גוידו פרדו-רוקואס, פיליפס: "בכל שנה קמות בתעשיית הציוד הרפואי כ-100 חברות, ורק מיעוטן נסגרות"
"כ-80% מאותן חברות מפתחות ציוד רפואי והשאר בתחום הפארמה", אמר פרדו-רוקואס, מנכ"ל פיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יס ונשיא פעילויות פיליפס בישראל ● הוא סקר את המגמות העתידיות בתחום ואמר ש-"הענף הולך לכיוון של יצירת מכשירים חסיני טעויות, מכשירים שמסוגלים לבצע אינטגרציה של כל המידע שמגיע ממקורות שונים ומכשירים שמאפשרים שיתוף, כך שרופאים שונים במקומות שונים בעולם יוכלו לראות את אותה תמונה באותו רגע ולהתייעץ"
"בכל שנה קמות בתעשיית הציוד הרפואי כ-100 חברות חדשות, ורק מיעוטן נסגרות. כ-80% מהן מפתחות ציוד רפואי והשאר בתחום הפארמה", כך אמר גוידו פרדו-רוקואס, מנכ"ל פיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יס ונשיא פעילויות פיליפס בישראל.
פדרו-רוקואס דיבר בפתיחת מושב "הציוד הרפואי מדע וטכנולוגיה" בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שנערך ביום ה' האחרון במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים.
הוא סקר את המגמות העתידיות בתחום ואמר ש-"הענף הולך לכיוון של יצירת מכשירים חסיני טעויות, מכשירים שמסוגלים לבצע אינטגרציה של כל המידע שמגיע ממקורות שונים ומכשירים שמאפשרים שיתוף, כך שרופאים שונים במקומות שונים בעולם יוכלו לראות את אותה תמונה באותו רגע ולהתייעץ".
"התפתחות נוספת היא העברת חלק מהחיפוש אחר הבעיה למחשב", הוסיף. "רדיולוג עלול לפספס פרטים מסוימים בתמונה, אחרי שעבד שמונה-תשע שעות ברציפות וראה יותר מ-1,000 תמונות. המחשב יכול לחפש אוטומטית ולהעביר לרדיולוג את הדברים החשובים. פרט לכך, מחשבים יכולים לראות דברים שעין אדם לא רואה ולמנוע טעויות אנוש".
"המיחשוב בעולם הרפואה צריך להתקדם"
ד"ר זיו רוזנבוים, ראש אגף טכנולוגיות רפואיות בשירותי בריאות כללית, אמר בכנס ש-"עולם הרפואה צריך להתקדם בכמה כיוונים מרכזיים: רפואה מותאמת אישית, מיחשוב כל האינטראקציה בין המטפל למטופל (מהבדיקות ועד לרישום התיק הרפואי – ה.ג.) וחסכון בסרבול המכשור. כיום, המערכות מאוד מסורבלות ודורשות הרבה ציוד נלווה ויקר. התוצאה היא שכדי להכניס פריט מאוד קטן לחדר הניתוח יש להכניס יחד איתו מכשירים גדולים מאוד שיתמכו בו. זהו בזבוז משאבים משווע. לכן, חשוב שהטכנולוגיה תאפשר לבצע קונסולידציה של כל המכשירים ברמת החומרה והתוכנה, ושממשק המשתמש יהיה אחיד ככל הניתן".
הוא הוסיף, כי "בשנים הקרובות, עלות שבב מחשב תרד עד שתגיע לאגורה. שבבים יהיו חבויים בקירות סביבנו, טלפונים יגיעו עם מסכים מתקפלים ויהיו טפטים חכמים ממוחשבים. אדם יעמוד מול הקיר והטפט יקרא את הנתונים ויעביר אותם למחשב. בין השאר, במקום להכניס את המטופל למכשיר כדי לראות מה קורה בתוך גופו נוכל לראות הולוגרמות שישקפו את מצב האיברים הפנימיים. כל האינטראקציה בין המטפל למטופל תהיה ממוחשבת".
רפי נווה, סמנכ"ל פיתוח בחברת גיוון אימג'ינג, אמר ש-"הרעיון לפתח את הגלולה האנדוסקופיה, שמכילה מצלמה, הגיע מטיל מתוחכם שמצלם ומשדר את התמונות למרכז הפיקוד והשליטה. גבי עידן, שעבד בחטיבת הטילים ברפאל, פגש ב-1981 את הרופא איתן סקאפא מאסף הרופא, שסיפר לו על תסכולו מהיעדר אפשרות לראות את פנים המעי הדק בלי לנתח. עידן החל לפעול למזעור טכנולוגיה הממומשת בטיל. מרגע הרעיון ועד לגיוס המשקיעים חלפו 20 שנים, משום שבתחילת הדרך חשבו שהוא משוגע. השנה אנחנו צופים לעבור את שני מיליון המטופלים בגלולה האנדוסקופית".
"מעבר מטיפול במחלה לניסיון למנוע אותה"
אלקה ניר, דירקטורית בקרן גיזה, ציינה ש-"בעוד שב-1995 היו בתחום מדעי החיים רק 100 חברות סיד וחברות בשלבים ראשונים, ב-2012 כבר היו יותר מ-1,000. המגמה הבולטת שניתן לראות היא מעבר מטיפול במחלה לניסיון למנוע את המחלה. מגמה נוספת היא מעבר מטיפולים אגרסיביים לטיפולים שדורשים מינימום פולשנות".
לדבריה, "החדשות הטובות הן שב-2012 גדל משמעותית שיעור ההשקעות בחברות מתחום מדעי החיים מתוך העוגה הכללית. החדשות הרעות הן שהעוגה הכללית הצטמקה מאוד. הנתון החמור מכל הוא שאין כמעט השקעות של קרנות הון-סיכון ומשקיעים זרים בחברות סיד ובשלבים מוקדמים. עיקר ההשקעות מגיע לחברות בשלבי ביניים ובשלבים מתקדמים. חברות הסיד צריכות לחצות את עמק המוות עד לשלב הביניים, בעזרת מימון מאנג'לים, מענקים, מימון ממשלתי, דוגמת תוכנית החממות, וממקורות עצמיים. ואם אין מספיק מקורות כאלה, הן לא מצליחות להגיע לשלבי הביניים".
