המדען הראשי, אבי חסון: "זה תקציב שבר. הקיצוץ יאלץ אותנו לפגוע בעשרות חברות שלא יקבלו מימון"

"זהו תקציב שבר. הקיצוץ בתקציב המדען הראשי ייאלץ אותנו לפגוע באופן רוחבי בעשרות חברות שלא יקבלו מימון ולקצץ בתוכנית החממות", כך אמר המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון, בפגישת חירום שקיים אמש (א') עם ראשי תעשיית ההיי-טק. הפגישה נערכה בעקבות כוונת משרד האוצר לקצץ באופן דרסטי בתקציב המדען הראשי – בהיקף שטרם נראה עד היום.

"רק לפני שבוע פתחנו למכרז את תוכנית החממות בתחום הביוטכנולוגיה, ומצאנו שם את 'נבחרת ה-NBA' של התחום", אמר חסון בדיון. "מעורבות שם חברות בינלאומיות שיכולות להקים פה מרכזי פיתוח, אבל עכשיו לא ברור אם זה יקרה. התקציב מהווה גם איתות שלילי לישראלים שפועלים בחו"ל – ואנו עושים מאמצים להחזירם לישראל. מה אנחנו יכולים להציע להם עכשיו?".

"לממשלה יש שני תפקידים קריטיים", אמר המדען בתחילת הדיון: "הראשון הוא ביצירת תשתיות – כמו הון אנושי, השקעה בטכנולוגיה ועוד, והתפקיד השני הוא בהורדת סיכונים. את התפקיד השני הממשלה לא עושה כלל".

מיקי שטיינר, מנהל מעבדות סאפ (SAP) בישראל, אמר בדיון כי "חברות רב-לאומיות עובדות לטווח רחוק – של שלוש-ארבע שנים. אנו מתחרים כיום מול סין והודו, והחשש הוא שצעדי הקיצוץ יביאו לתחושת חוסר ודאות".

לדברי אייל ליפשיץ, ראש תחום החממות באיגוד התעשיות החכמות, "הקיצוץ יתמקד בתקציבים הלא מסומנים של המדען הראשי, כלומר בחברות צעירות".

יואב שלוש, מנכ"ל משותף של איגוד התעשיות החכמות: "ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה עשור של היי-טק מוחלש – וזה הסיכון החמור שבקיצוץ בתקציב המדען. לא סביר שדווקא כעת, כשהתעשייה זקוקה לכל הכלים האפשריים כדי לזנק קדימה, ינקטו צעדים מכבידים".

המשתתפים הסכימו, כי הבעיה העיקרית של התעשיות הצעירות היא המימון הפרטי, מה שמאלץ את חברות ההזנק הצעירות לגייס כסף מקרנות וממשקיעים זרים – ואלו משקיעות לרוב רק בחברות בוגרות. כתוצאה מכך, תעשיית ההיי-טק הישראלית משרתת בפועל בעיקר את המשקיעים הזרים, במקום שכל תושבי המדינה ייהנו מפירות ההיי-טק. המשתתפים טענו, כי הוצגו לא מעט פתרונות לממשלה – כמו שילוב המשקיעים המוסדיים בהיי-טק, ומיצוב הבורסה בתל אביב כמשלימה לנאסד"ק, על ידי מתן הקלות רגולטוריות.

השר בנט: הקטנו את הקיצוץ
שר הכלכלה, נפתלי בנט, הודיע היום כי הגיע לסיכום עם משרד האוצר, לפיו היקף הקיצוץ בתקציבי המדען יהיה קטן יותר, כך שתקציב המדען יעמוד על 1.3 מיליארד שקלים, כפי שנקבע בבסיס התקציב בשנה שעברה. "הקיצוץ שבוטל הוא הסעיף העוסק במתן כספים לחברות הזנק, שהיה פוגע בצמיחה של המשק – ולזה לא יכולתי להסכים", אמר השר בנט. "מן הראוי הוא שתקציב המדען יהיה גדול יותר, אבל גם משרדי מוכן לשאת בנטל. במקביל, נמשיך לפעול להגדלת תקציב המדען".

גורמים המקורבים למשרד המדען הראשי אמרו שלמרות ההצהרות, מוקדם מדי לשמוח. זאת, מאחר ותקציב המדען הכולל עמד בשנה שעברה על כ-1.57 מיליארד שקלים, תודות לתוספת בסך 400 מיליון שקלים שקיבל המדען מהממשלה. " משמעותו של הסיכום אליו הגיע בנט עם האוצר היא קיצוץ דרמטי ומשמעותי ביותר בתקציב המדען, בעוד שבכלל לא היה צריך לקצץ, אלא דווקא להוסיף לתקציב המדען", אמרו אותם הגורמים. לראשונה מזה עשור, הם ציינו, נרשם קיפאון בגידול הייצוא התעשייתי, שחצי ממנו משקף יצוא היי-טק.

איל ליפשיץ, יו"ר איגוד משקיעי הסיד ושותף בקרן פרגרין – בעלת חממת אינסנטיב, הגיב על הודעת שר הכלכלה, ואמר כי "השר בנט הסיר מכשול עצום לצמיחת ענף ההיי-טק. ביטול קיצוץ תקציב המדען הראשי יגביר את האמון בתכנית החממות בקרב המשקיעים הזרים שזכו במכרזים האחרונים ואלה שמתמודדים על הזיכיונות החדשים".

לדבריו, "אנחנו מביטים קדימה בראייה לעתיד אל עבר האתגרים הרבים שניצבים בפנינו לקידום תעשיית ההיי-טק ובהם הסדרת תקציב רב-שנתי למדען הראשי בכדי לבסס את התעשייה בראייה ארוכת טווח, הסדרה רגולטורית של השקעת הגופים המוסדיים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, התאמת גרסה מעשית של חוק האנג'לים, עידוד העסקת בני 45 פלוס בתעשיית ההיי-טק, והשלמת חקיקת חוק המו"פ".