יורם כהן, מנכ"ל עיריית גבעתיים: "משרד הפנים לא מבין את המשמעות של כוח אדם טכנולוגי"

"בעיריית גבעתיים יש כ-30 מערכות מידע, לעומת מאות מערכות מידע בשב"כ", אמר יורם כהן – מנכ"ל עיריית גבעתיים, שבתפקידו הקודם שירת 25 שנים בשב"כ. לדבריו, "התגברות הפיגועים הביאה להתפתחות מואצת של אגף ה-IT בשב"כ, ולכן לריבוי מערכות. הבדל מסוג אחר בין עיריות לשב"כ הוא שימור אנשי ה-IT – בשב"כ יש מערכת שלמה ומתוקצבת לטיפוח ושימור אנשים, בעוד שבעיריות, לצערי, אין טיפוח דומה של אנשים. משרד הפנים לא מבין את המשמעות של תגמול כוח אדם טכנולוגי ייחודי, וזה יוצר בעיות אמיתיות".

כהן אמר את הדברים בכנס המנמ"רים בשלטון המקומי שנערך אתמול (א') ב-"מלון בטבע" שבקיבוץ הגושרים. הכנס, שהינו ההשתלמות השנתית של פורום מנהלי מערכות מידע ברשויות המקומיות, מופק בשיתוף עם מרכז ההדרכה בשלטון המקומי, ועוסק בהישגי השלטון המקומי בתחום מערכות המידע. בכנס משתתפים כ-130 מנמ"רים ועובדים בכירים בתחום מערכות המידע בשלטון המקומי, ובתערוכה הצמודה לו מציגים ספקים מהתחום.

"בעיה נוספת היא השרידות. מערכות לשימור מידע והתאוששות מאסון עולות מיליוני דולרים", אמר כהן. "בשב"כ מבינים את החשיבות הקריטית ומתקצבים בהתאם. אבל במשרד הפנים לא מבינים שבלי שרידות אין קיום למערכות המידע במקרה אסון, ולא מקצים לכך שקל".

איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים, אמר כי "לפני שנתיים קרא לי ראש העיר ניר ברקת ואמר שבכל מזרח ירושלים אין נתונים על מספר התושבים, המבנים, יחידות הדיור וכו', כפי שיש במערב העיר. הוא ביקש הערכה של מספר המבנים ויחידות הדיור".

לדבריו, "לא היה לי מושג איך נעשה את זה. צילומי האוויר שהיו בידינו היא ישנים ולא מעודכנים. שכרתי שירותי יועץ ויחד גיבשנו פתרון. יצרנו מקורות מידע איכותיים מתצלומי אוויר, ובמקביל, יצרנו תשתית נתונים גיאוגרפית איכותית (GIS), וכן כלי אחיד לניתוח כלל המידע העירוני ולאיסוף מידע על תושבי ירושלים. זיהינו את כל המבנים והנכסים על ידי צילום אלכסוני, ניתחנו את הממצאים בהתייחס לרשומות ארנונה, ומיפינו שכונות עם מתן שמות רחובות ומספרי בתים. איתרנו כ-23 אלף מבנים וכ-56 אלף נכסים".

גדעון גבאי, סמנכ"ל עיריית חולון האחראי על המיחשוב, אמר כי "החלטנו למחשב את תהליכי הרכש בגלל חוסר שקיפות של תהליך ההקצאות והרכש. המערכת הממוחשבת שהקמנו עושה סדר ומאפשרת לדעת איזה ספק נתן את ההצעה האחרונה, מי נתן את ההצעה הכי טובה, וכו'".

אייל אמיר, המנהל הטכני של אגף המיחשוב בעיריית חולון, הוסיף: "ההליך הממוחשב משקלל את תהליכי המכרז. המערכת פועלת כמו תיבת מכרזים נעולה – הזירה נפתחת לספקים לזמן מוגבל. המחיר הנמוך ביותר מוצג לכולם אף שהם לא יודעים מי הציע אותו. בתום הזמן המערכת ננעלת".

ענת ספקטור, מנמ"רית עיריית רעננה, אמרה כי "אנחנו דוגלים בשקיפות מרבית, שיתוף, דיוני עבודה, סיעור מוחות ופרגון. יצאנו במכרז משותף עם עיריית הרצליה להחלפת מערכות הליבה ונבחרה החברה לאוטומציה. מיתגנו את הפרויקט תחת שם המותג 'כחל', על שם ציפור הכחל, והשקנו את מערכות הליבה החדשות תוך יצירת הד משמעותי סביב הפרויקט. במוקד קריאות המיחשוב הקמנו פורטל וכבר רואים בו פעילות רבה".

איציק כרמלי, מנמ"ר עיריית ראשון לציון, הרחיב על הנעשה בעירו. לדבריו, "חילקנו את העיר לרובעים, שבכל אחד מערכות מיחשוב משלו ומערכות לשעת חירום. במסגר פרויקט 'מבט ראשוני' פרסנו כאלף מצלמות המחוברות בסיב אופטי למרכז השליטה. המערכת אפשרה לנו להתמודד עם האתגרים בעת מבצע עמוד ענן, כשספגנו פגיעה ישירה בבניין. הקמנו חפ"ק ממונע שמכיל את כל מערכות המחשב, חיבור לאפליקציות לסלולר, וכו'. מערכת ה-GIS אפשרה בעת מבצע עמוד ענן לראות מפה של 360 מעלות, כולל באזור הבניין שנפגע".