ד"ר אביתר מתניה, המטה הקיברנטי: "בקרה על הייצוא מגבילה את היכולת של ישראל להקים תעשיית סייבר"
"עלינו לבנות תפיסת הגנה שתהיה גמישה ותתאים ליותר משנה או שנתיים", אמר ד"ר מתניה - ראש המטה הקיברנטי הלאומי, בכנס הרצליה ● לדבריו, "האיום הוא גלובלי. עלינו להשכיל לעבוד עם בני בריתנו בעולם" ● פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המולמו"פ: "הבעיה בסייבר היא, שאנחנו לא יודעים את כל השאלות. אנחנו יודעים להתגונן רק מפני הדברים שאנחנו יודעים לשאול עליהם" ● אבי חסון, המדען הראשי: "חברות לא תמיד מודות שחוו אירועי סייבר ואני חושב שהן לא תמיד יודעות. מודעות והודאה זה הדבר הראשון"
"מדינת ישראל לא תוכל להקים תעשיית סייבר מפותחת אם היא תעשה מהלכים לא הגיוניים של בקרה על ייצוא. עלינו להיות מאוד זהירים, כדי להתגבר על בעיה של זליגת מידע רגיש", כך אמר ד"ר אביתר מתניה, ראש המטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה. ד"ר מתניה אמר את הדברים מוקדם יותר היום (ג'), ביומו השני של כנס הרצליה שעורך המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי. הוא דיבר במושב "בטחון במרחב הקיברנטי בעידן של גבולות פרוצים", שנערך בהובלת המטה הקיברנטי הלאומי שבמשרד ראש הממשלה ובשיתוף סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה ובטחון, שבאוניברסיטת תל אביב.
"עלינו לבנות תפיסת הגנה למדינת ישראל שתהיה גמישה ותתאים ליותר משנה או שנתיים", אמר ד"ר מתניה. "אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של בניית היערכות מדינתית להגנה לאומית בתחום הסייבר. האיום הוא גלובלי. אם נדע להשכיל לעבוד עם בני בריתנו בעולם, נצליח לקדם תעשיות ישראליות בנושא מדע וטכנולוגיה ולהביא השקעות מבחוץ למדינה".
לדבריו, "בעוד שחברות אנטי וירוס מצרפות עשרות אלפי משתמשים ביום, הרי שמנגד יש דיווחים רבים על פריצות סייבר שונות. מדי פעם אנחנו שומעים על תקיפות מתקדמות שקורות ברחבי העולם".
"העולם הזה משנה את הסדר הקיים", קבע. "מתקפות סייבר לא קורות רק בין מדינה למדינה. לפתע יש קבוצות טרור קטנות, שיכולות לערער על מדינות, וליצור פחד מפני טרור קיברנטי. עולם הסייבר שייך לחברות ענק, אבל במקביל צומח גם בגופי הביטחון, גופי התיקשוב ובעשר השנים האחרונות הם רואים בו הזדמנויות ואיום. האופן בו תפסנו את מימד הסייבר והאיום הגלום בו, שונה מהאופן בו אנחנו תופסים אותו היום, ואני בטוח שזה ישתנה בעוד עשר שנים, ככל שהוא יתפתח".
"כשאנחנו באים לנסות ולשרטט את הקשר הזה", אמר ד"ר מתניה, "עלינו לראות איך אנו מתמודדים עם בעיות הנכונות לעכשיו, אך גם לנסות ולצפות את העתיד. אנחנו מנסים לבנות את קווי המתאר. ברור לנו שאנחנו צריכים להבין את הגישה המסתכלת על האיומים וההזדמנויות. הבעיה היא לא רק ביטחונית, ויש כאן הזדמנות לצמיחה כלכלית של ישראל. יש לכך מבט מדינתי – יש לבנות תשתיות באקדמיה, תעשייה, הון אנושי ולשתף את מערכת הביטחון".
