ח"כ רוברט אילטוב: "הצלחנו לגשר בין תעשיית ההיי-טק ומוסדות המדינה"
"פרצנו את הדרך מתל אביב לירושלים", אמר ח"כ אילטוב - המשמש כיו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת, בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ● צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים: "הניצחון של פלאפון הוא ניצחון פירוס. העובדים לא מבינים שבטווח הארוך, הם פוגעים במקום העבודה שלהם" ● ברנרד היינולד, סגן נשיא תערוכת סביט: "עולם הטכנולוגיה חווה שינויים רבים, אשר בניגוד לעבר מופיעים יחד"
"ההישג החשוב ביותר שהשגנו, הוא שהצלחנו לגשר בין תעשיית ההיי-טק לבין מוסדות המדינה, הכנסת והממשלה. עד אותו רגע שני הגופים כמעט ולא הכירו האחד את רעהו. פרצנו את הדרך מתל אביב לירושלים", כך אמר חבר הכנסת רוברט אילטוב (הליכוד ביתנו), המשמש כיו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת. ח"כ אילטוב אמר את הדברים בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שנערך היום (ה') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב בהפקת אנשים ומחשבים. לאירוע הגיעו יותר מ-900 משתתפים והנחה אותו פלי הנמר, נשיא ויזם אנשים ומחשבים.
"הדיאלוג בין תעשיית ההיי-טק ומוסדות המדינה הוא דיאלוג חשוב", אמר אילטוב. "זאת, על מנת ליצור תשתית לרגולטורים, תשתית למשקיעים, תשתית לפיתוח התעשייה ומנוע לכלכלת ישראל. יש הרבה תחומים שצריך לגעת בהם, אך עשינו רבות לטובת תעשיית ההיי-טק המקומית. העברנו כמה חוקים, ביניהם חוק האנג'לים והכרה בהון האנושי לצורך חוק עידוד השקעות הון. הגשנו הצעה לעידוד קידום עובדים בני 45 פלוס בתעשיות ההיי-טק, שלא מוצאים עבודה בענף. טרם הספקנו להעביר אותו בקריאה ראשונה ונצטרך להעביר אותו מחדש".
הוא ציין עוד, כי "ערכנו שולחן עגול בתחום הקלת הגיוס של כספים מהציבור בענף ההיי-טק. נדרש להשוות את ההטבות הניתנות לתעשיית ההיי-טק עם אלו הניתנות בתחום חיפושי הגז והנפט. ככה נוכל לגייס יותר כסף לענף".
תעשיית ההיי-טק, אמר ח"כ אילטוב, "בנויה בחלקה על חברות הזנק ועל אקזיטים. אלא שצריך לבסס תעשייה של חברות, חברות גדולות ויציבות, חברות צומחות".
"גיבשנו תוכנית להקמת עמק קיברנטי בנגב המזרחי", אמר עוד, "צריך פה פרויקט לאומי, של הקמת אקו-סיסטם שלם בנגב, כזה אשר כולל מסחר, מו"פ, לימודים אקדמיים גבוהים ותעשייה. כך נבנה עמק סיליקון ישראלי לתחום הסייבר".
"הדבר החשוב הוא שאל למוסדות המדינה להפריע לתעשיה להתפתח", סיכם ח"כ אילטוב, "צריך לבנות את הרגולציה בצורה כזו שתעודד את התעשייה ותביא להרחבת מקומות עבודה. לצערי, נכון להיום, אין מספיק השקעות בהיי-טק. צריך להשקיע יותר – כי זה הקטר של התעשייה והכלכלה הישראלית".
"פסיקת בית הדין הארצי בעניין פלאפון – אסון למשק"
"יחסי עבודה זו בעיה גדולה. החלטת בית הדין הארצי בעניין פלאפון היא לא דבר של מה בכך. היא משנה סדרי עולם, פוטנציאל הנזק שלה מטורף והיא אסון למשק. אנשים לא יקימו עסקים בישראל", אמר באירוע צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים. לדבריו, "הניצחון של פלאפון הוא ניצחון פירוס. העובדים לא מבינים שבטווח הארוך, הם פוגעים במקום העבודה שלהם. נוצרה סביבה עסקית שקשה מאוד לפעול בה, והיא פועלת לרעת העובדים".
אורן ציין, כי "אמרנו לממשלה לפני שבועיים שכל המגזר העסקי צריך להתאגד. אנו מנסים לעשות דברים ביחד – להגיע להחלטה ממוקדת אחת ואחודה. המגזר העסקי הוא זה שיניע את הצמיחה. היינו אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואמרנו לו: 'זו התכנית לעידוד הצמיחה'. מהיום והלאה נהיה שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות ולכל דיוני התקציב. נסרוק כל החלטת ממשלה דרך הפריזמה וההיבט של צמיחה. נדאג שהם לא ישכחו לנקוט פעולות להבטחת הצמיחה. אנו שותפים לכל דיון בתקציב. נדאג שייזרעו יותר זרעים ושהם גם יהפכו לשתילים ולא יברחו החוצה. אמרתי לראש הממשלה כי אנו מגבשים תוכנית. אנו, המגזר העסקי, מבינים את המצב, יודעים מה לעשות – ונעשה. לא אלמן ישראל. יש לנו כוח".
הוא סיכם באומרו, כי "מנועי הצמיחה אותם אנו רואים למול עינינו, הם פישוט הביורוקרטיה והרגולציה, בניית מערך הכשרות מקצועיות, כולל לתחום האלקטרוניקה, והעצמת החדשנות".
"כמה מגמות-על טכנולוגיות במקביל"
ברנרד היינולד, סגן נשיא תערוכת סביט (CeBIT), אמר כי עולם הטכנולוגיה חווה שינויים רבים, אשר בניגוד לעבר מופיעים יחד. כך, ציין היינולד, "קיימות במקביל כמה מגמות-על טכנולוגיות, אשר משפיעות על כלל התעשייה: מיחשוב ענן, הצטרכנות ה-IT וכניסה מסיבית של המיחשוב הארגוני אל עולם הניידות".
מגמה נוספת, ציין, "היא הטיפול במידע רחב היקף, Big Data. אנו רק בתחילת ההתחלה של המגמה. ה-Big Data יורכב ממידע ארגוני, לצד מידע המצוי ברשתות החברתיות. הוא ישנה משמעותית את האופן בו ה-IT יפעל".
כנסי סביט, אמר היינולוד, "הם מהחשובים בתעשיית ה-ICT. משתתפות בו ספקיות ה-IT מהחשובות בעולם, והוא מזרים תנופה מחודשת לתעשייה הכלל-עולמית". הוא סיים בציינו, כי מארגני התערוכה נפגשים עם המציגים במשך כל השנה, ומסייעים להם ביצירת קשרים עסקיים בין תערוכה אחת לשנייה.
תגובות
(0)