינטרנט, שנעזרות בטכנולוגיית Hadoop ו-No SQL.

מקור התנגדות נוסף לאימוץ Hadoop, אמר כהן, הוא ההסתמכות על קוד פתוח. "רוב התקנות ה-Hadoop מבוצעות בסביבת קוד מקור פתוח", אמר, "ה-IT מפחד להסתמך עליו. קשה לאנשי התשתיות עם הראש החדש הזה".

עוד מקור התנגדות, ציין כהן, נובע מהעובדה כי אנשי ה-BI חשים כי השטיח נשמט תחת רגליהם, כיוון שלצידם מגיעים מדעני מידע. "מדען המידע מחובר לקטע הסטטיסטי-מדעי, לנוסחאות, לאלגוריתמים וגם לחלק התכנותי", אמר כהן. "הוא רוצה לנתח, אז הוא מחפש ברשת אלגוריתמים חדשים שמתאימים למה שהוא רוצה. זה כתוב בג'אווה (Java). הוא לוקח את הקוד הזה ומשנה אותו כך שיתאים להרצה על נתוני הארגון. איש ה-BI לא יעשה זאת, כי אינו יודע לעשות זאת".

"כעת התעשייה לומדת להסתגל למגמות החדשות", אמר כהן. "כלי ה-BI מתחילים לתמוך יותר ויותר ב-Hadoop. במקביל, נותני השירותים המסורתיים לומדים להכיל את היכולות הללו ולתת לאנשי ה-Hadoop את מה שהם רוצים, זהו תהליך הדרגתי".

המניעים להטמעת הטכנולוגיה, אמר כהן, הם רבים, ובראשם – היכולת לטפל בהיקף נתונים נרחב, לצד הוזלת עלויות התפעול וזירוז תהליכים עסקיים. "Hadoop יודע לטפל בנפחים שהטכנולוגיה הרגילה בקושי יודעת להתמודד עימם. מי שנמצא בתחום הזה אלה ארגוניים ביטחוניים, בשל הצורך שלהם לטפל בנפח של עשרות פטה-בייטים של מידע".

המניע האחרון לכך שהטכנולוגיה בוא תבוא, אמר כהן, "טמון בעובדה שארגונים ישנו את המודל העסקי בו הם עובדים. כך, במקום לבצע עיבודי מחשב בלילה ועל בסיסם לשנות תמחור בבוקר למחרת, הטמעת הטכנולוגיה תביא לכך שהתמחור ישתנה דקות בתום העיבוד שנעשה מיד ותוצאותיו יתקבלו בעוד כמה דקות. זאת, לאחר שתוסר התנגדות אנשי התשתיות החוששים שביצוע הפעולות יביא להעלאת עשן מצד המחשבים – מה שלא יקרה בפועל".

"טכנולוגיית Hadoop משנה תהליכים עסקיים, מניבה חסכון וזריזות עסקית. לאחר התגברות על השמרנים – היא תצמח בארגונים", סיכם.