"רק אקו-סיסטם שכזה יאפשר לנו להוביל פתרונות מבחינה כלכלית", אמר ראש המטה הקיברנטי. "עלינו להשתמש בתשתיות לאומיות, דוגמת תשתיות הדמיה, על מנת שהאקדמיה, התעשייה ומערכת הבטחון יוכלו להשתמש בהן. לאקדמיה יש תפקיד משמעותי בפיתוח חוקרי סייבר".
הוא סיכם באומרו, כי "התעשייה היא לב ליבו של הנושא, כגוף שיביא הזדמנות כלכלית על ידי פיתוח הגנת הסייבר".
"ההתמודדות צריכה לחלחל לכל אחד מהעובדים"
"הבעיה בסייבר היא, שאנחנו לא יודעים את כל השאלות. אנחנו יודעים להתגונן רק מפני הדברים שאנחנו יודעים לשאול עליהם", אמר אלוף (במיל') פרופ' יצחק בן ישראל מסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה ובטחון באוניברסיטת תל אביב ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.
לדבריו, "סייבר בגבולות פרוצים הוא היבט אחד של תופעת הגלובליזציה. בטחון כמעט תמיד קשור לגבולות, והסייבר – שהוא הטכנולוגיה הכי פורצת גבולות, מהווה בעיה אדירה כשמדברים על בטחון".
אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת, אמר בכנס, כי "עולם הסייבר הוא עולם שההתמודדות עמו צריכה לחלחל לכל אחד מהעובדים. אבטחת סייבר היא משהו שונה, איתו לא התמודדנו בעבר. החדשות הטובות הן, שהרבה מאבני הבניין הטכנולוגיות כבר קיימות, לעיתים כחלק משווקים אחרים לגמרי".
השלב החסר, אמר חסון, "הוא שלב הפתרונות המשולבים. עדיין אין לנו את התפיסה, או את המימוש, שיתנו לנו פתרון סייבר – לא ברמת חברה ולא ברמת מדינה. שיתוף פעולה הוא הכרחי, הוא לא רק בין שתי ממשלות, הוא גם בין שתי חברות".
"בהגדרה, אם נרצה את הפתרונות, נצטרך שת"פ בין חברות, לצד סכנות פוטנציאליות כמו זליגת מידע", אמר. "לא יהיה ייצוא אם לא יהיו פתרונות סייבר. הסייבר והיוזמה הזו לא באים לעשות יש מאין, אלא למנף תשתיות קיימות. יש חברות גדולות וקטנות וזה קורה בגלל הפעילות, בגלל שגופי השקעה מתמקדים בתחום".
"יש פה הזדמנות עסקית גדולה", קבע המדען הראשי, "יש הון אנושי שיכול להיענות לאתגר ולתת מענה לצרכים בטחונים, לתוצר לאומי ולמובילות לאומית". הוא סיכם באומרו, כי "חברות לא תמיד מודות שחוו אירועי סייבר ואני חושב שהן לא תמיד יודעות. מודעות והודאה זה הדבר הראשון".
"הסכנה יצאה מהארון"
"הסכנה יצאה מהארון", אמרה דורית דור, סגנית נשיא למוצרים בצ'ק פוינט (Check Point). "חברות, גם מהגדולות בהן, מודיעות היום כשהן מותקפות. החוסן המדינתי שלנו מתחיל במיגון של התעשייה ושל המדינה באופן טוב יותר. אנחנו יודעים להגן על עצמנו בתחום הפיסי, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה טוב יותר בסקיוריטי".
דור ציינה, כי "יש קו מאוד דק בין התקפה פיננסית להתקפה פוליטית או מדינית. התקפות אלו עושות שימוש בטכנולוגיה חדישה והן מאופיינות בניתוח נתונים בזמן אמת".
עדי שהרבני, מנכ"ל ושותף סקייקיור, אמר כי "החוליה החלשה כיום היא טלפונים ניידים: מדי חודש מותקפים כמעט חצי מיליון מכשירים חדשים". לדבריו, "פרופילים זדוניים שמותקנים על הטלפון החכם פותחים את כל המידע שעל המכשיר ובענן".
תגובות
(0)